בשבע מהדורה דיגיטלית

האנטישמיות החדשה של היבשת הישנה

התחזקותן של מפלגות הימין בבחירות לפרלמנט האירופי מעוררת חשש בקרב היהודים שם אולם לדבריהם האיום הנוכחי מגיע מהאנטישמיות המוסלמית

ניצן קידר , כ"ה באייר תשע"ט

גדלים על אנטישמיות. מוסלמים באירופה
גדלים על אנטישמיות. מוסלמים באירופה
צילום: Henry Nicholls, רויטרס

הרב יצחק ארנברג, רבה הראשי של העיר ברלין, מאוד לא אהב את התבטאותו של פליקס קליין, הנציב שמינתה הקנצלרית אנגלה מרקל למאבק באנטישמיות בגרמניה. קליין אמר כזכור כי הוא ממליץ ליהודים במדינה שלא לחבוש כיפה בכל מקום ובכל זמן. "המצב אינו כפי שהיה פעם. אני לא יכול להמליץ ליהודים לחבוש כיפה בכל מקום ברחבי גרמניה", אמר קליין על רקע עלייה של יותר מעשרה אחוזים בשנה האחרונה באירועי האנטישמיות והאלימות נגד יהודים במדינה.

הרב ארנברג מתנער בשיחה עם 'בשבע' מהדברים: "אני חושב שהאמירה של פליקס קליין היא אמירה אומללה. הוא צריך להיות האחרון שיבוא ויגיד ליהודים להתחבא, כי בעצם הוא מכריז על כישלונו בביצוע התפקיד שלשמו הובא. אם אכן יש סכנה, אולי המשטרה או גורם אחר צריכים לומר את זה. אבל ממנו הייתי מצפה לעודד את היהודים ולהמשיך להילחם נגד האנטישמיות. זו אמירה שאינה במקום".

אתה יכול להבין את הרקע לדברים שלו? יש בעיה לקיים חופש דת גם לדתות אחרות בגרמניה?

"זה הרי אבסורד לא נורמלי. אנחנו רואים מה קורה כאן ברשות הרבים. נשים מוסלמיות ברובן הולכות עם כיסוי ראש ברחוב. אני מגיע לחנויות שאני רגיל לקנות בהן, והמוכרות הולכות עם כיסוי ראש מוסלמי. זאת אומרת שלהם מותר. דווקא אני היהודי צריך להסתיר את יהדותי? איפה נשמע כדבר הזה. אם יהודי לא יוכל יותר להסתובב עם כיפה ברחוב, אין לו מה לחפש בגרמניה ובאירופה. זו תחילת הסוף של החיים היהודיים באירופה כולה, משום שגרמניה היא המנהיגה של האיחוד האירופי".

אתה לא מסכים עם ההמלצה?

"אין סכנה להסתובב ברחוב עם כיפה. יחד עם זאת, אם הולכים לרובע מוסלמי ששם כולם מוסלמים, אני לא אומר לבן או לנכד שלי ללכת לשם, כי מדובר בסכנה. בגדול, המצב אינו כזה. אני עצמי מסתובב עם ההמבורג והפראק שלי ואינני מרגיש שום חשש או סכנה. אני קורא לפליקס קליין להיפגש איתי ולחזור בו מהדברים שאמר".

מיתוג מחדש לימין הקיצוני

הרב ארנברג מדגיש כי בעיית האנטישמיות היא פחותה לעומת הדאגה מפני העלייה התלולה בגודלה של האוכלוסייה המוסלמית הקיצונית בגרמניה עצמה ובאירופה כולה. "אני חושב שהבעיה המרכזית היא ההגירה המוסלמית. הרי כולנו יודעים שכל מי שמגיעים מסוריה וממדינות עוינות אחרות, הם כולם אנטישמיים מלידה. הם גדלים עם שנאת היהודים, וגרמניה הייתה צריכה לקחת בחשבון שכשמביאים את האנשים הללו לכאן, זה ללא ספק מגביר את האנטישמיות. הבעיה שלנו היא עם המוסלמים. יש גם ניאו-נאצים שעדיין קיימים לצערנו, אבל הם בשוליים. בעיית המוסלמים קיימת בגרמניה, בצרפת ובבלגיה ובהרבה מקומות נוספים".

האירופים לא מבינים את הדבר הזה?

"לפני כמה שבועות שמעתי שפורסם מה השם הפופולרי ביותר שניתן לילדים בברלין - והוא מוחמד. זאת אומרת שבברלין יש יותר ילדים ששמם מוחמד מכל הילדים האחרים. גרמניה צריכה לקחת על עצמה בצורה דרסטית לעשות משהו - ולא לומר לנו להתחבא. מה, אנחנו חוזרים ל-1939? אנחנו חוזרים לתקופה שיהודים צריכים להתחבא?"

המצב הזה דוחף יהודים לעלות לישראל?

"בסוף השבוע שעבר נפרדנו בבית הכנסת ממשפחה שהחליטה לעזוב את ברלין ולעלות ארצה, ברוך השם. אותנו זה קצת מחליש, אבל המטרה של כולנו בסוף היא לעלות לארץ. יש היום מצב שיהודים שולחים את ילדיהם ללמוד בגנים שהם דוברי אנגלית, משום שהם כלל לא בטוחים שיישארו כאן בעוד שלוש או ארבע שנים".

