סגן א'
סגן א'צילום: דובר צה"ל

קורס טיס. כשאתה מסתכל על זה מההתחלה זה נראה נצחי, כשאתה מסתכל על זה מהסוף אתה לא מבין איך עברו השלוש שנים האלה כל כך מהר. לא דמיינתי שאגיע לרגע הזה, כבר בתור מועמד לשירות ביטחון התשובה שלי למיונים הייתה קצרה ותכליתית – "לא".

משם שמתי את זה בצד והמשכתי בדרך הרגילה של כל מלש"ב וניסיתי להתקבל לתפקידים שווים, לא הייתי ספורטאי גדול אז יחידות המודיעין יותר משכו אותי מחי"ר והיחידות המיוחדות. וככה התגייסתי לחיל האוויר, בתור מפעיל מערכות מודיעין ולא חשבתי יותר על קורס טיס.

המשך השירות היה מדהים, התחברתי לעולם התעופה ואמרתי לעצמי "כשאשתחרר אעשה רישיון טיסה אזרחי ."ידעתי שטיס זאת לא אופציה כי לא עברתי את המיונים בעודי מלש"ב ואני עוד רגע משתחרר, אבל אז גיליתי שזה לא נכון ואפשר לנסות להתקבל שוב. לא היססתי וזה לא הפחיד אותי, ישר הגשתי מועמדות לקורס ואמרתי שאני מוכן לעשות מה שצריך – וכך היה. התחלתי את המיונים מההתחלה ועד הגיבוש, שבסופם הבנתי שאת הדרך שלי בצבא יכול להיות שרק התחלתי.

התחלתי את הקורס מההתחלה, לא דילגתי על אף שלב ולא ויתרו לי באף שלב, הייתי כמו כל אחד אחר. לאורך כל הקורס ידעתי שאני רוצה לסיים, ובשביל זה באתי! לא תמיד ידעתי אם אצליח אבל ידעתי שאם לא אכוון גבוה, לא יהיה לי סיכוי להגיע – כמו שהמשפט אומר: "תכוון לירח, מקסימום תיפול על אחד הכוכבים".

הקורס עבר מהר, תמיד הסתכלתי קדימה ואמרתי לאן אני רוצה להגיע, וגם פה הקורס מלא בהפתעות ואכזבות .עולם המסוקים שאב אותי והייתי בטוח שזהו, אני הולך להיות טייס מסוקים ואעשה מה שצריך כדי להיות אחד כזה.

ובכן, טייס מסוקים לא אהיה, ישר אחרי שלב "ראשוני" הוסבתי להיות נווט תובלה, מהר מאוד הבנתי שאני טועה, שלמונח "צוות אוויר" יש משמעות אחרת. אמנם המערכים לא זהים והמשימות מאוד שונות אבל המטרה של כולם זהה – לשאוף למצוינות, לחתור לניצחון ולהגן על המדינה. נווט התובלה הוא חלק מאנשי צוות המטוס שבו לכל אחד תפקיד מהותי והכרחי לביצוע המשימה, אין אף אחד בצוות שיוכל לבצע את המשימה לבד .

הקורס לא קל, אלה שלוש שנים שמסתכלים עליך בזכוכית מגדלת ובוחנים אותך בכל דרך אפשרית. החברים בקורס הם אלה שנותנים לך את הכוח כל פעם מחדש וביחד אתם דוחפים אחד את השני עד הסוף, טוב, כמעט עד הסוף. אחד הקשיים הגדולים ביותר הוא להמשיך קדימה בקורס כשהחברים לא ממשיכים איתך באותה הדרך, ואתה נאלץ להמשיך בה לבד ולמצוא כוחות חדשים לדחוף הלאה.

אני שמח על ההחלטה לצאת לקורס. גם אם לא הייתי מסיים, רכשתי כלים לעתיד, הכרתי חברים שיהיו לי לכל החיים וחוויתי דברים שלא אחווה בשום מקום אחר. הקורס הזה קשה, אבל הוא לא בלתי אפשרי, ואני חושב שכל אחד שרוצה וצריך לתת לעצמו את הדחיפה הזאת, צריך להגיע לכאן ולהוכיח את עצמו.

לא תמיד התשובה תהיה "כן" להכל, אבל שזה לא יעצור אתכם! הדרך תמשיך לאן שתרצו – לפי מה שתרצו.

אם מישהו היה שואל אותי לפני שהתגייסתי האם אני אסיים קורס טיס, לא הייתי מאמין. היום אני עדיין לא מאמין, השנים עברו כל כך מהר, החוויות כל כך רבות והנה, עוד רגע אני מקבל כנפיים. מקווה לחזור לכאן – הפעם בתור מפקד. בית ספר לטיסה הוא מקום נהדר לנסות, לבחון את עצמך, לדחוף לקצה, להגיע הכי גבוה, להגשים חלום.

הדבר הכי חשוב הוא לנסות- מי יודע, אולי יום אחד, יגיע התור שלך.