בשבע מהדורה דיגיטלית

אור ירוק לריבונות

ההצהרה של השגריר פרידמן נתנה למעשה לממשלת ישראל אור ירוק להחיל את ריבונותה לפחות על חלק מיהודה ושומרון

ניצן קידר , י' בסיון תשע"ט

לא היה מתבטא בלי תיאום עם הממשל. השגריר פרידמן
לא היה מתבטא בלי תיאום עם הממשל. השגריר פרידמן
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שגריר ארצות הברית בישראל ידע מן הסתם שהדברים שהוא אומר ייצרו הד. בריאיון שנתן לניו יורק טיימס ערב חג השבועות התבקש דיוויד פרידמן להתייחס להבטחת הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתחיל בסיפוח יישובים יהודיים ביו"ש. "בנסיבות מסוימות, אני חושב שישראל זכאית לשמור על חלק מהגדה המערבית, אבל לא סביר שאת כל השטח", אמר פרידמן. הוא סירב להשיב לשאלה מה תהיה עמדת הממשל האמריקני אם נתניהו יממש את התחייבותו.

בישראל נרשמו תגובות נלהבות של תומכי החלת הריבונות והתנגדות משמאל. באירופה ומהצד הפלשתיני נרשמו בעיקר גינויים לאמירה הזאת. בממשל האמריקני לא התרגשו יתר על המידה, וכך לא אישרו את דבריו של פרידמן וגם לא הכחישו אותם.

עו"ד מארק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, מסביר בשיחה עם 'בשבע' למה התכוון השגריר פרידמן: "לדעתי השגריר מתואם עם הממשל בוושינגטון, כי הוא לא היה מתבטא באופן כזה בלי שזה ישקף את עמדת הממשל. השגריר הוא משפטן מעולה. מבחינה משפטית הוא טוען, ואני מסכים איתו, שלישראל יש על פי החוק הבינלאומי זכות לשלוט על יהודה ושומרון. לא כולם מסכימים עם העמדה הזאת, ויש הרבה התנגדות אליה בעולם הרחב - אבל ההתנגדות המשפטית נובעת מדעה פוליטית. משפטית, הצדק עם השגריר פרידמן".

אז השאלה היא לא על הזכות, אלא על המימוש בפועל?

"עצם העובדה שיש זכות לפי המשפט הבינלאומי, לא אומרת שמבחינה פוליטית צריך לממש את הזכות, או לפחות לא לממש אותה במלואה. לכן השגריר אמר שיש אזורים שיכולים להישאר בשליטת ישראל ויש אזורים אחרים שלא. אבל כאן זה לא קשור למצב המשפטי אלא למצב הפוליטי".

עו"ד צל גם מעריך שהממשל האמריקני בעצם ממתין לצעד הבא של ישראל ויהיה מוכן לגבות אותו. "בממשל אומרים שהשינוי במדיניות ארצות הברית וממשל טראמפ כלפינו בארץ גורם לכך שלישראל יש זכות להכריע מה הם האינטרסים הביטחוניים והלאומיים שלה וארצות הברית, תחת המנהיגות של דונלד טראמפ ומייק פנס, תכבד את ההכרעה הזאת - גם אם היא קשורה לסיפוח או לשליטה ביהודה ושומרון".

אז בעצם האמריקנים מחכים לנו.

"אמריקה לא אומרת לישראל לספח את יהודה ושומרון, אבל רומזת שאם ממשלת ישראל מכריעה להישאר כריבון ביהודה ושומרון, בוושינגטון לא יתנגדו למהלך ויכבדו אותו, כי רק ישראל יכולה להחליט מה הם האינטרסים שלה. ארצות הברית אומרת לישראל: עליכם להחליט מה אתם רוצים. אל תסמכו עלינו או על הקהילה הבינלאומית. תאמרו מה אתם רוצים. וזו שאלה לממשלת ישראל. אלא שמכיוון שאנחנו בדרך לעוד מערכת בחירות בספטמבר, זו אחריות שלנו כציבור ישראלי להכריע מה הם האינטרסים החשובים לנו. האם אנחנו רוצים לשלוט על כל יהודה ושומרון? לצאת מכל יהודה ושומרון? לשלוט על חלק מהאזור? הכול תלוי בנו ואנחנו צריכים להחליט".

