טקס לזכר הפרהוד – ללא נציג ממשלה

78 שנים מאז הטבח שנעשה ביהודי בגדד ובכנס שהתקיים לציון האירוע לא נכח נציג רשמי של ממשלת ישראל. על האירוע ועל הקשר לאנשי האצ"ל.

שמעון כהן , ב' בסיון תשע"ט

אירוע הזיכרון לנטבחי הפרהוד
אירוע הזיכרון לנטבחי הפרהוד
צילום: מכון ז'בוטינסקי

זוכרים את הפרהוד. מיטשניק

מכון ז'בוטינסקי הצטרף לארועי יום השנה שאותם מקיים מרכז יהודי בבל לזכר נטבחי הפרהוד, הטבח שנעשה ביהודי בגדד לפני 78 שנים, ויחד קיימו הארגונים אתמול כנס זיכרון. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנכ"ל המכון, גדעון מיטשניק, על הכנס, אישי הציבור שנעדרו ממנו והקשר בין ארגון האצ"ל למחתרת היהודית בעיראק.

בדבריו מזכיר מיטשניק את סיפורה של הפעולה בעיראק, אליה יצא דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, עם שלושה לוחמים נוספים מארגונו, לפעולת קומנדו, ועל הקשר בין הפעולה ההיא לפרהוד:

"מאי 41' מבחינת הבריטים זו אחת התקופות הקשות במלחמה בכלל ובמזרח התיכון בפרט. סוריה לבנון וצרפת של וישי מאיימות מצפון, מכיוון אפריקה רומל מאיים לכבוש את מצרים ובעיראק בראשית החודש מתחולל מרד שמדיח את הממשלה המכהנת עם רוח גבית של גרמניה הנאצית. לכל זה קדם סוג של השתלטות גרמנית על עיראק כאשר האנטישמיות ושנאת היהודים מחלחלות דרך גרמניה ודרך הצטרפות המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, שמגיע ב-39' לבגדד".

"הבריטים פונים במאי 41 לפלמ"ח ולאצ"ל ויוצאות שתי פעולות, פעולת הכ"ג-כ"ד בדרך לטריפולי, לבנון שעליה רבים יודעים ופעולת הקומנדו של האצ"ל, כאשר דוד רזיאל מחליט ב-39' על הפסקת הלחימה בבריטים לאור האויב המשותף ומתחיל שיתוף פעולה בין האצ"ל והבריטים, מהלך שעולה לאצ"ל בפרישת אברהם יאיר שטרן וחבריו ב-1940".

ממשיך מיטשניק ומספר את סיפורה של הפעולה ההיא: "המודיעין הבריטי פונה ומבקש פעולת קומנדו לפיצוץ בתי הזיקוק באזור חבאלייה כדי לפגוע ביכולת של הטוסים הגרמניים לתדלק בדלק גרמני".

לנוכח מורכבותה של הפעולה נשאל מיטשניק אם לבריטים על סוכניהם החשאיים לא הייתה יכולת לבצע את המבצע על ידי אנשיהם, עד כדי כך שהם מוצאים לנכון לפנות לגוף הקטנטן בארץ ישראל, האצ"ל. לטעמו של מיטשניק מאחורי הפניה לרזיאל עמדה סמליות המבקשת לבטא את שיתוף הפעולה החדש בין הבריטים לבין הארגון, על אף שיכולותיו המבצעיות של הארגון מוגבלות ומצומצמות בשלב זה.

ואולי מאחורי המהלך עומדת מחשבה בריטית שנכון וכדאי להקריב את חייהם של לוחמי קומנדו יהודים מישראל ולא את חייליהם שלהם, המקצועיים בהרבה? ואולי ביקשו הבריטים שבכך יוכיחו אנשי האצ"ל את נאמנותם לשיתוף הםעולה המוקם באותה תקופה?