אבל לא בכל אירופה הקריאות שלא ללכת עם כיפה מתקבלות בגישה הזאת. ברחבי היבשת יש לא מעט מקומות שבהם יהודי עלול להסתכן באופן משמעותי כשהוא חובש כיפה. השבוע נערכו הבחירות לפרלמנט האירופי, שתוצאותיהן הביאו להיחלשות של גוש המרכז ולהתחזקות - מתונה יחסית בינתיים - של מפלגות הימין הקיצוני שמחזיקות כבר יותר מעשרה אחוזים מחברי הפרלמנט. המאפיין של המפלגות הללו, שהתחזקותן מעוררת חשש בקרב יהודים רבים, הוא פוליטיקאים צעירים שאולי מודעים היטב לזוועות השואה, אבל מרשים לעצמם להתבטא באופן שהוא לא פוליטיקלי קורקט, ואף הרבה יותר גרוע מכך.

מומחים אירופים מסבירים שהניסיון הוא לנתק בין המפלגות הגזעניות והקיצוניות שתמיד היו מזוהות עם ניאו-נאציזם ובין המצב כיום. לעמדות הימין הקיצוני נעשה מיתוג מחודש, צעיר יותר, אבל עדיין מתחת לשכבות האיפור נמצאות אג'נדות גזעניות שמופנות לעיתים כלפי מוסלמים, ובלא מעט מקרים נגד יהודים.

עודד ערן, מי שהיה שגריר ישראל באיחוד האירופי וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מזהה את הסכנה: "כל מי שירצה להקים קואליציה אירופית יצטרך לפנות לירוקים שהתחזקו או לגוש הימין, וזה כמובן משנה את הליך קבלת ההחלטות".

אנחנו יכולים לחשוש שהתחזקות הימין הקיצוני באירופה משמעותה התגברות האנטישמיות?

"האנטישמיות באירופה גואה. אנגלה מרקל אמרה השבוע שאין מוסד יהודי בגרמניה שלא נזקק להגנה. כל שבוע אנחנו רואים את עליית כמות מעשי השנאה נגד יהודים באירופה, ואפשר לשייך אותה לעליית מפלגות הימין הקיצוני באיחוד האירופי. צריך לומר שלא כל מפלגות הימין הן בהכרח אנטישמיות, אבל הן נשענות במקרים רבים על שנאת זרים. זה בוודאי צריך לעורר דאגה לגבי האפשרות שדווקא התחזקות של הימין באירופה תביא גם להתחזקות גל האנטישמיות", מוסיף ערן.

הרבנים מודאגים

בארגונים היהודיים באירופה לא אופטימיים במיוחד. ועידת רבני אירופה שהתכנסה רק בשבועות האחרונים הוציאה קריאה חריפה נגד האנטישמיות, כשהיא צופה את פני הבאות בכל הקשר להתחזקות הימין הקיצוני בפוליטיקה האירופית.

הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה, והרב בנימין יאקאבס, רבה של הולנד ויו"ר הוועדה לקשרי ממשל של מרכז רבני אירופה, מודים כי "בדומה למדינות המגוונות שמרכיבות את האיחוד האירופי, תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי בבריסל מעורבות ומבולבלות. מה שברור הוא שיהודי אירופה מוצאים את עצמם באותה עמדה שבה היו לפני הבחירות, עם אותם איומים על מוסדות יהודיים ואותן חששות לשלומם".

הרבנים מוסיפים: "מה שחשוב לזכור הוא שלא כל מפלגות הימין הן פשיסטיות או נאציות, ולא כל מפלגות השמאל קומוניסטיות או סטליניסטיות. אבל לאנטישמיות אין זיקה פוליטית, היא מחלחלת ומדביקה כל חלק מהספקטרום הפוליטי – ויש להילחם בה".

אתם מודאגים מהכסות הפוליטית שניתנת למעשים שגובלים באנטישמיות?

"מטריד אותנו מאוד השימוש במאבק נגד האנטישמיות ככלי פוליטי. מדובר באחד הטריקים הציניים ביותר בהיסטוריה של הפוליטיקה המודרנית וצריך לשים לזה סוף. זה גורם נזק רב למאבק הבינלאומי נגד האנטישמיות האמיתית, מוציא אותו מהקונצנזוס והופך אותו לעניין פוליטי-מפלגתי. המשחק המסוכן וחסר האחריות שבו קבוצות פוליטיות שונות מדביקות זו על זו תווית אנטישמית, אך ורק בהתאם לאינטרסים הפוליטיים שלהן, הוא הרסני ומקטין את ההתייחסות שמקבלים מקרים קונקרטיים וממשיים של אנטישמיות. אנחנו לא יכולים ולא צריכים להיות אי פעם כמו הילד שקרא זאב כשמדובר באנטישמיות".

"מי שבאמת דואג למאבק באנטישמיות צריך להצטרף למאבק משותף – של הימין והשמאל ולעקוב אחר כל מילה ופעולה של פוליטיקאים. מילים ומעשים צריכים להיות הברומטר היחיד לאנטישמיות", מסכמים השניים.

השורה התחתונה מותירה את יהודי אירופה במבוכה. האמירה שנאמרה בתחילת השבוע בגרמניה וההבנה שבסופו של השבוע הימין הקיצוני הוא נדבך משמעותי יותר בפוליטיקה הפנים-האירופית, מעוררות דאגה בקהילות השונות. פתרונות אמיתיים אין בינתיים, אך ייתכן שגל אנטישמיות עלול להביא את מי שמהרהרים בעלייה לישראל לעשות מעשה. במדינות כמו גרמניה וצרפת היהודים מדברים על כך בקול, ובמדינות אחרות התהליך מתחיל להבשיל אצל יהודים שמרגישים פחות ופחות שעתידם נמצא באירופה.