הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'
הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'צילום: עופר עמרם

לאחר משא ומתן ארוך ומייגע הושגה סוף סוף הסכמה עם ראש הממשלה על מינוים של הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' לשרים בממשלה הזמנית, שתכהן עד להקמת ממשלה חדשה לאחר הבחירות.

למרות שמדובר במינוי קצר מועד, עדיין יש לו משמעות. ראשית, משום שגם בממשלה זמנית צריך שיהיה ייצוג ראוי לציונות הדתית בממשלה ובקבינט, בדמות שרים שידאגו לערכיה ולאינטרסים שלה וישמיעו את דברה. שנית, כי המינוי הזמני הוא במידה מסוימת תפיסת מקום בתור לקבלת אותם תיקים בקדנציה הבאה.

זה חשוב במיוחד מבחינתו של הרב רפי פרץ, שתיק החינוך הוא התיק שאותו סימן כמטרה מלכתחילה, ונראה שכניסתו למשרד מחזקת את סיכוייו להמשיך ולהחזיק בו גם בממשלה הבאה. לגבי סמוטריץ', אם תוצאות הבחירות הקרובות יאפשרו לו לדלג לתיק המשפטים בממשלה הבאה, הוא כנראה יעדיף לעשות זאת. אבל במקרה שהמעבר הזה לא יתאפשר, תיק התחבורה הוא תיק מכובד שפותח מגוון רחב של אפיקי פעולה ופרויקטים שאפשר לקדמם, תוך הטבעת חותם אידיאולוגי של הציונות הדתית.

אם הוא יישאר במשרדו גם בממשלה הבאה, סמוטריץ' הביצועיסט הנמרץ יצטרך להוכיח שהוא שר התחבורה של כל אזרחי ישראל ולפעול לטובת כולם. כבר כעת הוא מוכיח גישה כזאת בפעילות שלו כח"כ - שאותה בוודאי יוכל להעמיק כשר - נגד סגירת שדה דב ללא מתן פתרון חלופי ראוי. אבל זה לא אומר שהוא לא יוכל לשים דגש, למשל, גם על טיפול בחרפה התחבורתית המכונה כביש 60. הרחבת הציר הראשי שנמתח לכל אורך גב ההר של אזורי יו"ש היא פעולה נחוצה שתחסוך המון זמן וכסף וגם תציל חיי אדם. משום מה היא לא נכללה בין משימות הסלילה הנרחבות שהתבצעו בתקופת כהונתו הארוכה של שר התחבורה היוצא, ישראל כץ. אפשר וצריך לתקן.

מכיוון שקשה לקדם מהלכים מיניסטריאליים משמעותיים בכהונה זמנית של חמישה חודשים, המשימה העיקרית המונחת לפתחם של השניים היא להשתמש במעמדם החדש כשרים לטובת מערכת הבחירות, ולא פחות חשוב מכך - להימנע מלעשות שגיאות, בפעולות ובהתבטאויות. לגבי הרב פרץ, ייתכן שהוא ייאלץ להתמודד עם שביתת מורים לקראת פתיחת שנת הלימודים. זו משימה לא קלה בכל שנה, קל וחומר כששנת הלימודים נפתחת ימים ספורים לפני הבחירות, וכששר החינוך הוא פוליטיקאי טרי וחסר ניסיון. הרב פרץ הוא איש חינוך מובהק ומצליח, אבל הוא לא התנסה בניהול של מערכות גדולות בתחום החינוכי. לכן חשוב מאוד שייקח לצידו אנשים בעלי ניסיון ניהולי, שיידעו להוציא אל הפועל את הקו החינוכי העקרוני שהוא יתווה.

לסמוטריץ' יש כבר ניסיון פוליטי משמעותי, כך שייתכן שיצליח גם בתקופה הקצרה שלרשותו להזיז כמה דברים במשרדו. על אף כישוריו התקשורתיים המוכחים, מומלץ לו לדלל את הופעותיו בתקשורת וברשתות החברתיות, גם משום שריאיון תקשורתי של שר צריך להיות אירועי יוקרתי, וגם כדי להישמר מהתבטאויות לא שקולות שיגרמו לו להיתפס כקיצוני. הריאיון שהעניק לחדשות ערוץ 11 בתחילת השבוע היה דוגמה טובה להופעה מיניסטריאלית שקולה, צנועה וממלכתית שהולמת את מעמדו החדש.

השרים פרץ וסמוטריץ' יצטרכו להוכיח כי למרות ששניהם מקוטלגים כשייכים לתת-מגזר החרד"לי, הם יודעים לייצג את המגזר הדתי-לאומי כולו, לתקשר עם זרמיו השונים ולתת מענה לצרכיהם. הכישלון של הימין החדש הותיר את האגף הליברלי בציונות הדתית עם ייצוג חסר בכנסת, כשם שקודם לכן הנהגת הבית על ידי בנט ושקד לא ביטאה באופן מייצג את יחסי הכוחות בין תת-הזרמים השונים בציונות הדתית. לשני השרים החדשים של הציונות הדתית יש חלון הזדמנויות להוכיח שלמרות השתייכותם התת-מגזרית הם מסוגלים להיות מנהיגיה של הציונות הדתית כולה. הם לא צריכים לוותר על דעותיהם ועל דרכם, אבל יהיה עליהם לנהל הידברות ולהגיע להבנות גם עם מי שחושבים אחרת.

