למה יש כל כך הרבה מקרים של רשלנות רפואית במעקב הריון?

רשלנות רפואית זה דבר שיכול לקרות למרות שכולנו אומרים 'לי זה לא יקרה'. איך למנוע מצב כזה ומה לעשות במקרה ונתקלנו ברשלנות רפואית?

ערוץ 7 , כ"ה באייר תשע"ט

עורך דין עופר סולר
עורך דין עופר סולר
צילום: יח"צ

לאורך תשעת חודשי ההריון כל אישה נמצאת תחת פיקוח והשגחה רפואית, במסגרת מעקב הריון המתחיל בעת הביקור הראשון בקופת החולים לאחר היוודע דבר ההריון, שאז יקבע לאישה תור לבדיקות ומעקב הריון שגרתי.

מדובר על מגוון בדיקות שגרתיות יותר ופחות, שמטרתן לנטר את מצבה הבריאותי של האם ההריונית, כמו גם את קצב הגדילה, ההתפתחות והמצב הבריאותי של העובר.

בדיקות ומעקב ההריון יכולים להתבצע במסגרת קופת החולים או באופן פרטי, באמצעות כל רופא נשים המתמחה בתחום ולפי בחירתה של האישה.

מעקב סדיר אחר התפתחות ההריון, בהתאם להמלצות משרד הבריאות, מאפשר לזהות כבר בשלב ראשוני ומוקדם בעיות בריאות שעלולות להשפיע על האם ההריונית והעובר.

לזיהוי מוקדם של בעיות כלשהן, במסגרת מעקב ההריון, חשיבות רבה ביותר בכל הנוגע לסיכוייה של האם לעתיד לעבור הריון תקין וללדת עובר בריא.

בדיקות שגרתיות שחשוב לבצע לפני ההריון ובמהלך מעקב הריון

רשימת הבדיקות שלהלן הנה רשימה כללית, המתייחסת על פי רוב לנשים ללא גורמי סיכון מוכרים וללא בעיות גנטיות מאובחנות במשפחה. בדיקות אלו מומלצות על ידי משרד הבריאות וממומנות באופן מלא או חלקי על ידי משרד הבריאות וקופות החולים.

חשוב להדגיש כי במקרים רבים, כחלק מתפקידו והיקף אחריותו של רופא הנשים שאחראי על מעקב ההריון, תופנה האישה לביצוע בדיקות נוספות ואחרות, בכל הריון לפי נסיבותיו ולפי תוצאות הבדיקות והייעוץ הגנטי שניתן להורים לעתיד.

להלן רשימת הבדיקות העיקריות שמתבצעות בהריון שגרתי:

  • בדיקות דם לאיתור נשאות של מחלות תורשתיות אצל ההורים.
  • ספירת דם של האם בשבועות הראשונים להריון.
  • בדיקת שתן של האם.
  • בדיקות אולטרסאונד.
  • בדיקת סיסי שליה.
  • בדיקת סקר שליש ראשון.
  • סקירת מערכות מוקדמת.
  • בדיקת סקר שלישי שני.
  • בדיקת מי שפיר.
  • סקירת מערכות בסיסית / מקיפה.
  • בדיקת אולטרסאונד מוכוונת איבר.
  • העמסת סוכר בשבוע 24-28.
  • בדיקת אולטרסאונד בשליש השלישי.

נדגיש שוב, כי באחריות הרופא שלך להמליץ על ביצוע בדיקות אחרות ו/או נוספות, בהתאם למצב ההריון, נתוניה האישיים של האם ההריונית ומהלך ההריון – תמיד לפי שיקול דעתו המקצועי.

חשוב לדעת כי זכותה של האם ההריונית וההורים בכלל, להתייעץ עם רופא נשים נוסף במסגרת קופת חולים ו/או באופן פרטי, לקבל חוות דעת שניה ושלישית ולבקש מידע והסברים על בדיקות נוספות ומשלימות במסגרת מעקב ההריון.

מחובתו של הרופא המטפל בך במסגרת קופת חולים להסביר ולמסור תשובות מפורטות ומלאות, בכל עניין ובכל שאלה הנוגעת למעקב ההריון, התפתחות העובר והאפשרויות העומדות בפניך בנושא בדיקות רפואיות מומלצות.

למה יש כל כך הרבה טעויות ומקרי רשלנות?

היקף תביעות הפיצויים בשל רשלנות רפואית במעקב ההריון שהובילה ללידת ילד הסובל מום מולד או מחלה גנטית, עולה בכל שנה וזאת למרות התפתחות מדע הרפואה והיכולת של הרופאים לזהות ולאבחן כמעט כל מום מולד או בעיה גנטית לפני ובמהלך ההריון.

לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות (בצעד לא שגרתי) במהלך שנת 2018 עולה כי כ-46% מכלל תביעות הרשלנות הרפואית שמגיעות להכרעה בבתי המשפט בישראל, מקורן בתביעות הקשורות באופן ישיר לתקופת ההריון והלידה.