יכול להיות שבממשל מעריכים שבישראל יחליטו שלא להחליט?

"עד היום היה לישראל קל להתחמק מאחריות להחלטה הזאת כי אמרנו שהקהילה הבינלאומית מתנגדת. היום זה לא המצב כי ממשל טראמפ אומר שהוא מכבד את ישראל ורוצה שאנחנו נכריע מה טוב לנו. השאלה היא אם אנחנו מסוגלים לעשות את זה. אני בכלל לא בטוח ואני מסופק מאוד אם זה יקרה. אנחנו תמיד מעדיפים לדחות את ההכרעה בנושאים האלה ולהמתין למישהו אחר או למצב אחר שיכול להחליט בשבילנו - ובינתיים להאשים את הערבים, האמריקנים או האירופים. ממשל טראמפ אומר בעצם - די. הגיע הזמן להחליט".

חלון הזדמנויות

עודד רביבי, ראש מועצת אפרת וראש אגף קשרי חוץ של מועצת יש"ע, ממשיך את הקו שמתווה עו"ד צל. "מה שהשגריר פרידמן אמר עולה בקנה אחד עם המדיניות ששמענו מהבית הלבן מהיום שהנשיא טראמפ נבחר. בביקור הראשון של נתניהו הוא אמר שפחות מעניין אותו עניין של מדינה אחת או שתי מדינות - העיקר שיהיה שלום - ומזה כל אחד יכול היה להבין מה שהוא רוצה. אחרי זה היו אינספור התבטאויות ציוניות נלהבות של ג'ייסון גרינבלט וגם דיוויד פרידמן בא כעת ואומר: הקו האירופי אינו מקודש, יהיו שינויים בהגדרות וישראל זכאית לעשות את השינויים הללו.

"אם לוקחים את הדברים של השגריר ושל טראמפ עצמו, להבנתי, אין לאמריקנים בעיה עם שינויים מסוימים שייעשו, הם רק רוצים לדעת איך זה מקדם את המצב באזור. הם לא נכנסים איתך לקדושה של קווים או של סטטוס קוו. הם חושבים מחוץ לקופסה ומוכנים לקבל הצעות מחוץ לקופסה", מוסיף רביבי.

השאלה היא האם אצלנו מבינים את הרמז? או שאולי נאחזים בבחירות כאמצעי לומר: אין אפשרות להחיל ריבונות כעת?

"אם רואים את התגובה של הנשיא טראמפ לפיזור הכנסת וההליכה לבחירות, זה בדיוק התסכול שהוא מביע. הוא אומר לראש הממשלה ולמערכת הפוליטית: רבותיי, יש לכם כאן חלון הזדמנויות ואתם מבזבזים אותו על משחקים פוליטיים במקום להתקדם תכל'ס".

השאלה הגדולה היא מה יכולה ישראל לעשות בפועל בשטח, לאור ההצהרה של השגריר פרידמן. אורית סטרוק, מנהלת שדולת ארץ ישראל בכנסת ומועמדת איחוד מפלגות הימין, אומרת כי "ראשית חשוב להתייחס למילה זכות שעליה דיבר פרידמן. להחיל ריבונות זה הפן המעשי, אבל העניין של הזכות מהותי מאוד. יש ויכוח גדול בין משפטנים ומדינאים בעולם לגבי הזכות המשפטית שלנו על יהודה ושומרון. העמדה של מחלקת המדינה בארצות הברית הייתה באופן מסורתי שאין לנו זכות, ושהנוכחות האזרחית שלנו שם אינה לגיטימית, בשונה מהנוכחות הצבאית. אצלנו כמובן יש עמדות משפטיות מבוססות על כך שיש לנו זכות חוקית ביהודה ושומרון גם על פי הדין הבינלאומי. לכן האמירה של השגריר לגבי הזכות מאוד משמעותית, כי היא מהווה שינוי בעמדה האמריקנית, למרות שכמובן עמדת מדינת ישראל תמיד, בכל השנים ותחת כל הממשלות, הייתה שיש לנו זכות על חבלי הארץ האלה".

