בשבע מהדורה דיגיטלית

דברים טובים באים בזוגות

כספיון הוא הדג הכי מפורסם בעולם. איך הוא נולד במכחולו של פאול קור, ואיך הפך מסרדין קטן לדג בינלאומי?

ד"ר חנה קטן , ג' בסיון תשע"ט | עודכן: 22:37

דברים טובים באים בזוגות
דברים טובים באים בזוגות
איור: עדי דוד

איפה תולים את המגבת?

בכניסה לחדר ההמתנה במרפאה שלי יש אקווריום ענקי של דגי זהב. מן המפורסמות הוא שאחד מהשבילים המובילים לשלוות נפש עובר דרך התבוננות בתנועתיות של הדגים. הרוגע הזה חשוב, במיוחד כשמדובר בכלות טריות.

אני אוהבת לתת מתנות. אוהבת לפנק. אין כיף גדול מזה. מתנות קטנות לחברות, לילדים ולנכדים. לפעמים המתנה תהיה מילת עידוד, מחמאה ראויה או עצה טובה. אבל אני במיוחד נהנית לפנק כלות. במהלך המפגש אני מושיטה לה דיסק מעוטר בפרחים שמבקש לפתוח לה צוהר לחיי הנישואין. לדיסק מצורף תלוש פרחוני שמזכה אותה בשני מפגשי ייעוץ זוגי חינם, באדיבותו של המרכז למשפחה של איגוד י.נ.ר. אבל לפעמים הכלי לא מעוניין לקבל את השפע שאני כל כך רוצה להרעיף לתוכו.

היא מרימה גבה. "דוקטור, את כל כך פסימית! עוד לא התחתנתי, וכבר את משגרת לי עוגן הצלה למצולות ים האושר שמצפה לי? ככה, על הדרך – ייעוץ בחינם? תוכנית להצלת הנישואין? אנחנו כל כך אוהבים. אני אמורה לחשוש כבר עכשיו שהנישואין שלנו יעלו על שרטון?"

לא. ממש לא. אבל המספרים מגלים שהשנה הראשונה טומנת בחובה הרבה כוח לבנייה משותפת של בניין עדי עד, אך גם חלילה וחס – חשש לשוד ושבר. ומסתבר שייעוץ מתאים בזמן הנכון יכול לחולל פלאים. זאת לא חייבת להיות שיחה שמרעידה את אמות הסיפים. היא יכולה לסוב סביב השאלה איפה תולים את המגבת באמבטיה, שאלה שעלולה להפר את הרומנטיקה המתרקמת ולפזר כמו הוריקן את ניצני הקשר השברירי כל כך בתחילת הנישואין.

גם בכנסת מבולבלים.

ארגון 'בוחרים במשפחה' הציב לעצמו יעדים, שאחד מהם הוא דאגה לתמיכה ממשלתית בייעוץ לזוגות בשנה הראשונה לנישואיהם. כך גם המרכז למשפחה במכללת 'אורות', שאני זוכה להיות נשיאתו. כמה שזה חשוב ונכון.

לזה בדיוק מכוונים גם הרב רפי פרץ ומפלגתו. השנה הראשונה, כמו כל דבר בראשיתי, היא שתטביע את חותמה על חיי הזוגיות השלמים לאורך זמן. אחוז הגירושין הגואה בטור הנדסי מבהיל, מבקש ומזמין יוזמות ברוכות כגון אלו. לכן חברנו אלו לאלו, 'בוחרים במשפחה' עם מייסדת קבוצת נשות הבית היהודי, עידית סילמן.

אגף הנשים בתנועת 'בוחרים במשפחה' בא להנכיח את הצורך בחיזוק התא המשפחתי הצעיר, בהעצמת קבוצת הרווקים והרווקות ובמימון תוכניות אימון לקראת חתונה. ביקשנו להקים מערכת של לימודי ליבה לבנות, כהכנה לגיבוש זהות בריאה וחזקה וכשלב מקדים לבניית הבית. מצאנו אוזן קשבת ורצון כן להעביר את הדברים לפסים מעשיים.

אבל כמה דקות אחרי שיצאנו מחדרה המחבק של ח"כ עידית סילמן למסדרון הארוך המוביל החוצה, זה קרה. הרגשתי איך האנרגיות הטובות שלי צונחות באחת. נפגשתי חזיתית עם שירותים דו-מיניים – אי אפשר לטעות בכוונת השלט. מה, גם פה, במשכן הכנסת, באים לבלבל אותנו? מסתבר שכן. ולא רק בחדרי השירותים.

