מהלך לבלימת תביעות סרק פלסטיניות

קושאנים משובשים מימי השלטון הטורקי מנעו ובלמו את התרחבות ההתיישבות ביו"ש. מהלך חדש יאפשר לדחות תביעות פלסטיניות חסרות בסיס.

שמעון כהן , כ"ג בסיון תשע"ט

אדמות בגוש עציון
אדמות בגוש עציון
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מהלך אותו הוביל סגן שר הביטחון, ח"כ הרב אלי בן דהן, בעזרתם של אנשי המנהל האזרחי צפוי להקל על ההתמודדות עם תביעות סרק פלסטיניות על קרקעות ביהודה ושומרון. בראיון ליומן ערוץ 7 מסביר סגן השר את המהלך שנועד לבחון את אמיתותם של קושאנים מהתקופה הטורקית.

"אנחנו נתקלים הרבה פעמים במצב שבו כאשר המדינה מכריזה על מקום כאדמת סקר, כמו בישוב הגדול גבעות, שלאחר חטיפת הנערים המדינה החליטה להקים ישוב ממערב לכפר עציון שאפשר להקים בו אלפי יחידות דיור, הגיע ערבי אחד עם קושאן וטוען שהשטח שייך לו ועיכב את הבניה והתכנון במשך כמה שנים".

טענתו של אותו ערבי הייתה לבעלות על 15 אלף דונם בעוד רק לאחר שנות בירור ארוכות התברר כי בעלותו עומדת על כ-400 דונם בלבד. את הסחבת הזו מבקשת התכנית החדשה למנוע.

"התהליך הזה מסורבל ובעייתי. בהזדמנות הזו אני מודה גם לראש המנהל האזרחי וגם ליועמ"ש של יו"ש אייל טולדאנו שעמל רבות להכנת צו שמקים ועדה מעין שיפוטית שתהיה מוסמכת להכריע בצורה מהירה על גבולותיו של קושאן. זה דבר שיאפשר לנו לדחות את טענות הסרק הללו".

"עד היום לא היה מישהו מוסמך להכריע והיו מחפשים מודדים ומבצעים תרגילים כאלה ואחרים. היום יש גוף שהכרעתו היא הקובעת והוא בעל יכולת שלא הייתה בעבר. אני מאמין שזה יקדם התמודדות עם כמה וכמה קושאנים שקיימים באפרת ובמקומות נוספים ומעכבים את ההתיישבות", אומר הרב בן דהן.

הקושאנים המדוברים, שיתבררו על ידי אותו ועדה מעין שיפוטית, הם דווקא קושאנים מהתקופה הטורקית. הקושאנים של התקופה הירדנית מבטאים חלוקת קרקעות ומשאבים ללא כל בקרה אלא רק מתוך אינטרס של המלך הירדני לשמור על שקט תעשייתי תוך חלוקה שרירותית של קרקעות.

בקושאנים הטורקיים ראתה הרש"פ כלי לצמצום ההתיישבות ועודדה להרחבתם של הקושאנים הרבה מעבר לגודלם האמתי.

בהמשך הדברים התייחס הרב בן דהן לציון מלאת 9 שנים לפטירתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, כמי שניהל את לשכתו במשך תקופה ארוכה. "הרב אליהו השפיע עליי רבות. אפשר לומר שחייתי איתו 24 שעות ביממה. רואים את האדם בהליכותיו והנהגותיו, איך הוא מקבל כל אדם בנועם. שבע שנים חייתי בצמידות אליו ואני לא זוכר פעם אחת שהוא הרים את הכול למרות מציאויות לא קלות שדחקו אותו ולמרות סדר היום העמוס של רב ראשי, הכול בשלווה, בנחת ובנעימות".

"דבר חשוב נוסף שראיתי הוא שמעולם הרב אליהו לא שפט אדם על פי שמועה או פרסום בעיתון. תמיד ביקש לברר את העניין, קרא לאותו אדם, שאל ובירר. מעולם לא קבע עמדה על נושא או על מעשה בלי לברר אותו לעומק, גם אם היה מדובר ברבנים שהעידו בפניו על דברים".