"הפתרון לקיר הפלסטיני בו נתקל טראמפ"

ח"כ ברקת רואה בתכניתו להשקעה כלכלית בתעשייה ותיירות באזורי C לצד פיתוח ההתיישבות מענה לסרבנות הפלסטינית כלפי תכנית טראמפ.

שמעון כהן , כ"א בסיון תשע"ט

ניר ברקת
ניר ברקת
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הכיוון הנכון להשקעה. ברקת

חבר הכנסת ניר ברקת, לא רק ראש עיריית ירושלים בעברו אלא גם איש עסקים, הציג באחרונה בפני ראש הממשלה תכנית כלכלית לפיתוח מואץ של יהודה ושומרון.

בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מתייחס לתכנית, לתגובת ראש הממשלה ולתכנית המדינית שמתקרבת, תכנית וטראמפ.

ברקת מספר על העבודה המשותפת עם פרופ' מייקל פורטר מהארווארד וגיוס הניסיון העסקי שלו לצד ניסיונו כיזם ציבורי בתקופת היותו ראש עירייה: "חשבנו שנסרוק את השטח ונראה מה מצליח, למה מצליח, והאם יש פוטנציאל להרחיב אותו". בדיקה שכזו העלתה את ההצלחות הכלכליות של אזורי התעסוקה כמו ברקן, אריאל ומישור אדומים המשלבים יהודים וערבים. "אנחנו מביאים את היזמות הטכנולוגיה ההון ומה שבזכותם אנחנו מצליחים ולזה אנחנו משלבים כוח עבודה ישראלי ופלסטיני".

הוא מזכיר כי בשטחי C שבשליטתה המלאה של ישראל מועסקים "כשלושים אלף ערבים שמאוד מאוד מצליחים לצד ההצלחה של ההתיישבות". לנוכח מציאות זו פורשת תכנית ברקת בנייה של תריסר אזורי תעסוקה מצפון לדרום, בעיקר בשטחי C ובמקביל גם הקמתם של תריסר אזורי תיירות סביב סיפורי התנ"ך הפזורים ברחבי יהודה ושומרון, "לעודד את חובבי התנ"ך לחוות את ההיסטוריה".

לטעמו של ברקת גם המיזם התיירותי, על אף היותו מספר את סיפורו ההיסטורי של העם היהודי ביהודה ושומרון, לא יעלה בידי הפלסטינים לסכל שכן מדובר באתרים המצויים בשליטה ישראלית מלאה ובהם "אנחנו לא תלויים באף אחד. אני לא צריך לבקש רשות לפתח בבית אל את אתר חלום יעקב או את האתר חברון שבו כתב דוד את תהילים".

ברקת מבהיר כי הפנייה לאמריקאים מתמקדת בהדגשת השקעה באזורים בשליטת ישראל, אזורים שפיתוחם יעשה טוב הן לישראלים והן לפלסטינים, בעיקר לנוכח הסרבנות הפלסטינית שבה צפויים האמריקאים להיתקל כשיבקשו להשקיע כספים ומשאבים באזורי A ו-B.

לנוכח דבריו אלה נשאל ברקת אם אין בגישתו זו קיבוע תפיסת אוסלו המחלקת את יהודה ושומרון לשלושה אזורים המצוינים באותיות שונות ומאידך גם מעמדם המדיני משתנה בהתאם. ברקת משיב ומציע להניח את סוגיית השלום עם הפלסטינים בצד, כהגדרתו, ולבחון את היכולת לשדרג את הכלכלה ביהודה ושומרון כדי להביא לשקט ולביטחון. "התכנית מבוססת על אדמות בשליטת ישראל ובבעלותה. מראש בנינו את התכנית על הבסיס הזה", הוא אומר ומספר כי את התכנית גיבש בתיאום עם ראשי ההתיישבות ואנשי עסקים מתוך גישה ששיתופי פעולה כלכליים יחזקו את ההתיישבות לצד הבאת יותר שקט וביטחון. באשר למעמד המדיני של השטח מציין ברקת כי הוא "מאמין גדול בהרחבת ההתיישבות והחלת החוק על הישובים לצד אוטונומיה".

ומה באשר להתנגדות הרש"פ שעד כה אנשיה פועלים נמרצות נגד תופעות של נורמאליזציית החיים עם ישראל? האם ניתן יהיה לקדם את התכנית מבלי להתחשב ברשות? ברקת מזכיר כי כבר כעת, למרות התנגדויותיה של הרשות, כמאה אלף פלסטינים עוברים את הגדר בכל יום כדי לעבוד. זאת לבד משלושים אלף נוספים שעובדים בהתיישבות ובאזורי התעסוקה שבשטחי C. "הם יודעים שלעבוד אצל היהודים מאוד משתלם להם וזה קורה למרות ההתנגדות של הרש"פ".

"הצגתי לאמריקאים כי אני מעריך שהם ייתקלו בקיר מול תכניות פיתוח ל-B ו-A. אני אומר להם שמול הקיר הזה יש לכם כאן אוטוסטראדה לפיתוח בשטחי C", אומר ברקת המספר על התרשמותו של ראש הממשלה מפרטי התכנית ועל הגדרתה בפי שליחו של טראמפ, ג'ייסון גרינבלט, כתכנית מעניינת. כעת הוא מקווה ומאמין שתגיע רוח גבית אמריקאית לתכנית, בעיקר לנוכח תגובותיה של הרשות הפלסטינית לוועידת בחריין.

ברקת מתמצת את ההבדל בין תכניתו לתכנית טראמפ כשהוא רואה בה מעין השלמה לתכנית טראמפ. לדבריו בתכנית טראפ הושם עד כה דגש על הפיתוח בשטח הערבי בעוד הוא מבקש להעביר את תשומת הלב והמשאבים לצד הישראלי של השטח.