מיטשניק מציין שאכן "השאלה הזו תהדהד עוד הרבה זמן", ובאשר לתחושה הקונספירטיבית שמאחורי השאלה הוא מזכיר כי בשתי הפעולות, זו של הפלמ"ח וזו של האצ"ל, יצאו גם קצינים בריטיים שגם הם לא שבו מהפעולות. "בשתי הפעולות מעורבים קצינים בריטיים. עם דוד רזיאל נהרג קצין בריטי שהיה אתו באותו רכב ועם הכ"ד נהרג קצין בריטי. צריך לזכור שהבריטים שינו את המשימה לאחר שהם הגיעו למקום. הם קיבלו משימת מודיעין באזור פלוג'ה, רזיאל יוצא עם קצין בריטי ומפציץ גרמני פוגע בהם והורג אותם. רק בשלב הזה שני הלוחמים האחרים מהאצ"ל מגלים מדבריו של יעקב מרידור שמי שהיה איתם הוא דוד רזיאל. כשהם יצאו לפעולה מוסיף רזיאל לאנשיו הנחיה לחסל את המופתי, שהיה מהמנצחים על ההסתה נגד היהודים ולהקים תאי מחתרת בעיראק לסייע להצלת היהודים בעיראק".

"זה נשמע מאוד יומרני שארבעתם ללא ידע יבצעו זאת, אבל ללא הבנת רוח התקופה כנראה שלא ניתן להבין זאת. לא נוכל היום להיכנס לנעליו ולראשו של דוד רזיאל. הייתה ביקורת על הפעולה ועל כך שרזיאל התנדב למשימה המסוכנת הזו. אכן התוצאה הייתה קשה כי לקח לאצ"ל בין שנה לשנתיים להתאושש לאחר מותו, וזה קרה בתקופה שבה האצ"ל ממילא במבוכה לאחר פרישת קבוצת שטרן. רזיאל היה דמות שעד היום חייליו אומרים את שמו בלחישה כי בעיניהם הוא 'המפקד' שעומד מעל כולם".

על הקשר בין האצ"ל לבין הפרהוד מציין מיטשניק כי בראש ובראשונה מדובר בקשר כרונולוגי, שכן "משימת האצ"ל יוצאת לדרך בלילה שבין ה-17-18 במאי וביום ה-20 במאי נהרג דוד רזיאל. מאורעות הפרעוד שבהם נהרגו 180 מיהודי עיראק התרחשו בשבועות 41, כך שיש כאן סמיכות כרונולוגית".

עוד מציין מיטשניק כי במהלך הכנס שהתקיים אתמול הובאה גם התייחסות לדבריו של עיתונאי עיראקי שעוד בתקופת סאדאם חוסיין ב-1994 ניסה להסית את האשמה על הפרהוד לכיוון גורמים ציוניים חתרניים, שכאילו הם אלה שביצעו את המעשים הללו. ד"ר צבי צמח, מנהל מכון המחקר של המכון ליהדות בבל, ניתח את המאמרים הללו.

לקראת תום דבריו מבקר מיטשניק את העובדה שאיש מנציגיה הרשמיים של מדינת ישראל לא מצא לנכון להגיע לכנס ולחלוק כבוד לנטבחי הפרהוד. "לטקס הוכנו שני זרים, זר משרד הביטחון וזר ממשלת ישראל. הזרים המתינו שיניחו אותם אבל לא הגיע אף נציג רשמי של המדינה. הבעתי בתחילת הרב שיח את הכאב שאני חש כי בעבר הגיעו חברי כנסת ונציגים רשמיים. סוגיית ההתעלמות היא חלק מהזנחת נושא הפרהוד שנדחק הצידה".

עוד מעיר מיטשניק כי בראשית שנות השמונים פורסם דו"ח חקירה של ממשלת עיראק שהצביע על האשמים, גורמים ערביים ועיראקיים מקומים וגורמים גרמניים וגם דו"ח זה לא זכה להתיחסות ראויה בציבוריות הישראלית. גם זאת, כך הוא סבור, כחלק מהדחקתו של אירוע הפרהוד מהתודעה הישראלית הכוללת.

"מרכז מורשת יהדות בבל הם גוף ממשלתי ולכן לא יכולים להביע את כאבם וזעמם. אני נושא את כאבם כאזרח כואב ולא מבין למה אי אפשר להיות יותר רגישים ולתת יותר תשומת לב לדברים חשובים שכאלה".