האיש שה-BDS לא ציפה לו

יוסף חדאד מצליח פעם אחר פעם להפריך את השקרים על מדינת ישראל ברחבי העולם ומפתיע את כולם כשהוא מספר מי הוא.

יהונתן גוטליב , ב' בסיון תשע"ט

יוסף חדאד
יוסף חדאד
צילום: באדיבות המצולם

"נכנסתי לאחד הקמפוסים והתחלתי את ההרצאה, הסברתי להם שאני לא הולך להציג את עצמי אלא אתחיל לדבר ותוך כדי ההרצאה אני אגיד מי אני, הם לא ידעו עלי כלום חוץ מזה שאני בא מישראל.

"התחלתי לדבר וחיכיתי לחכמולוג שירים את היד ויגיד לי: 'תקשיב, זה די ברור שאתה תגן על מדינת ישראל כי כיהודי זה מצופה ממך'. אני מחכה עשרים דקות ובאמת אחרי 25 דקות מרים את היד אותו חכמולוג ושואל אותי את זה. אני יכול להגיד לך שבמבטא הכי ערבי שהיה לי עיניתי לו 'נעים להכיר, קוראים לי יוסף חדאד ואני ערבי ישראלי'.

"לקח בערך 20 שניות עד שהאולם התחלף משתיקה מוחלטת לרעש מטורף של שיח בין כולם כדי להבין מה קרה כרגע. בנקודה הזאת הבנתי כמה הארגון שלנו קריטי להסברה של מדינת ישראל".

את הסיפור הזה סיפר לערוץ 7 יוסף חדאד, ערבי נוצרי שמקדיש את חייו למלחמת ההסברה הישראלית ברחבי העולם, ומקבל בגלל עשייתו איומים על חייו. בהרצאותיו הוא מספר את סיפורו שלו "כערבי ישראלי שמגן על מדינת ישראל ונאבק בארגונים כמו ה-'BDS', כמו 'שוברים שתיקה' ו'בצלם'".

על ח"כ איימן עודה הוא הכריז כי הוא מייצג "את כל מה שרע בחברה הערבית" והוא מחכה ליום שיהיה יצוג למי שהוא מכנה "הקול השפוי" של החברה הערבית שאוהב את המדינה ורוצה לחיות פה בשלום.

בשיחה עם ערוץ 7 סיפר חדאד על עצמו ועל העמותה שהוא הקים. "אני בן 33 מנצרת, יליד חיפה, התגייסתי לצבא בהתנדבות והייתי לוחם ומפקד בגולני בגדוד 51. חודשיים לפני השחרור נפצעתי קשה במלחמת לבנון השניה, ארבעה ימים לפני הפסקת האש. נקטעה לי כף הרגל וחוברה מחדש, היו לי רסיסים ברגל שמאל, ביד ובפנים, והייתי בשיקום בערך שנה".

הוא תיאר איך כל חייו עסק בענייני החברה הערבית ובהסברה הישראלית כחלק צדדי בחייו אך לפני שנתיים הוא החליט "להתרכז אך ורק בפעילות החברתית והקמנו עמותה בשם 'ביחד - ערבים זה לזה' שהיום אני מנכ"ל העמותה וזה מה שאני עושה בשנתיים האחרונות".

לדבריו, "המטרה הראשונה היא לקרב את המגזר הערבי הישראלי לחברה הישראלית, שנהיה חלק ממדינת ישראל. אנחנו מאוד מעודדים את השירות הלאומי אזרחי, המוטו שלנו זה לשרת את המדינה ובו זמנית לשרת את הקהילה שלנו. אנחנו רוצים לעשות כל מה שאלה שאמורים לייצג אותנו בכנסת לא עושים וזה לטפל בבעיות הבוערות של המגזר ושל החברה הישראלית באופן כללי".

חדאד סיפר על מטרה נוספת של העמותה שהיא "לא פחות חשובה" והיא נושא ההסברה הישראלית בארץ ובחו"ל. "עד היום יש את משרד החוץ שעושה את העבודה שלו, ויש לא מעט עמותות שגם אני הייתי חלק מהם כפעיל, שיוצאות להגן על מדינת ישראל ועוסקות בהסברה. אני תמיד אומר שעד היום היו עמותות יהודיות שבהן היו ערבים והיום יש גם עמותה ערבית-ישראלית שבה גם יהודים רוצים להיות חלק, זה דבר מדהים.

