מתוך התוכנית
מתוך התוכניתצילום מסך

זו כמובן לא חידה חדשה. בעלי המדרש כבר סיפרו לנו על המפגש בין רבי יוסי בן חלפתא לאותה מטרונה שמקניטה אותו בשאלה במה עוסק האל מאז שסיים לברוא את העולם. רבי יוסי משיב שהוא עוסק בזיווג זיווגים והמטרונה, הגבירה הרומית, טוענת שגם היא מסוגלת, ומזווגת כבר באותו ערב את עבדיה ואמותיה. הסוף, כזכור, עגום מאוד.

גם העולם המודרני והמדע לא הצליחו לפתור את החידה הזאת, כפי שנוכחנו לדעת רק השבוע, לאחר סיום הטראש-ריאליטי התורן 'חתונה ממבט ראשון'. ולא, זו בשום פנים ואופן לא המלצת צפייה. מדובר בתוכנית שבה שישה זוגות ששודכו זה לזה באופן "מדעי" החלו זוגיות במסיבה דמוית חתונה. הזוגות חיו שישה שבועות תחת קורת גג אחת, ובסוף היו צריכים להחליט אם להמשיך או להיפרד. ארבעה הודיעו שהם ממשיכים, אבל נכון לרגע זה, כחצי שנה לאחר הצילומים, רק זוג אחד נותר זוג. היתר נפרדו לדרכם. מהעונה הראשונה, אגב, לא נותר אחרי חצי שנה אף זוג.

אז למה זה לא עבד? ראשית, יש לזכור את אמרתו של השר המנוח אורי אורבך שכאשר עוד היה מגיש התוכנית המילה האחרונה טבע את הפתגם "מי שמתחתן בעיתון מתגרש בטלוויזיה". כלומר, המצלמות לא בונות אלא הורסות. הצורך לדגמן זוגיות אידילית למצלמות יצר אצל חלק מהזוגות מצב שבו כשכבו המצלמות האידיליה חלפה. אבל זה לא עיקר ההסבר לדעתי.

לב העניין נעוץ דווקא במדעיות. בניסיון להנדס מתכון לזוגיות, שמנסה לגעת גם בבנאלי וגם במופרך (כי באיזו זוגיות שאנחנו מכירים אין משהו מופרך). התוצאה היא הנדסת אנוש במובן הרע. החיים, המציאות או הקב"ה יוצרים אצלנו כנראה מנגנוני סינון שהפסאודו-מדע לא יודע ליצור, וממילא הסיכוי ליצור התאמה זוגית באמת, הוא קלוש. אצל מי זה כן הצליח? אצל מי שהיה מוכן לעבודה זוגית, אותם בודדים שבאו לתוכנית עם נכונות לעבוד קשה על בניית קשר למרות הקשיים, ולא רק לדגמן זוגיות למצלמות. לא בטוח שגם הם יחיו יחד עד מאה ועשרים, אבל לפחות יש להם סיכוי.