המאבק על ירושלים לא הסתיים
המאבק על ירושלים לא הסתייםצילום: עטרת כהנים

שעות אחרונות לקמפיין ההתרמה השנתי עבור 'עטרת כהנים', היו שותפים

יו"ר עמותת 'עטרת כהנים' מספר בראיון ליומן ערוץ 7 על התמודדות הנמשכת מדי יום ביומו לגאולתה של ירושלים, ללא תיקצוב ממשלתי אך מול גורמים בינלאומיים עתירי ממון שמשקיעים הון רב לבלימת המהלך להחזרת צביונה היהודי של ירושלים.

בהקשר זה מזכיר מתי דן הן את הטורקים והן את הקטארים כחלק מהגורמים שמזרימים סכומי עתק למאבק על ירושלים. "עדיין צריך להשקיע מאמץ על כל אבן ואבן", הוא אומר ומזכיר את המתקפה על השיקום היהודי של בית הכנסת 'תפארת ישראל', מתקפה שבה הביעו הגורמים הערבים דאגה ממה שהדגישו כשינוי צביונה של ירושלים. לטעמו בהגדרה זו זיהו והצביעו אויבי העיר את הנקודה הפנימית ביותר ועליה שמו את עיקר יהבם.

"בית כנסת שהיה בעבר והחזרתו היא דאגה לצביון, אם העיר תהיה עם חסד ותורה או לא. הם נלחמים ואנחנו צריכים להילחם על כל מטר, הם מביאים כספים מכל מקום, מקטאר וממקומות נוספים, אבל המדינה שלנו לא יכולה לקבל החלטה בעידן הנוכחי", אומר דן ומציין כי במציאות שכזו הפעילות להשבת ירושלים לקדמותה חוזרת לעם "זה מה שיפה בקמפיין הזה שמאוד מחזק אותנו".

יצוין כי התקצוב היחיד הניתן למיזמים בעיר העתיקה מתמקד באבטחה, אך לא בגאולת מבנים ונדל"ן או בעידוד ההתיישבות בעיר. כל זאת למעט מקרה בית הכנסת התימני בכפר השילוח, שם, באופן חריג וייחודי, החליטו השר לענייני ירושלים ומורשת, זאב אלקין, ושרת התרבות, מירי רגב, להשקיע סכום של קרוב לחמישה מיליון שקלים לשיקומו ופיתוחו של המקום כאתר מורשת.

כשהוא חוזר מעט להיסטוריה של המקום מחדד מתי דן ואומר: "את ההתיישבות מי שהתחיל אלו לא אנחנו אלא מניין איגוד לוחמי ירושלים מיד לאחר מלחמת ששת הימים". את סיפורה של ראשית ההתיישבות פותח מתי דן בשימור הערבי של מבנה בית הכנסת שבו קיימת כיום ישיבת עטרת ירושלים. המקום נשמר עם לוחות הזיכרון שבו ואף עם חלק מהספרים שבו, ספרים וחוברות שנמצאים במקום עד היום.

הערבי ששמר על המקום במשך כל תקופת הפרעות והשלטון הירדני נשאל מדוע שמר על המקום והשיב "יותר מששמרתי על הישיבה, הישיבה שמרה עליי" ומסתבר שאשתו של אותו ערבי הזה אמרה לו שאם יהרוס בית הכנסת היא עוזבת אותו. האיום הזה פעל את פעולתו והמקום נשמר.

"מהמקום הזה שבו למדו הרב צבי יהודה, הרב אלישיב, הרב פרנק וגדולי ישראל אחרים התחיל הכול עד להתיישבות הגדולה של עשרות משפחות. מעל שמונים מחוץ לרובע היהודי, כאלף איש, בעיר דוד מתקרבים למאה משפחות וכך במעלה הזיתים ובקדמת ציון וכפר התימנים".

"אחרי מאורעות 39' עזבו אלפי יהודים את העיר העתיקה", מזכיר מתי דן ומדגיש כי "עד אז היה רוב יהודי בעיר העתיקה. מעשרים אלף יהודים נשארו אלפיים. הייתה אז הרבנית אביצדק שאמרה לכל בעלי הנכסים שנאלצו לנטוש שהיא מבקשת מהם להשכיר את הנכסים לערבים, כי יום אחד נחזור ולא יהיו לנו מסמכים שזה שלנו. זו הייתה עצה חכמה, ומה שמעניין הוא שכולם שמעו לה וכל הישוב היהודי השכיר נכסים לערבים".

לימים כאשר נתפס הארכיון הירדני ניתן היה לקבל את הנכסים על ידי הוכחת הבעלות.

על מבצע ההתרמה הארצי שבעיצומו נמצאת עמותת 'עטרת כהנים' בימים אלה מדגיש מתי דן כי "חוץ מהכסף צריך להתפלל, לכוון שהקב"ה יעזור לנו. אנחנו שליחים של עם ישראל", והוא מספר על הקשיים הביטחוניים הלא מבוטלים שעוברים על המשפחות המתגוררות במקום: "אלו משפחות שעברו 7000 אירועים ביטחוניים מאז צוק איתן. כלי רכב שמובילים את המשפחות עלו באש. פחד. זה קורה עשרות מטרים מהכותל המערבי. כל זה רק כדי שלא נחזור ירושלים".

"מדובר בגרעין של משפחות שמוסרות את נפשן מדי יום ומדי שעה. אין כאלה דברים. כיף לעבוד כדי לחזק אותם", הוא אומר ומזכיר גם את מבצעי הפינוי של משפחות ערביות שפלשו לנכסי הקדש, פינויים שמתבצעים בהנחיית בית המשפט ובגיבוי רשויות האכיפה, אך טבעי שאינם מתקבלים באהדה על ידי השכנים.

"אין לכך גרוש מהמדינה, לא החטיבה להתיישבות ולא קק"ל. מקבלים רק אבטחה ממשרד הבינוי, אבל כל נושא הבניה והבאת משפחות זה פרויקט שחוזר לעם ישראל עצמו, ויחד עם זה צריך כל הזמן להתפלל לסיעתא דישמיא".

שעות אחרונות לקמפיין ההתרמה השנתי עבור 'עטרת כהנים', היו שותפים