לגבות "תג מחיר" מהאשם בבחירות

הפארסה שהתרחשה הלילה בכנסת עלולה להתפתח למשבר משטרי של ממש במדינת ישראל. יש רק דרך אחת למנוע את ההתדרדרות. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ה באייר תשע"ט

ליברמן
ליברמן
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מה שקרה הלילה במליאת הכנסת הוא שילוב נורא בין פארסה לטרגדיה, רק שבמחזה הזה אנחנו לא צופים מהיציע, אנחנו האזרחים חלק מהפארסה וגם מהטרגדיה.

לא מדובר אמנם במשבר משטרי, משום שחוקית הכל התנהל בעצם על פי הספר. הכנסת מוסמכת על פי חוק לפזר את עצמה, ולמרות טענות שנשמעו בשבוע האחרון, אין במהלך שנעשה אמש זלזול בחוק, בטח לא במובן הצר של המילה. למעשה, המחוקק צפה אפשרות שזה מה שתבחר הכנסת לעשות בסיטואציה כדוגמת זו הנוכחית, והתייחס לכך מפורשות בחוק יסוד הממשלה. לכן הסיפור פה איננו זלזול בחוק, זו לא הנקודה.

הפארסה שהתחוללה במערכת הפוליטית והגיעה אמש לשיא הטראגי שלה היא פארסה פוליטית. משבר משילות פוליטי שכמותו לא היה מעולם במדינת ישראל, שמערער על היסודות של השיטה הפרלמנטרית-קואליציונית שלנו.

מעולם לא קרה שראש ממשלה שנהנה ממנדט כל כך ברור מהציבור להרכיב ממשלה לא הצליח לעמוד במשימה. מעולם לא קרה שכנסת ישראל פיזרה את עצמה חודש אחד בלבד לאחר שהושבעה. על מנת להמחיש עד כמה היו קצרים ימי הכנסת הזו, די בכך שנציין שלא כל חברי הכנסת החדשים הספיקו עד כה אפילו לנאום את נאומי הבכורה שלהם.

זה לא אירוע נקודתי. מדובר במשבר בשיטה. אין שום דבר משעשע במציאות שבה לא ניתן אחרי בחירות להרכיב ממשלה. המשמעות היא שאין למערכת הפוליטית בנקודת הזמן הנוכחית יכולת למשול במדינה. אין ממשלה שמכהנת מתוקף אמון העם והסמכות השלטונית כולה נשענת רק על עקרון הרציפות. בכך מושכת המערכת הפוליטית את השטיח מתחת לרגליים של עצמה. כל הטענות על כך שהמערכת הפוליטית היא זו שאמורה לשלוט מכח האמון שנותן בה העם מתערערת לנוכח מציאות כמו זו שלמולה אנחנו עומדים כעת. והבעיה החמורה יותר היא שנראה שמדובר בעניין של תרבות שלטונית שמשתנה, כך שבכלל לא בטוח שבחירות חדשות יפתרו את הבעיה שנוצרה.

מה שהיה צריך הציבור לעשות בנקודת הזמן הנוכחית זה בעצם למרוד בשיטה. תנועה עממית של החרמת הבחירות מתוך הבנה שמה שקרה כאן הוא שבירת האמון בין המערכת הפוליטית לאזרחים. אולם בעולם האמתי זה לא באמת מעשי. דבר כזה עלול לעוות את רצון הבוחר ולהביא למצב שבו קבוצות לחץ קטנות קובעות את עתיד המדינה. לאור זאת הפתרון האפשרי היחיד הוא ככל הנראה לקרוא לחרם נקודתי. להבין מי הביא את מדינת ישראל לבחירות חדשות ולבוא אתו חשבון. לגבות "תג מחיר" ממי שהביא אותנו עד הלום.

המטרה איננה להעביר קולות בין גושים. המטרה היא לעשות הכל כדי למנוע מצב שבו מדינת ישראל תמצא את עצמה פעם נוספת בבחירות מיותרות. כי אז כבר נהיה במשבר פוליטי שיאיים באופן ממשי על יציבות המשטר במדינת ישראל. אין דרך אחרת.