הקמפיין של הימין החדש נכון היה לו להתמקד בהגדרת המחנה. בנט ושקד
הקמפיין של הימין החדש נכון היה לו להתמקד בהגדרת המחנה. בנט ושקדצילום: יוסי זליגר, פלאש 90

בחירות 2019 מועד א' הוכיחו בגזרה הסרוגה מסקנה פשוטה: המורשת ניצחה את הסטארט אפ. החיילים החרד"ליים ניצחו את הרעיון הימני ליברלי.

והרי ברור לכול שהנעת בוחרים היא הדבר הכי חשוב במערכת בחירות. עוד מסקנה הונחה על השולחן בעקבות הבחירות האחרונות, והיא שככל שהשילוב של הציונות הדתית הלך והעמיק – החל בערכיה וכלה בבוגריה – הנכסים הפוליטיים הידלדלו.

הפוסט הארוך של נפתלי בנט ("אינני מעוניין בך") שהגיע בעקבות ריאיון שהעניק מוטי יוגב ("ככלב השב אל קיאו") הוא קריאה ראשונה ומשמעותית לבידול. השאלה שעומדת על הפרק היא האם הציונות הדתית היא מגזר אחד או שמא מדובר בפיצול בין דתיות ליברלית וחרד"ליות סרוגה.

פרופ' יואב פלד הקביל את החרדיות הספרדית והחרדיות האשכנזית לכת וכנסייה. לדידו של פלד, בין כל המאפיינים המבדילים בין החרדיות הספרדית לאשכנזית, הבולט שבהם הוא פתיחת השערים. עד כמה יש במחנה שלי מקום לכולם או שמא רק יחידי סגולה יכולים לבוא בשעריי.

הטעות המרכזית בקמפיין הקודם של הימין החדש הייתה בהדגשת הימניות של בנט ושקד. הטעם הוא פשוט: האם יש מישהו שאי פעם הטיל ספק בכך? התשובה היא לא. הקמפיין של הימין החדש נכון היה לו להתמקד בהגדרת המחנה.

המחלוקת המרכזית נמצאת סביב המסורתיות. יש בציונות הדתית, בחלקה החרד"לי, מי שסובר שהמסורתיות היא תחנת מעבר בין החילוניות לדתיות – ולא היא. המסורתיות המוטה-מזרחיות והדתיות על הרצף המוטה-אשכנזיות הם מגזר שכוחו הפוליטי המבקש לגיטימציה אינו ברור.

כאשר הרב אבינר אומר בריאיון לגלי צה"ל ש"בנות דתיות פוגעות בעוצמת הצבא" אזי הקולות בעד ונגד ברורים. אבל כאשר נאמני תורה ועבודה מגישים עתירה לבג"ץ כדי לאפשר פתיחת מסעדות כשרות בשבת על פי העיקרון שבתי מלון פועלים על פיו – האם מישהו יודע לחזות את מעגל התמיכה?

השאלה היא האם בבחירות 2019 מועד ב' נפגוש את בנט-שקד ופייגלין מול פרץ וסמוטריץ', או שמא כל המרכיבים הללו ימצאו עצמם בשותפות זמנית וטכנית. שותפות זמנית משמעה הימנעות מעיסוק בהגדרה מחודשת של המחנה והתעלמות משינויים שמתרחשים בשטח. ריצה בשתי מסגרות פוליטיות תהיה הזדמנות להיפרד מהכותרת "ציונות דתית" ולעבוד על קופירייטינג מחודש לציבורים אלו, וכאשר יגלו שהתוצאה הפוליטית מיטיבה עם השינוי, גם הצער הנוסטלגי יהיה זמני.

הארת אזהרה: קהל הבוחרים אינו טיפש. צריך לעבוד על גיבושו והנעתו לפעולה. העובדה שליברמן מצליח למקד את מערכת הבחירות הנוכחית בסוגיות דת ומדינה דווקא מקלה על הנושא, הוא כבר במודעות.

תרחיש שאומר כי סך החלקים גדול מן השלם - ריאלי, והגיעה העת לא לחשוש ממנו.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומרצה באוניברסיטת בר אילן ובמכללת ספיר