אם לא די בנתון מדאיג זה, הרי ששיעור הפיצויים שנפסק בתיקי הריון ולידה מהווה יותר מ-58% מסכום הפיצויים שנפסקו בכלל התביעות בעילת רשלנות רפואית בישראל.

עו"ד עופר סולר, שותף בכיר במשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, המתמחה בייצוג תובעים במקרים של רשלנות רפואית במעקב הריון, מדגיש את היקף האחריות של הרופא שאחראי על מעקב ההריון, כלפי ההורים לעתיד והעובר שבביטנה של האם.

לדברי עורך הדין, חשוב מאד שהרופא המלווה את מעקב ההריון שלך יהיה מומחה בתחום ויפעל בהתאם להמלצות האיגודים המקצועיים ומשרד הבריאות, בכל הנוגע להפניית האם ההריונית לביצוע הבדיקות הנדרשות לאורך חודשי ההריון.

עוד מציין עורך הדין את החשיבות הרבה שבפענוח קפדני של ממצאי הבדיקות, ובמיוחד בדיקת סיסי שליה (שבוע 10 עד 12 להריון), שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת (שבוע 13-17 להריון), בדיקת מי שפיר (מהשבוע ה-16 להריון ולאחריו) וכן סקירת מערכות שניה.

לדבריו, קיימת חשיבות רבה ביותר בהפניית האם ההריונית לביצוע בדיקות אחרות ונוספות, בכל מקרה של גילוי ממצא מחשיד באחת מבדיקות מעקב ההריון השגרתיות, הגם שלעיתים בדיקות אלה אינן מכוסות בסל הבריאות ומצריכות מימון פרטי.

באחריותו של הרופא המבצע את מעקב ההריון להסביר וליידע את ההורים לעתיד בכל ממצא משמעותי העולה מהבדיקות של האם והעובר במהלך תשעת החודשים.

במסגרת חובת הגילוי (סעיף 13ב לחוק זכויות החולה) החלה על הרופא המטפל באם ההריונית, נכללת החובה למסור לה מידע עדכני ומלא אודות מצבה הבריאותי ומצבו של העובר.

הדברים נכונים גם ובמיוחד במקרים בהם קיים חשש לבעיה רפואית, בעיות התפתחות, מום לבבי בעובר או כל ממצא בעייתי אחר, כאשר במסגרת חובת הגילוי עליו להמליץ לאם על ביצוען של בדיקות מיוחדות ומשלימות, על מנת לברר לעומק את מצב ההריון ולאפשר להורים לעתיד לקבל החלטה מושכלת לגבי טיפולים אפשריים והעתיד לבוא.

עורך הדין סולר מדגיש כי ישנם מקרים שבהם הרופא לא מאבחן בעיה רפואית בעובר, באחת מהבדיקות במסגרת מעקב ההריון ובשל כך נמנע מלהפנות את האם להמשך בירור ממוקד שהיה מתבקש לו אבחן ממצא בעייתי בהתפתחות העובר, שאז ניתן יהיה לבסס עילה לתביעת רשלנות רפואית במקרה של לידת ילד או ילדה הסובלים ממום מולד או בעיה רפואית קשה, שאותה היה צורך לגלות ולאבין במסגרת מעקב ההריון.

משנה זהירות ובחירת מומחים רפואיים

על פי עו"ד סולר, מומלץ שלא להתפשר ולבחור את הרופאים הטובים ביותר, שאליהם ניתן להגיע במסגרת מעקב ההריון שלך ובמיוחד לצורך ביצוע הבדיקות החשובות במיוחד קרי, שקיפות עורפית, סקירות מערכות ובדיקת מי שפיר.

לדבריו, חשוב שההורים לעתיד ישאלו שאלות, יתעניינו, יחקרו ויבקשו תשובות מהרופאים בכל עניין הנוגע למעקב ההריון ובמיוחד במקרים של חוסר ודאות או ממצא לא ברור / מחשיד שעולה מאחת הבדיקות השגרתיות.

כמו כן הוא ציין כי על מנת להקטין את החשיפה והסיכון מפני רשלנות רפואית, רצוי לקבל חוות דעת שניה ושלישית בעת הצורך. זאת אומרת שההורים צריכים לפנות ולהתייעץ עם רופא נוסף בכל מקום של ספק או במקרה של ממצא חשוד ולא ברור.

בכל מקרה של לידת ילד או ילדה הסובלים מבעיה רפואית כלשהי, שהיתה אמורה להיות מאובחנת מבעוד מועד, במסגרת מעקב ההריון, קיימת חשיבות רבה בפניה לקבלת ייעוץ משפטי מפורט מעורך דין מנוסה.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג תובעים (בלבד) בתביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית ולעורכי הדין במשרד ניסיון רב בטיפול מעשי במאות תביעות מורכבות, שהוגשו בשל מחדלים והתרשלנות של אנשי הצוות הרפואי במהלך ההריון ובלידה.

ניתן לפנות לקבלת ייעוץ אישי מעורך הדין עופר סולר בטלפון: 072-334-0001