מחקר: מדוע אזרחים נודדים בין בנקים?

מחקר בבנק ישראל מגלה כי מרבית המעברים בין הבנקים – בשל צורך במוצר בנקאי נוסף

בן שאול , כ"ג באייר תשע"ט

ארכיון
ארכיון
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מרבית המעברים בין הבנקים, ב־70 אחוזים, מתבצעים כאשר הלקוח זקוק בתקופת המעבר לפחות למוצר בנקאי אחד נוסף על חשבון העו"ש - כך על פי סקירה של בנק ישראל.

ב־9 אחוזים מהמעברים המעבר מתבצע יחד עם נטילת הלוואה לדיור (ושיעור העוברים בסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור ב־ 2016-2018 הוא כ־ 37 אחוז); כ־ 30 אחוז מהמעברים מתבצעים בלוויית נטילת הלוואה שאינה לדיור או עם ניצול מסגרת עו"ש, וכ־ 28 אחוז – בלוויית פתיחת חשבון פקדון בבנק החדש.

הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות במערכת הבנקאית באמצעות קידום מספר פרויקטים ושינויים מבניים גדולים בשוק. זאת, בין היתר, באמצעות פרויקט משותף עם משרד האוצר לפישוט המעבר של לקוחות מבנק לבנק.

במסגרת זו נקבע כי על כל בנק להקים מערכת מקוונת לניוד חשבונות בנק עד 2021 . מדובר בפרויקט מורכב מבחינה תפעולית – שעלויותיו גבוהות מאוד, ומוערכות בכמה מאות מיליוני שקלים.

מטרת המערכת המקוונת היא להקל על לקוחות לעבור בין בנקים באופן מקוון, מאובטח ונוח, במהירות וללא עלות ללקוח.

מטרה נוספת היא הגברת הלחץ התחרותי על כל הבנקים. יתכן גם שהמערכת תניע לקוחות לפצל את סל המוצרים הפיננסיים שלהם בין בנקים, כלומר לנהל חשבון עו"ש בבנק אחד ולצרוך מוצרים פיננסיים שונים מבנקים ומגופים חוץ־בנקאיים אחרים.

כיום, טרם השקת המערכת, מספר הלקוחות העוברים בישראל מבנק לבנק הוא כ־ 285 אלף בממוצע בשנה, ואלה החזיקו, ב־ 2016-2018 , בכ־ 2.5 אחוז מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית. מדובר בשיעור דומה לזה הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה, שבה כבר פועלת מערכת כזאת.

בבריטניה, שבה כבר הוטמעה, כאמור, מערכת לניוד מקוון של חשבונות עו"ש, נמצא כי לאחר הקמתה לא השתנה שיעור מעברי חשבונות העו"ש. לפיכך מעריכים בבנק ישראל שהקמת מערכת כזאת בישראל לא תגדיל משמעותית את מספר המעברים.

לעומת זאת הביאה המערכת בבריטניה לגידול של מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות ומגוונם. צפוי אפוא כי גם בישראל הבנקים ישתכללו באמצעות המערכת הנבנית, ותגבר התחרות לא רק בהיבטים מסורתיים על סל השירותים הבנקאיים, אלא גם על שירותים ספציפיים.