השלכתי מאחורַי את הריקנות של הוליווד

תורה וציונות הם לא הנושאים הפופולריים בעולם, אבל בעתיד המצב ישתנה, גאולת ישראל תהיה הלהיט הגדול ביותר בתולדות האנושות. ראיון.

תגיות: צבי פישמן
מרדכי סונס , ט"ז בסיון תשע"ט

צבי פישמן
צבי פישמן
צילום: עצמי

לרגל "שבוע הספר העברי" בישראל שוחח ערוץ 7 עם הסופר ובמאי הקולנוע צבי פישמן ושמע ממנו על עיסוקו וחווייתו כסופר דתי-לאומי הכותב ספרי קריאה וספרים תורניים.

אם תבקרו בדוכן של "ספריית בית-אל" ביריד "שבוע הספר" בירושלים, תוכלו למצוא שם את שני ספרים החדשים בשפה האנגלית - "Arise and Shine" ("קומי אורי!") ו- "The Lion's Roar" ("שאגת האריה") – המהווים ספרי-המשך לספרו הפופולארי "טוביה בארץ המובטחת", זוכה פרס שר החינוך ליצירה ותרבות יהודית.

שני ספרי הרפתקאות המרתקים הללו, המסופרים מנקודת-מבט ציונית-ימנית, זכו לסקירות אוהדות באתר "ערוץ 7" בשפה האנגלית.

בשני הרומנים ההיסטוריים החדשים מככבת גלריה ססגונית של גדולי הגיבורים בעידן הדרמטי של ראשית הציונות, בהם יוסף טרומפלדור, זאב ז'בוטינסקי, הרב קוק, דוד בן גוריון, אברהם (יאיר) שטרן, אורי צבי גרינברג, מנחם בגין ועוד.

המחבר, שאינו חדל מלהפתיע, מצליח ברוב כשרונו לשלב בעלילה גם את דמויותיהם הידועות-לשמצה של שני המאפיונרים היהודים-אמריקנים באגסי סיגל ומאיר לנסקי. לדברי פישמן, הכרך השני של הטרילוגיה – "קומי אורי!" – תורגם לעברית וכעת הוא בתהליכי חיפוש אחר מוציא-לאור מתאים.

בשנה הזאת יצא לאור, לראשונה בתרגום לעברית, ספר חדש נוסף של פישמן: הספר "אבא", מלא הומור ורגש, שגיבורו הוא בן העסוק במשפחה גדולה, המטפל באביו המזדקן ובאמו המתמודדת עם מחלת האלצהיימר. צפוי לראות אור בעברית גם ספרו האוטו-ביוגרפי של פישמן, "מהוליווד לארץ-הקודש", המגולל לפרטים את סיפור מסעו של המחבר כבעל-תשובה מהבלבול הרוחני ומחשכת אמריקה לחיבוק החם והמקבל של "גוש אמונים".

ידוע לי, שבעבר, עוד טרם חזרת בתשובה, מכרת מספר תסריטים מקוריים שלך בהוליווד ופרסמת ספר בהוצאת "דֶל" הניו-יורקית הידועה. האם תוכל לספר לנו משהו על היצירות הללו?

בהחלט. אחד הסרטים נקרא "חוק ואי-סדר" ("Law and Disorder"), בהפקת חברת הסרטים ההוליוודית הידועה "סרטי קולומביה" ובכיכובו של השחקן קרול אוקונור, המוכר מסדרת הטלוויזיה הוותיקה "ארצ'י באנקר". הסרט זכה לשלל ביקורות טובות ולהצלחה רבה למדי בקופות. סרט נוסף היה סרט הפעולה "המתאגרף" ("The Hitter"), שנכתב במהלך שבוע אחד בעיצומה של תקופת פעילותה של "תנועת הכוח השחור" בארצות-הברית בשנות השבעים ולוהקו לו שחקנים שחורים בלבד.

סרט שלישי היה סרט-אימה חסר ערך, שבו כל כמה דקות נרצח מישהו אחר באופן אכזרי ביותר. מהסרט הזה הרווחתי מאה אלף דולר. הספר שהזכרת היה סוג של סאגה משפחתית המתרחשת באיים הקריביים. אחד הבנים הוא "דון-ז'ואן" צמא-כוח, הבת נשואה לגבר שחור ובן נוסף מעדיף את בני-מינו – בקיצור, רב-מכר עם כל הקשקושים הרגילים. המשפחה אמנם הייתה יהודייה, אבל לא היה שום דבר יהודי בספר הזה.

כשהתחלת לשמור תורה ומצוות, האם חשבת שתמשיך בקריירת הכתיבה היצירתית שלך?