"בנוסף לכך", אומרת סטרוק, "יש בדבריו גיבוי מדיני וסוג של אור ירוק לצעד של החלת ריבונות על ידי ישראל. האמת היא שכבר ההכרה האמריקנית בריבונות הישראלית בגולן נתנה מקום להבין שישראל תקבל מטראמפ גיבוי לצעדים של החלת ריבונות גם במקומות נוספים. אבל הפעם זו אמירה הרבה יותר חד-משמעית שישראל יכולה להרשות לעצמה להתקדם, ולכל הפחות לא תיתקל בהתנגדות אמריקנית, ואף תזכה לגיבוי.

"אין שום ספק שכל זה לא היה קורה לולא הפעילות האינטנסיבית של שדולת ארץ ישראל בקדנציה האחרונה, והדרישה החוזרת ונשנית שלנו לקדם את חוק הריבונות. ראש הממשלה מבין שהעמדה של הימין דורשת החלת ריבונות, וזו היום גם העמדה הרשמית של הליכוד עצמו. ראש הממשלה גם התחייב לכך בסדרת ראיונות שנתן ערב הבחירות האחרונות. ברור שעכשיו, אחרי ההתבטאות של השגריר, יש אור ירוק אמריקני שליותר ממנו אי אפשר ולא נכון לצפות, ולא תהיה לנתניהו שום הצדקה שלא להחיל ריבונות לכל הפחות על כל היישובים הישראליים", היא מציינת.

מה צריך נתניהו לעשות בפועל? לחוקק חוק?

"נתניהו לא זקוק דווקא לחוק להחלת ריבונות. הוא יכול להחיל את הריבונות בהחלטת ממשלה, כפי שנעשה ב-1967 לגבי הרחבת ירושלים אל מעבר לקו הירוק. אפשר בהחלט להסתפק בהחלטת ממשלה שמחילה את החוק, השיפוט והמינהל הישראלי על חבלי ארץ נוספים ביהודה ושומרון".

עם זאת סטרוק מציינת שהחלת ריבונות נוסח נתניהו יכולה גם להיות בעייתית. "בצד הדרישה להתקדם עם החלת הריבונות, צריך להזכיר שהחשש הגדול בימין הוא שנתניהו יחיל ריבונות על היישובים בלבד ויסכים, בתמורה כביכול, למסור את השליטה על סביבתם, על שטחי C. יש חשש מאוד גדול בימין מהאפשרות הזאת, שמאוד מסכנת את היישובים, ומשאירה אותם כדגים בבריכה בלי מים. חשוב שגם נתניהו וגם ידידינו הטובים מעבר לים יבינו שהימין בישראל לא יאפשר החלטה כזאת. אנחנו עם הנסיגות סיימנו, מעכשיו רק מתקדמים", היא מסכמת.

ההערכה בירושלים היא שישראל לא תעשה שום צעד בנושא הריבונות בתקופה הקרובה, בוודאי שלא לפני קבלת תוצאות ברורות של הבחירות והרכבת הממשלה הבאה. עם זאת יש מי שבמערכת המדינית שותפים לדעה שישראל החליטה שלא להחליט והממשל דוחק בה כעת לקבל הכרעה לגבי סיפוח אפשרי, לפחות של חלק משטחי יהודה ושומרון.