מצבא יהודה - לצבא ההגנה לישראל

מגדל תצפית מימי חזקיהו המלך נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של חיילי בסיס הצנחנים בדרום הארץ.

ערוץ 7 , ט"ז בסיון תשע"ט

החיילים במהלך החפירות
החיילים במהלך החפירות
צילום: דוברות רשות העתיקות

מצבא יהודה - לצבא ההגנה לישראל

מגדל תצפית מימי ממלכת יהודה (המאה ה-8 לפנה"ס – ימי שלטון חזקיהו המלך) נחשף לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של חיילי צה"ל יחד עם רשות העתיקות בבסיס צנחנים בדרום הארץ.

החפירה נערכה במסגרת מיזם "צבא ההגנה לטבע - מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם", המובל על ידי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל ונעשה בשיתוף עם צה"ל, משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.

המגדל, שמידותיו בעת העתיקה מוערכות ב-3.5 על 5 מטרים, הוקם בנקודה גיאוגרפית גבוהה, ובשל כך אפשר תצפית אל הרי חברון, שפלת יהודה ועוטף אשקלון. הוא נבנה מאבנים גדולות במיוחד, שחלקן מגיעות ל-8 טון, והשתמר לגובה של כ-2 מטרים.

לדברי סער גנור ו-ולדיק ליפשיץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי, שאחת מהערים שלו הייתה אשקלון. בימי הבית הראשון, ממלכת יהודה בנתה מערך מגדלים ומצודות שהיוו נקודות קשר, התראה ואיתות כדרך להעברת מסרים ומודיעין שדה. מגדל זה, הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, אשר שכנו באתרים בית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. לצורך העברת המסרים, השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום, ובמשואות אש בלילה. יתכן שמגדל התצפית שנחשף עתה, הוא אחד ממגדלי השאת המשואות".

במקרא נזכרות משואות, או בלשון המקרא "מַשְׂאֵת" מספר פעמים. כך, בסיפור פלגש בגבעה, מתואר השימוש במשואות עשן: "הַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם־הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן־הָעִיר: וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה׃ וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן ־הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל־הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה" (שופטים כ', ל"ח).

מכאן נלמד כי קיומן של המשואות ופירוש האותות מהווה חלק ממערך ההגנה ומתפיסת הביטחון השוטף והביטחון בעת חירום בממלכת יהודה בתקופת הברזל.

הפעילות במגדל העתיק שנחשף בשטח הבסיס הצבאי, נפסקה ערב מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה, בשנת 701 לפנה"ס. החפירות הארכיאולוגיות חשפו שפתח המגדל נסתם, והכוח שהוצב בו התכנס, כנראה, לאחת מהערים הבצורות הסמוכות.

מהעדויות המקראיות ומהממצא הארכיאולוגי בשטח, אנו יודעים כי מסעו של סנחריב הותיר חורבן אדיר ביהודה, בו נחרבו 46 ערים וכ-2,000 כפרים וחוות. עתה, כ-2,700 שנים אחרי מסעו של סנחריב לארץ יהודה, חיילי צבא הגנה לישראל חשפו מגדל תצפית של חיילי צבא יהודה, ממש בדומה למגדלי התצפית המשמשים היום בצבא.

גיא סלעי, מנהל מיזם צבא ההגנה לטבע, מספר כי כ-150 טירונים ומפקדים מחטיבת הצנחנים השתתפו בחפירות, כולל טירוני הסיירות, בפעילות שהתפרסה על פני כמה חודשים.

הוא הוסיף מוסיף כי המיזם, שהוקם במטרת להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם, החל בשנת 2014 עם 8 פרויקטים, וכיום פועלים במסגרתו כ-60 מוקדי עשייה בכל הארץ.

"לשמחתנו, בכל אחד מהפרויקטים נוצרת ערבות הדדית לחיזוק הקשר שבין החיילים לסביבתם. צה"ל, ככור היתוך לאוכלוסייה הישראלית המגוונת, הוא נקודת מפגש ייחודית לאנשים מכל קצוות הארץ, שבאמצעות הפעילויות הסביבתיות נוצרת בהם זיקה חזקה יותר לשמירת הטבע והמורשת הישראלית", אומר סלעי.

סג"מ רועי אופיר, מפק"צ טירונים בגדס"ר צנחנים, בן 21 מראש העין סיפר כי "החפירה הארכיאולוגית הייתה שבירת שגרה מבחינתי, ראיתי את החיילים נהנים מעבודת כפיים שיש לה ערך מוסף. זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בחפירות. החיבור לאדמה, והעובדה שהיו שם לוחמים יהודיים בעבר, גרמו לי לתחושת שליחות. זה גם היה חיבור לשטחי האש שלנו - בעצם נתנו בחזרה למקום שבו התאמנו".