"כשאנחנו יוצאים לחו"ל ומדברים בקהילות יהודיות או נוצריות, ובקמפוסים מול סטודנטים ופרופסורים - יש אמירה מטורפת כאשר על במה אחת יש גם ערבי נוצרי, גם אישה דרוזית וגם ערבי מוסלמי שפשוט מביאים את האמת על מדינת ישראל, אנחנו פשוט מראים את העובדות".

הוא המשיך לספר על ההרצאה המיוחדת שתיאר בתחילת דבריו. "אחרי ההרצאה הזאת הבנתי שמה שאנחנו עושים שם אותנו בחזית של המאבק ההסברתי ישראלי. אנחנו אומרים רק אמת ורק עובדות ולכן מכבדים אותו, אנחנו לא באים להתיפייף ולא מוכרים פנטזיות, אנחנו אומרים את האמת על מדינת ישראל והאמת הזאת מספיקה כדי שיבינו שכל מה שאומרים להם וכל מה שהם רואים זה שמים וארץ".

הוא הוסיף, "אני תמיד אומר להם שיש מקום לשיפור אך אנחנו נעשה את זה ביחד, ככה מכבדים אותנו וככה אנחנו מצליחים לשנות תפיסות עולם אצל אנשים שבאמת חושבים על מדינת ישראל שהיא מדינת אפרטהייד וגזענית, שלא נותנת סיכוי למי שאינו יהודי".

יוסף חדאד בסיום הרצאה בחו"ל
צילום: באדיבות המצולם

חדאד תיאר את מצבה העגום של ההסברה הישראלית. "גם הקהילות היהודיות בחו"ל סובלות מחוסר ידע על המדינה שלנו, זה קריטי ללכת לשם. הקהילות היהודיות בחו"ל אוכלות את הלוקשים שמפיצים עלינו בעולם".

"אני כנכה צה"ל, כשאני שומע את השקרים של 'שוברים שתיקה', אני לא יכול שלא לשבור שתיקה כנגדם", אמר חדאד וסיפר על מקרה שהיה לו, "הם היו באוניברסיטת הארווארד ויומיים אחריהם אני הגעתי לשם והצגתי את האמת. היה אמור להיות לי איתם עימות טלווזיוני וכשהם הבינו שאני זה שעומד להיות מולם מישהו שם התקפל ולא הסכים להגיע לעימות, כנ"ל בצלם".

מדינה יהודית ודמוקרטית

את הקושי של חלקים בחברה הערבית לחיות במדינה הקוראת לעצמה 'יהודית ודמוקרטית' ולא מתייחסת בשמה ללאום הערבי הוא דחה. "תמיד אמרתי את זה ואני אמשיך להגיד את זה, שיקראו למדינת ישראל איך שרוצים - כל עוד המדינה נותנת לי את הזכויות שלי ואני מרגיש שווה הכל בסדר. לכן אין לי בעיה עם זה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. גם כל מי שרוצה להיות חלק מהעמותה צריך להבין שאין לנו בעיה עם זה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית".

חדאד עבר מיד לדבר על 'חוק הלאום'. "גם חוק הלאום, אם הוא היה מנוסח בצורה קצת שונה, גם איתו אין לי בעיה. אין לי בעיה להגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית רק היה צריך להיות שם גם את המילה דמוקרטית".

"בחוק הזה אני מאשים קודם כל את המפלגות הערביות. בזה שהם כל הזמן קראו תיגר על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הם אלה שהביאו אותנו למצב הזה. אבל הייתי מצפה מהמדינה שלי, וזה לא פחות חשוב, לתת גם לי ביטוי.

''אנחנו נשכחנו, הערבים הישראלים עם הקול השפוי שהם הרוב, אנחנו לא מקבלים את הביטוי הזה ואי אפשר להגיד שאתה לא נפגע מזה. אתה רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית, אתה רוצה להיות חלק ממדינת ישראל ואתה לא יכול לא להיפגע מזה".