לא ממש. שמחתי מאד להשליך מאחורַי את הריקנות של הוליווד ואת החלום להפוך לסופר אמריקני מוצלח. חשבתי שאולי יום אחד אכתוב בעיתון יהודי, לא יותר מזה. אחרי שעליתי ארצה ולמדתי במשך שנה תורה ב"מכון מאיר", התחלתי לחוש בצורך לכתוב על מה שחוויתי, לחלוק את השמחה שלי עם אחרים. שיתפתי בלבטיי את הרב שלמה אבינר והוא יעץ לי להמשיך ללמוד תורה למשך כמה שנים נוספות, כדי שכשאחזור למלאכת הכתיבה תהיה לכל מה שאכתוב משמעות עמוקה יותר.

הוא הציע לי שבינתיים אמשיך לכתוב סיפורים ומאמרים קצרים, כך שלא אשכח את מלאכת הכתיבה. "כתוב בתורה כי בני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול" – הסביר לי - "הגעת מהוליווד עם עושר של ידע בכתיבת סיפורים. ה', שחנן אותך בכישרון הזה, רוצה שתשתמש בו, אך לעת עתה עליך להמשיך ללמוד תורה".

מה היה הספר הראשון שכתבת כשחזרת למלאכת הכתיבה?

הספר הראשון שכתבתי בארץ היה "טוביה בארץ המובטחת". אחרי שמצאתי בארץ הקודש מקור שמחה, הצטערתי על כך שדמותו של טוביה החולב מסיפורו של "שלום עליכם" עדיין נותרה בגלות. כך נולדה ההחלטה שלי לכתוב סיפור הרפתקאות, שמביא אותו ואת משפחתו לארץ-ישראל כחלוצים בוני הארץ, מתוך תקווה שבאמצעות הסיפור אשפיע על יהודים ברחבי העולם לאזור אומץ ולעשות את המסע בעצמם. לאחר מכן כתבתי, ביחד עם הרב דוד סמסון, סדרה של ארבעה פירושים על ספרי הרב קוק.

ספר לנו על כמה מספריך הבאים

"ימות המשיח" הוא אוסף של סיפורים קצרים הומוריסטים על החיים היהודיים בישראל ובתפוצות. "הדיסקמן והגורו" הוא סיפור שבמרכזו נער יהודי, המזכיר את גיבור רומן-ההתבגרות האמריקני "התפסן בשדה-השיפון", היוצא למסע ברחבי העולם בחיפושיו אחר האמת ואלוקים.

כשהגיע לירושלים, הוא עלה לתומו להר הבית וכמעט גרם למלחמת עולם שלישית. כתבתי עוד הרבה ספרים, בהם "הכוזרי מעובד לבני הנעורים", וכן מדריך לכתיבה יוצרת שניתן להוריד ללא תשלום באתר האינטרנט שלי - tzvifishmanbooks.com.

כל השנים, אנשים שאלו אותי: "מתי תפרסם ספר-המשך ל"טוביה בארץ המובטחת"?". אז הנה, סוף כל סוף, כתבתי לאחרונה את שני ספרי-ההמשך, בהם מסופר על טוביה, ילדיו ונכדיו הלוקחים חלק מרכזי בקרב מחתרתי לשחרור הארץ מן הערבים ומן הכיבוש הבריטי. כשיתאפשר לי מבחינה כלכלית, בע"ה, ארצה לכתוב שני ספרים נוספים בסדרה, ובהם המשך הרפתקאותיהם של טוביה ומשפחתו עד להקמת מדינת ישראל ומלחמת השחרור.

מדוע אתה ממשיך לכתוב בשפה האנגלית?

הרבה יותר קל לי לכתוב באנגלית. חוץ מזה, באמריקה חיים עדיין חמישה מיליון יהודים רובם הגדול כמעט ללא קשר לה' ולארץ ישראל. אפילו לדתיים שבהם יש הבנה מעוותת בכל הנוגע ליהדות, שכן הם מאמינים כי לגמרי בסדר לחיות בגולה בין הגויים. אני מרגיש שאני מחויב להאיר את חשכת הגלות בה הם שרויים, כשם שה' האיר לי את הדרך לתורה ולארץ ישראל.

ברומנים שלך על טוביה, נראה לי שאתה מנסה לכתוב את ההיסטוריה של הציונות מחדש בנקודת מבט ימנית ודתית.

לפי דעתי השמאל פשוט שיקר ועוות את מה שבאמת התרחש מבחינה היסטורית, כדי להתאים את האירועים לפי האג'נדה הפוליטית שלהם וכאילו הדמויות המובילות היו אנשי שמאל. הם פעלו כך כדי לשלוט על המדינה. במאבק נגד הבריטים, רוב הגיבורים היו בעלי אמונות ימיניות וליבם פעם ברוחה הנלהבת של התורה.

מדוע הסופרים הגדולים הם שמאלנים?

