אלימות של תלמיד כלפי תלמיד אחר: איך מתמודדים?

לאחרונה נחשפנו לסיפור העצוב של הנערה אושר בנד שהותקפה על רקע נטייתה המינית בבית הספר באשקלון.

עו"ד נוגה ויזל , כ"ב בסיון תשע"ט

אלימות בבית הספר
אלימות בבית הספר
צילום: 123rf.com

אושר בת ה-15 סבלה מפגיעה פיזית ונפשית ובמשך תקופה ארוכה נמנעה מלבקר בבית הספר.

המקרה של אושר בנד הוא מקרה קשה וקיצוני, אבל למרבה הצער ילדים רבים חווים אלימות מדרגה כזו או אחרת בבית הספר. לעניין האלימות בבתי הספר אין פתרונות קסם. כשזה מגיע לאלימות בין תלמידים, בית הספר נדרש הן להגן על התלמיד הנפגע ולספק לו סביבת לימודים בטוחה, ובאותה נשימה גם לטפל בתלמיד הפוגע באופן מידתי. עם כל הכעס המוצדק, מדובר בקטינים (לעיתים ילדים של ממש) והאינטרס של החברה הוא שגם התלמיד הנפגע וגם התלמיד הפוגע ישוקמו.

איפה עובר הקו?

במקרים של אלימות קשה נדרש בית הספר לערב את משטרת ישראל. מקרים של שימוש בנשק קר, ניסיון סחיטה, הפצת תמונות עירום של תלמידים, פגיעה מינית ומקרי אלימות שבהם נדרש הילד שנפגע לקבל טיפול רפואי, מצריכים דיווח למשטרה שמחויבת לחקור במהירות. במקרים כאלה לא צריך להיות לבית הספר שיקול דעת וטוב שכך. במקביל בית הספר חייב לדווח למפקח ולמערך הסוציאלי. כאן עובר הקו.

למרבה המזל, רוב אירועי האלימות אינם חוצים את הרף הזה והטיפול בהם נשאר באחריות מוסד הלימודים ומערכת החינוך: אלימות מילולית קשה, כולל אלימות מילולית על רקע גזעני ואפילו אלימות מילולית בקונטקסט מיני, אלימות פיזית (כמו סטירה, נשיכה או בעיטה) שלא הצריכה טיפול רפואי, כל אלה אמורות להיות מטופלות במסגרת בית הספר.

אם מקרי האלימות אינם חוצים את הרף הדורש פנייה למשטרה, אך מדובר בתופעה סדרתית החוזרת על עצמה (מבחינת התוקפים ומבחינת הקורבן), בית הספר חייב לדווח על המקרה למפקח האחראי על בית הספר.

הסנקציות שיכול לנקוט בית הספר כלפי תלמיד אלים

המטרה העיקרית במקרה של אלימות, היא הפסקת האלימות. על בית הספר חלה חובת דיווח להורים, אך זה לא חייב להסתכם בכך. אחד הקווים המנחים את מערכת החינוך הוא, שיש להימנע מעונשים כמו השעיה או הרחקה מבית הספר.

הקו הזה נמחק במקרה של עבירות אלימות. ההחלטה על ההשעיה או ההרחקה נתונה לשיקול דעתה של הנהלת בית הספר. היא תלויה בחומרת העבירה, ברקע שלה וכמובן בתדירות שלה, כאשר היחס במקרה של אירוע בודד יהיה שונה מהיחס כלפי התנהלות סדרתית של התלמיד הפוגע.

לפנייה ישירה לעו"ד נוגה ויזל לחץ/י כאן

יש גם משקל למדיניות בית הספר: יש בתי ספר שפועלים בגישה יותר סלחנית ומאמינים במתן הזדמנויות, ויש בתי ספר שבהם ההנהלה אימצה מדיניות של אפס סובלנות כלפי אלימות. מה שחשוב לדעת הוא, שיש לבית הספר אישור להשעות תלמידים (בבית ספר יסודי השעיה מקסימלית של יומיים ובבית ספר על-יסודי ניתן להשעות תלמיד לתקופה של עד ארבעה ימים) ואפילו להרחיק אותם לצמיתות. במקרים של אלימות סדרתית חוזרת, בית הספר גם יכול להגיש תלונה במשטרה, אפילו אם כל תקיפה כשלעצמה לא חרגה מהרף של חובת הדיווח.

בהקשר של השעיה והרחקה לצמיתות, חשוב לדעת שגם לתלמיד הפוגע יש זכויות, והרחקה כזו חייבת להתבצע בנוהל מסודר שמאפשר לתלמיד והוריו לערער על ההחלטה. צריך לציין שהורי תלמיד שעומד בפני הרחקה יכולים להיעזר בייעוץ משפטי של עורך דין העוסקת בדיני חינוך, כמו למשל עורכת הדין נוגה ויזל. הניסיון מלמד, כי ייצוג משפטי עשוי למנוע את הרחקת התלמיד לצמיתות.

טיפול בקורבן

כמו שמלמד המקרה של הנערה הטרנסג'נדרית אושר בנד, הבעיות של קורבן התקיפה לא תמיד מסתכמות כשהתקיפה מסתיימת וכשהילדים הפוגעים נענשים. התקיפה פעמים רבות מותירה אצל הקורבן סימפטומים של דחק פוסט-טראומתי שילדים ונערים צעירים חשופים אליהם יותר מאשר אנשים מבוגרים.

ובנוסף, בעוד שכנגד הצד הפוגע קיים מתווה ברור מגובה בהנחיות משרד החינוך, שיקום הנפגע עלול להיות משימה הרבה יותר מורכבת התלויה בתגובה האינדיבידואלית של הילד. התקרית בהחלט עלולה לייצר קונפליקט בין הנפגע לבית הספר ובמקרים מסוימים אף להחלפת בית הספר. כשקונפליקט כזה פורץ, ייעוץ וייצוג משפטי בהחלט יקלו על הסרת חסמים והשתלבות מחודשת של הילד הנפגע בלימודים.

למידע נוסף ניתן לפנות אל עו"ד נוגה ויזל שעוסקת בדיני חינוך. הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.