להתחתן עם אברך - עוד נקודת מבט

לאחר שהכתבה "להתחתן עם אברך" עוררה עניין ודיון, הגיעו תגובות רבות הנה אחת מהן של שרה סתיו שמוסיפה זווית ראיה חדשה.

שרה סתיו , כ"ד בסיון תשע"ט

למצולמים אין קשר לידיעה
למצולמים אין קשר לידיעה
צילום: אהרון קרון, פלאש 90

כאברכית ותיקה אני רוצה קודם כל לברך אתכם שהעלתם והצפתם את הנושא החשוב הזה - עצם התגובות הרבות לכתבה "להתחתן עם אברך" הראו כמה הנושא הזה של חיי תורה עדיין נשאר הליבה של עם ישראל.

הייתי רוצה להוסיף עוד נקודת הסתכלות על הקונפליקט שהוצב- חיי צימצום לעומת האושר שבחיבור לתורה.

קודם כל קצת פרופורציות – הרבה זוגות צעירים , גם שאינם אברכים, חווים ירידה כלכלית מסוימת מרמת החיים שהיו רגילים בה- וחווים בכך אפילו אתגר של עצמאות וחיסכון. כמו כן אנשים רבים מוכנים להצטמצם בהווה למען העתיד או למען שאיפה הראויה בעיניהם.

אנשים באקדמיה מוכנים ומתאמצים שנים רבות בשביל עתיד מתגמל, זוג שהבעל בו קצין קרבי, מקריבים הרבה משנותיהם הצעירות היפות בשביל האידיאל שהם מאמינים בו. תורתנו הקדושה, שהיא עץ חיים ואושר, ודאי מטרה ראויה בהווה והשקעה טובה לעתיד.

ועוד משהו - בלי לזלזל בקושי או במסירות, בימינו חיי אברכות אינם בהכרח מילה נרדפת לפת במלח תאכל... היה משהו קצת דרמטי במקרר הפעור. ברוך ה' בימינו יש בתים רבים של תורה שיש בהם גם קמח, מקרר מלא ואפילו רכב לפעמים (אולי קצת חבוט), הכל לפי העניין והמצב. וברוך ה' שאנחנו חיים בדור שיותר קל מאשר בעבר, לבנות את הבית על יסודות של תורה.

ולסיום, מחוויה אישית של שנות אברכות- פרנסה לא נמדדת רק בהכנסות, אלא בברכה שיש בהם. ובשובע הפנימי והחיצוני שיש בחיים מלאים - בסיפוק ובשפע של ברכת התורה.

תודה שהארתם ותיארתם יפה את האושר והמשמעות שיש בחיים של תורה.