למרות הפגיעה שחדאד חש מחוק הלאום, היא לא הפריעה לו להמשיך להיאבק למען מדינת ישראל. "כמה ימים אחר כך (לאחר שחוקק חוק הלאום, י"ג) המפלגות הערביות יצאו לאיחוד האירופי וביקשו מהם להוציא הודעת גינוי. אני הייתי שם יום אחריהם, נסעתי לבריסל והסברתי להם בדיוק למה לא צריך להתערב, אמרתי להם את האמת והסברתי להם למה אנחנו צריכים לפתור את זה ביננו לבין עצמינו ואני מאמין שיום אחד זה יבוא".

להביא לידי ביטוי את הקול השפוי בחברה הערבית

חדאד הסביר איפה קולם של מי שהוא מכנה 'הקול השפוי'. "המון פעמים שואלים אותי 'אני יהודי שמסתובב בחיפה ובלוד ויש לי חברים ערבים, אני לא מבין איך זה הגיוני, כל החברים הערבים שלי אוהבים אותנו, אוהבים את החברה הישראלית, אז איך זה שכל פעם בל"ד ורע"ם תע"ל עולים?' ויש פה כמה סיבות מרכזיות.

הסיבה המרכזית היא שלא קמה אלטרנטיבה שתגיד בריש גלי 'אנחנו ערבים ישראלים נקודה'. לא קמה מפלגה שתבוא ותגיד מעניין אותי נצרת ולא עזה, מעניין אותי סכנין ולא רמאללה, לא קמה מפלגה שתבוא ותגיד אני רוצה לטפל בבעיות החברתיות הערביות ולא לטפל במרמרה ולא לטפל בפלסטין".

ומדוע? חדאד הסביר, "קודם כל יש חשש. בנוסף, כל מפלגה כזאת שקמה עשתה בסוף מעשים פרסונליים ולא עניין אותם באמת החברה הערבית ישראלית".

ערבים זה לזה
צילום: באדיבות המצולם

חדאד מנה עוד סיבה אשר לטענתו גורמת לכך שהחברה הערבית מצביעה לנציגיהן הערבים. "הסיבה היא הפחדה. בבחירות האחרונות זה היה כל כך ברור, זה הגיע למצב ששעתיים לפני סוף הבחירות היו כרוזים במסגדים שאמרו לכולם שאם אתם לא תלכו אתם תקבלו פה את סמוטריץ' ותקבלו את ביבי וזה הסוף שלנו, ובסוף זה מחלחל".

סיבה נוספת, "אשליות. בבחירות האחרונות המפלגות הערביות הבטיחו חינוך יותר טוב ותקציבים והמון הבטחות, על מי אתם עובדים? אתם עוד הפעם תלכו לאופוזיציה ולא תקבלו שקל אחד, ואם כבר תקבלו את הכסף הזה, זה יהיה מממשלות ימין שאתם תוקפים אותם על שמאל ועל ימין".

הוא הוסיף, "עוד סיבה זו הצבעה שבטית. מה לעשות שאם ראש חמולה אמר לך ללכת להצביע ואתה בכלל לא רוצה, אתה מכבד ואתה הולך. אז אנחנו עובדים על העלאת המודעות בנושא הזה. במגזר הערבי יש לך מליון ומאה אלף בעלי זכות הצבעה, בפועל הצביעו 300-400 אלף שהרבה מתוכם הצביעו רק כדי לכבד את ראש החמולה, כל השאר פשוט אין להם למי להצביע. נמאס להם. ויותר מזה שנמאס להם, הם מיואשים ואחת הטעיות הגדולות ואני רואה אותה חוזרת על עצמה, שאף מפלגה יהודית לא העיזה לקום ולהגיד 'אנחנו לוקחים עכשיו נציג ערבי ישראלי שרוצה ומחובר לישראליות' ולשריין אותו בעשירייה הראשונה או בעשרים הראשונים".

הטעות של כחול לבן. "אחת הטעויות הגדולות של כחול לבן זה בהפגנה האחרונה. לתת לאיימן עודה לנאום, כשהוא בעצמו מבחינתי מייצג כל דבר שהוא רע במגזר הערבי, הם פשוט שמה איבדו את זה לצערי. אני מקווה שיתעשתו בבחירות הקרובות, יש פה 5-6 מנדטים שיושבים על המדף של הקול השפוי המפוחד".