סעודת ההודיה של שחר

שחר דוד שהתמוטט במהלך ריצת מרתון, הזמין לסעודת הודיה את צוות מד"א שהציל את חייו. ''עומד על הרגליים, מחייך ואפילו שוב רץ".

ערוץ 7 , כ"ד באייר תשע"ט

צוות מד''א עם שחר ורעייתו
צוות מד''א עם שחר ורעייתו
צילום: דוברות מד''א

שחר דוד (46) מדימונה התאמן במשך חודשים רבים למרתון "ארץ ים המלח", אולם כשעה לאחר הזינוק לקה בליבו והמתמוטט.

חובש מתנדב במד"א מאיר פורמנסקי, שהשתתף במרתון ורץ סמוך לשחר, החל מיד בפעולות החייאה ראשוניות.

חובשים ופראמדיקים של מד"א שהיו פרושים לאורך המסלול המשיכו בהענקת טיפול רפואי וביצעו בשחר פעולות החייאה מתקדמות שכללו מתן מכות חשמל. כאשר חזר ללבו הדופק ומצבו התייצב, פונה שחר במסוק מד"א לביה"ח הדסה עין כרם במצב קשה, שם הוכנס לצנתור דחוף.

עם התאוששותו של שחר וחזרתו לקו הבריאות, קיים לאחרונה סעודת הודיה באולם בים המלח, לשם הגיעו החובשים והפראמדיקים של מד"א, שהצילו את חייו.

"רצתי במרתון, וראיתי לפני אדם שהתמוטט", סיפר פורמנסקי. ''בבדיקה מהירה הבנתי שהוא קיבל דום לב, והתחלתי החייאה באמצעות עיסויים. תוך דקות בודדות, הגיעו צוותים נוספים של מד"א, המשיכו בהחייאה ונתנו לשחר מכות חשמל, והדופק שלו חזר. הרגשתי כאילו כל מה שלמדתי במהלך השנים במד"א מתנקז לרגע אחד, ושאני פשוט עושה את מה שאני מחויב לעשות".

חובש רפואת חירום במד"א, שחר שפילקובסקי, סיפר "נלחמנו על החיים של שחר תוך מתן תרופות ומכות חשמל, ולשמחתנו כעבור דקות ארוכות של טיפול אינטנסיבי, ליבו חזר לפעום. במהלך הטיפול גם דאגנו לעדכן את בית החולים על מנת שיתכונן לקראת בואו, דבר שסייע להציל לא רק את החיים של שחר, אלא גם את איכות החיים שלו, וזה לא פחות חשוב. מחמם את הלב לפגוש אותו כשהוא עומד על הרגליים, ולראות איך הוא מחייך, ואפילו כבר שוב רץ".

חובש בכיר במד"א, יובל אפללו: "כל כך מרגש לראות את שחר כשהוא בריא ושלם, ונמצא בחיק משפחתו. זו הסיבה שבחרנו במקצוע הזה, וזה מה שנותן לנו את הכוח להמשיך יום יום".

פראמדיק מד"א, יניב עובד: "הוקרת התודה של שחר איננה מובנת מאליה. אנחנו נתקלים באלפי אירועים במהלך הקריירה שלנו ולצערנו חלק מהמקרים מסתיימים אחרת. מדהים לראות את שחר כאן איתנו ללא שום נזק".

שחר דוד, שהחובשים והפראמדיקים של מד"א הצילו את חייו, סיפר "כשהבנתי שמספר אנשים, חובשים ופראמדיקים של מד"א, הצילו את חיי, ושאני לא מכיר אותם אפילו, החלטתי שאני חייב לפגוש אותם ולהודות להם. האירוע היה מאוד מרגש. הודיתי להם, וגם הילדים שלי הכינו נאום תודה. אני בטוח שכולנו, גם משפחתי ואני וגם האנשים שהצילו את חיי, לעולם לא נשכח את המקרה הזה וגם את האירוע המרגש שקיימנו לאחריו".