זהירות, ספרי ילדים.

יש חברי כנסת שמכנים הקמת משפחה "שעתוק חברתי", שאפשר לוותר עליו לגמרי או לפחות לצמצם את הביטוי שלו בתודעתנו הלאומית והפרטית. הם מעודדים נשים להיסחף לתוך מערבולות שעות של עבודה ארוכות ולהילכד בחבלי המשי של הקריירה. אנחנו נמצא לילדיכן פתרון, הם מבטיחים. יש חברי כנסת שמנסים להעצים משקי בית חד-מיניים, לא מסורתיים. יש זרמים תת קרקעיים שמנסים לסחוף את יסודות הבית היהודי לתהום הנשייה.

עוד גועשת הסערה סביב הטופס החדש שחיילים בלשכות הגיוס יוזמנו למלא, ובו משבצות ל"הורה 1" ו"הורה 2" במקום שם האב ושם האם. אני מניחה שעוד יהיו שיטענו שצריך להוסיף גם הורה 3 ו-4... ומה יקרה כשנצליח לגדל רקמה עוברית עד לגבול החיות? האם אז נוותר על ההורות? אולי זה באמת טייטל מיותר. כל אלו הם רק טיפה בים. גם הטפסים של משרד החינוך עברו טרנספורמציה דומה - אותן רובריקות מבלבלות. בואו נשתיל נורמות חדשות בתודעתם של המורים ושל החיילים, אבל בעצם - אפשר להתחיל קודם, כשהם עוד ילדים.

מסרים מבלבלים יחדרו לליבם של הילדים דרך הספרים. וזה באמת כבר סיפור אחר. את ספר הפילפילים תמיד אהבתי להקריא לילדיי. ייתכן שבחרתי בו מסיבות משפחתיות - שתי הסבתות של ילדיי אהבו פילים, וכל אחת מהן אספה פילים מכל המרקמים, הצבעים והגדלים.

בספר החמוד הזה אנחנו יוצאים עם אבא ואמא ובנם הפילפילון לטייל בג'ונגל, לקטוף בננות ולרחוץ במי האגם. אנחנו מזדהים עם רגשות הקנאה של הבן בתינוקת החדשה. "פעם, אבא ואימא היו מטיילים רק איתי. אני עצוב", הוא משתף. ואנחנו עצובים איתו. כך נלמד על לכידות משפחתית ועל קנאה בין אחים. את המסרים הללו פילפילון יכול להטמיע טוב יותר מכל מלל הורי.

אין כמו השימוש בחיות כדי ליצור הזדהות אצל הילד, ואין כמו השימוש בחיות כדי להעביר מסרים חדי חנית במעטפת רכה ותמימה. כך בסדרת הילדים 'ארתור', סיפור בהמשכים עם דמויות של חיות שונות בדמות בן אדם. ארתור, שנבוב בן שמונה, מאוד קשור למורה שלו, מר עכבר. כשהמורה מודיע לו ולחבריו על נישואיו לפטריק, שנבוב זכר, הילדים רוקדים משמחה. אנחנו כמובן נזדהה עם הילדים החמודים שכל כך שמחים במשפחה החדשה שמתרקמת. כך מוטמעים במעטפת ורדרדה ערכים שבאים לשסף את קודקודה של המשפחה היהודית המסורתית. אגב, מדינת אלבמה אסרה על הקרנת פרק זה של הסדרה.

כמו הדגים באקווריום.

אני מלמדת במסגרות שונות אשר מכשירות מטפלים בייעוץ זוגי. כמה זה חשוב, זאת זכות בשבילי. אבל לא רחוק היום שבו יעלו תמיהות וספקות לגבי תקפות המקצוע כולו. ואז אדרש לשאלה - האם אכן לגיטימי לטפל בזוג? ומה עם "זוגיות" שבאה בשלשות? וכאן נשאלת השאלה, האם ישנה ספרות מקצועית בנושא טיפול בזוגיות משולשת? האם נכתבו ספרים ומאמרים על בריאות נפשם של ילדים שגדלו להורות משולשת או אפילו מרובעת?

גדלתי על סיפורי סינדרלה וכיפה אדומה. גם הם היו סיפורים רוויי אג'נדה. את זה לא הבנתי בילדותי. נשארת בבועה שלי, כמו הדגים שנעים בנינוחות באקווריום מבלי להטריד את עצמם בהבלי העולם. וכמה חבל שלא נשארתי בתמימותי.

לתגובות: drchana2@gmail.com