האלילים של השמאל אינם סופרים גדולים כל כך. התקשורת השמאלנית נותנת להם הרבה תשומת לב כדי לתת במה לדעות השמאלניות שלהם, זה הכול. הרומנים שלהם מלאים בשנאה עצמית, ריקנות וייאוש. הדמויות שלהם מתביישות להיות יהודיות. בספרים ובסרטים שלהם אין אלוהים, או שיש אלוהים אכזרי.

הרבה מן העורכים של העיתונות שלנו, המנהיגים הפוליטיים, שרי חינוך, והמורות לספרות באולפנות שלנו גם מאמינים שהסופרים הטובים בארץ הם אלילי השמאל. גם הם ספגו את שטיפות המוח של התקשורת העולמית וחושבים שהייאוש והחושך הם ספרות אמתית. וחושבים שאומנות המיוסדת על על ציניות, ועל הריסת כל דבר קודש היא אמנות משובחת. ואם יש קצת פריצות כתבלין פיקנטי, אז זו ספרות ואומנות בשיאה.

לפני כמה שנים ביימת סרט "סיפורים של רבי נחמן" בכיכובו של יהודה בארקן. האם יש לך תוכנית לעשות עוד סרט.

סרטים עולים הרבה כסף. כדי לעשות סרט בישראל אתה צריך את התמיכה של קרן קולנוע ממשלתית, הנשלטת על ידי השמאל. מירי רגב עשתה כמה שינויים קוסמטיים בחוק הסרט הישראלי אבל השמאל עדיין שולט על הכסף ומי מקבל מה. אם אתה עושה סרט על חרדי במאה שערים יש סיכוי לקבל כסף לקראת התקציב, אבל אם אתה ממקם את אותו הסיפור בבית אל או הר ברכה, זה בזבוז זמן להגיש בקשה לתמיכה לקרנות. שלחתי להם רעיונות לסרטים – אחד המבוסס על הרומן שלי "טוביה בארץ המובטחת", ודרמה המבוססת על חייו של הרב קוק, וקומדיה על כוכב כדורגל שהפך להיות בעל תשובה ועוזב את הליגה ערב חצי- הגמר של המונדיאל, וסיפור על סוכן שב"כ צעיר שנשלח לישוב אידיאליסטי קטן בשומרון כדי לבדוק אם יש שם מחתרת יהודית, אך כול הרעיונות נדחו.

למה לא לכתוב סרטים להוליווד כמו שעשית פעם?

הראש שלי כבר לא שם, ב"ה. לפני הרבה שנים כשהוריי, זכרם לברכה, הגיעו לביקור מפלורידה, הציעה לי אמי שהם ישכרו עבורי חדר במלון בו אוכל לשבת מדי יום ביומו ולכתוב תסריט חדש שאוכל למכור בהוליווד. מתוך כבוד להוריי, קיבלתי את ההצעה. כתבתי במהירות גירסה מחודשת לאגדה הקלאסית "הגיבן מנוטרדם" שהתרחשה בעיר ניו-יורק.

זה היה כמה שנים טובות לפני שאולפני דיסני יצרו את גירסת האנימציה המוצלחת שלהם. הסוכן שלי לשעבר בהוליווד מכר את התסריט בלמעלה ממיליון דולר. החברה, "סרטי קולורדו", חתמו חוזה עם השחקן ארנולד שוורצנגר על התפקיד הראשי, אך באותה שנה הם פשטו את הרגל וקיבלתי רק את התשלום הראשון על העיסקה. הסכום הזה בהחלט הספיק לי ולמשפחתי לעוד כמה שנים.

קשה לי לתאר לעצמי שכתיבת ספרים בנושאי ציונות ותורה מכניסה סכומי כסף גדולים.

אכן כך. תורה וציונות הם לא בדיוק הנושאים הפופולריים ביותר בעולם, אבל בעתיד המצב ישתנה, כאשר גאולת ישראל תהיה הלהיט הגדול ביותר בתולדות האנושות.

ועד אז, איזה סיפוק אתה חש בכתיבת ספרים העוסקים בתורה, בתשובה, בציונות דתית ובעלייה?

מדי חודש אני מקבל מכתבים בדואר-האלקטרוני או הודעות בפייסבוק מקוראים שאחד מספריי היווה עבורם מקור השראה לצאת למסע של תשובה או לעלות ארצה. גם צעירים ישראליים מתלהבים מספריי. ראיתי עותקים בלויים משימוש של "טוביה והארץ המובטחת", אחרי שמשפחות שלמות קראו אותם שוב ושוב. זה כנראה בגלל שנכון לעכשיו אין בנמצא הרבה ספרות ציונית-דתית. הקוראים מעודדים אותי לכתוב עוד. הפניות הללו הן עבורי מקור לסיפוק גדול מאוד.