וספרתם לכם

בישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים מזמינים אתכם להתבונן בספירות המיוחדות שצפויות לנו בימים הקרובים – אל תחמיצו.

הרב יניב מזומן , כ"ה באייר תשע"ט

הרב יניב מזומן
הרב יניב מזומן
צילום: דוברות

בישיבת המקובלים 'בית אל', בעיר העתיקה בירושלים, סופרים בכל יום את ספירת העומר בכוונות המיוחדות לכל יום לפי כוונות הרש"ש.

בכל שנה ביום מ"א לעומר, היסוד שביסוד, ולמחרת ביום מ"ב לעומר 'מלכות שביסוד', המקובלים בישיבת בית אל, וההולכים בדרכו של הרש"ש מקיימים שני לילות לימוד. על מנת לתקן את בחינת 'היסוד' וה'מלכות' לקראת חג השבועות.

כיוון שככול שהאדם יותר קדוש וטהור, כך הוא מקבל תורה יותר בשלמות מתוך טהרה ומהלך זה משפיע על כל השנה כולה כמו שכותב הרש"ש בספרו נהר שלום: "כי פסח וימים אלו (-ספירת העומר), שורש לכל ימות השנה, ובדרך שהולך בהם, בה מוליכים אותו כל ימות השנה".

הלימוד יוצא יום לפני יום ירושלים, בנו של הרב גץ, אבנר שמעון, נפל על שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, הרב גץ הנהיג בישיבת המקובלים 'בית אל', שהלימוד בשני הלילות במ"א בעומר 'יסוד שביסוד' ובמ"ב לעומר 'מלכות שביסוד', יהיה לעילוי נשמתם של כל חיילי ישראל שמסרו נפשם לשחרור ירושלים וארץ ישראל.

הרב גץ יסד בתוך מנהרות הכותל במקום שמול קודש הקודשים בבית הכנסת שנבנה והוקדש אף הוא לעילוי נשמתם של חיילי צה"ל, המנהג בישיבה ללמוד בחצי הראשון של הלילה בישיבת בית אל ומחצות לילה ללמוד בבית הכנסת שמול קודש הקודשים, נוהג ממשיך בישיבת המקובלים 'בית אל' ממשיך גם כיום. את השיעורים בבית הכנסת במנהרות הכותל היה מלמד הראשון לציון ונשיא הישיבה הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השיעורים עסקו בסוגיות אקטואליות.

במקביל הרב גץ כתב לזכרו סדרת סידורי כוונות בשם רשפי א"ש (- בראשי התיבות של בנו אבנר שמעון) שמבטא את געגועיו לבנו. בסידור רשפי א"ש, מופיעות תפילות מיוחדות ללילות הלימוד במ"א ובמ"ב לעומר, שכתב הרב ידידיה רפאל חי אבולעפיה, המכונה היר"א, שכיהן אף הוא כראש ישיבת המקובלים בית אל, והיה תלמידו של נכד הרש"ש, הרב רפאל אברהם שלום שרעבי. התפילות הן הקדמה ללימוד לקראת הלימוד.

להלן קטע מתוך התפילה לפני הלימוד של מ"א בעומר, הלילה השישי בשבוע השישי של ספירת העומר : "הנה אנחנו באים להגות בתורה בלילה הזה, לקשר את נפשנו ולהדביקה אל שורשה, להשלים אילן העליון ולהשלים אדם העליון... יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שבזכות תורתך אשר בה נהגה בלי נדר בלילה הזה אור השישי בסוד הצדיק נהדרת, שתהא שעה זו שעת רחמים, שעת הקשבה והאזנה, להיות למודינו נחת רוח לפני כסא כבודך והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ, תרוממנה קרנות צדיק ויכין בצדק כסאו, יעמד חי על האדמה ועליה יציץ נזרו...עתה ישוב לחבר את האוהל להיות אחד, צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם.."

הלימוד והתפילה בכוונות בישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים נמשכים מיסודה של הישיבה בשנת תצ"ז, על ידי הרב גדליה חיון, עד לימנו אלה. הרב גדליה חיון ייסד את הישיבה בשובו משליחותו בטורקיה בעזרת בזכות כספים שהצליח לאסוף למטרה זו בקהילות בטורקיה. הרב גדליה חיון נפטר בשנת ה'תקי"א (1751) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

לאחר פטירתו מונה חותנו רבי שלום שערבי, הרש"ש, לעמוד בראש ישיבת המקובלים 'בית אל'. רעש האדמה שפקד את האזור בשנת תרפ"ז פגע קשות בבניין הישיבה, אך היא שוקמה והמשיכה לפעול עד לשנת 1948. עם כיבוש הרובע היהודי על ידי הירדנים במלחמת העצמאות, עברה ישיבת בית אל ממקומה ברובע היהודי לשכונת מקור ברוך, באותה תקופה ראש הישיבה היה הרב עובדיה הדאיה, כשש שנים לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1973, הרב מאיר יהודה גץ, שלמד אצל הרב הדאיה, הקים מחדש את הישיבה במקומה המקורי, הרב גץ שימש גם רב הכותל והמקומות הקדושים.

לאחר פטירתו של הרב גץ, מונה לראשות הישיבה תלמידו המובהק הרב ישראל אביחי שליט"א. הרב הראשי הספרדי הרב מרדכי אליהו, שגם הוא למד אצל הרב עובדיה הדאיה היה נשיאה של הישיבה. כולם הולכים בדרכו של הרש"ש אשר סלל דרך חדשה בהבנת תורת האר"י, הוא נחשב בעיניהם של רבים מהמקובלים לגדול מפרשי כתבי האר"י, והמקובלים מסבירים שהרש"ש בא כדי לבאר את תורת האר"י:

בימינו מתוך ישיבת המקובלים בית אל, התפתחו ישיבות וחבורות לימוד ההולכים בדרכו של הרש"ש בלימוד קבלת האר"י ובתפילה בכוונות, ישיבת המקובלים בית אל שישנם כוונות ופעולות שכדאי לאמץ עבור ככלל הציבור, ימי ספירת העומר הם ימים של עבודה על תיקון המידות ואהבת חינם והם שורש לכל ימות השנה, כך גם הלימוד בלילה ביום מ"א בעומר 'יסוד שביסוד', וביום מ"ב לעומר 'מלכות שביסוד' לקראת קבלת התורה בשבועות.