האקטיביזם חי ובועט

לפני כחצי שנה יצא פסק של בג"ץ שנראה כמו ציון דרך בתולדות המהפיכה השמרנית האנטי-אקטיביסטית שהובילה איילת שקד במערכת המשפט: הרכב של שלושה שופטי בג"ץ החליט ברוב דעות לדחות עתירה נגד פסק דין של בית הדין הרבני העליון. מדובר בפסק דין שקבע כי במקרה מסוים אישה שבגדה בבעלה לא תחלוק עמו לאחר הגירושין דירה שנרכשה מכספו בלבד, משום שבנסיבות המיוחדות של אותו מקרה לא חלה "הלכת השיתוף" של האישה בנכסי בעלה.

לפסק הדין אשר דוחה את העתירה שכתב השופט אלכס שטיין הצטרף גם השופט דוד מינץ - שניהם מהשופטים החדשים והשמרנים שאיילת שקד הביאה למינוים בעת כהונתה כשרת המשפטים. דעתם גברה ברוב דעות על דעת המיעוט של שופט העליון הוותיק יצחק עמית. הנימוק לפסיקתם היה לאו דווקא הסכמה עם פסק בית הדין הרבני, אלא החלטה על הימנעות מהתערבות מתוך כיבוד סמכותו של בית הדין וקביעה שהפסק שלו לא חרג מגבול הסבירות.

כצפוי, בחוגים פמיניסטיים ופרוגרסיביים קמה זעקה נגד פסק הדין של שופטי בג"ץ, שפוגע באינטרסים של הצד הנשי במערכת הזוגית. אך פסיקה של בג"ץ היא פסיקה סופית, ולרגע נדמה היה כי לפחות במקרים מסוימים, אי שם מתחת לרדאר, יכול להיווצר בבית המשפט העליון הרכב שיוציא מתחת ידו פסיקות שמרניות.

אך לא לעולם חוסן, לא ינום ולא יישן האקטיביזם השיפוטי הפרוגרסיבי. השבוע הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על החלטתה להביא את העתירה שדחו השופטים שטיין ומינץ לדיון נוסף בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ותסמכו על השופטת חיות שבהרכב החדש לא יהיה רוב מקרי של שופטים שמרנים. לא, זה לא יקרה לה שוב. בעוד כשנה, כשהחלטת ההרכב המורחב תתקבל ותתפרסם, יש להניח שהעתירה נגד פסק בית הדין הרבני תתקבל, והחלטתם של השופטים השמרנים שטיין ומינץ תבוטל.

שני לקחים עולים מהסיפור העגום והמתסכל הזה. הלקח הראשון הוא שהחונטה המשפטית שמנהלת את חיינו לא מוותרת על אף קרב ולא לוקחת שבויים. לנוכח הביקורת הגוברת נגד מערכת המשפט, ועל רקע הכוונות במערכת הפוליטית לבצע קיצוץ עמוק בכוחה ובסמכויותיה, אפשר היה לצפות שנשיאת העליון תגלה מעט איפוק כדי לא למשוך אש. אבל חיות ועמיתיה מתעקשים לא ללמוד דבר, לא לוותר על בדל סמכות ולא להקשיב לביקורת שעולה מכיוונים רבים. אם מישהו ציפה שלנוכח הביקורת והכוונות לערוך שינויים יקדימו השופטים ויקבלו על עצמם מעט ריסון, באה ההחלטה של השופטת חיות והוכיחה שאין מקום לציפיות והמערכת הפוליטית תהיה חייבת להעמיד את השופטים האקטיביסטים במקומם.

הלקח השני הוא שהמהפיכה השמרנית במערכת המשפט לא יכולה להתקדם קמעא קמעא, אלא חייבת להתבצע במהירות ובחזיתות רבות במקביל. יכולתה של הנשיאה לשחק בהרכבים כרצונה מאפשרת לה להזיז הצידה או להשאיר במיעוט את השופטים השמרנים בכל התיקים החשובים. וגם אם נוצר רוב שמרני מקרי בתיק שלא שמנו לב לחשיבותו והתקבל פסק דין לא רצוי, תמיד אפשר להחליט על דיון נוסף ולדאוג להרכב מורחב שבו תתקבל התוצאה הרצויה.

לכן חייבים להתבצע בו זמנית כמה צעדים רדיקליים. ראשית, שינוי שיטת בחירת השופטים באופן שיבטיח שהמינויים הבאים ימשיכו לבוא מהמחנה השמרני. שנית, תוספת תקני שופטים בבית המשפט העליון, כדי שאפשר יהיה למנות שופטים רבים בזמן קצר. שלישית, קביעת שיטת שיבוץ שופטים לתיקים שלא תאפשר לנשיא בית המשפט העליון לשחק בהרכבים כרצונו כדי להשיג את הפסק הרצוי. ולבסוף, צעד שאיילת שקד ניסתה ולא הצליחה לבצע - ביטול שיטת הסניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון. לתפקיד הנשיא לא ימונה השופט הוותיק ביותר, אלא זה שיימצא המתאים ביותר לתפקיד על ידי הוועדה לבחירת שופטים.

הניסיון לתקן את מערכת המשפט בשיטת האבולוציה לא הביא עד כה מספיק תוצאות. תם עידן האבולוציה, הגיע זמן הרבולוציה.

לתגובות: [email protected]