משרד המשפטים
משרד המשפטיםצילום: Miriam Alster/Flash90

דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת 2018 הוגש לשר המשפטים אמיר אוחנה ולוועדת הסניגוריה הציבורית.

הדוח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת בייצוג לקוחותיה, וכן מתאר בהרחבה את פעילותה המוסדית הענפה של הסניגוריה.

בדוח אף מתוארות מגמות והתפתחויות כלליות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל, ולחירויות הפרט וזכויות חשודים, נאשמים ואסירים בפרט.

השנה נכלל בדוח הסניגוריה הציבורית גם פרק מיוחד בשם "חקירה בשטח אפור – שימוש במדובבים". במהלך השנה האחרונה נתקבלו מספר החלטות חשובות בנושא המדובבים. חלק מהחלטות אלה היו בתיקים בייצוג הסניגוריה הציבורית ובהם זיכויים מעבירות רצח של אלישע חייבטוב ושל סלומון רדאי, והחלטה חשובה של בית המשפט העליון לחשוף את הנחיית פרקליט המדינה בנושא.

בניגוד לרוב מדינות המערב, מכיר המשפט הישראלי בשימוש במדובבים כתחבולה חקירה לגיטימית. הפרק מנתח את התפתחות המחקר ביחס להודאות שווא והסכנה בשימוש במדובבים. בעוד הדיון על החשש מפני הודאות שווא בחקירה התפתח בפסיקה בישראל במהלך שני העשורים האחרונים, לא נערך כמעט דיון מקביל העוסק בבעייתיות של השימוש במדובבים במהלך החקירה, בחשש כי פעולת חקירה זו תוביל להודאות שווא או בפגיעה הנובעת מן השימוש בשיטת חקירה זו בזכויות החשוד.

בעבר, בית המשפט העליון קבע במספר פסקי דין כי אין פסול בפעולת חקירה מסוג זה, וכי השימוש במדובבים הינו ככל פעולת חקירה אחרת. שנת 2018 מסמנת ניצני שינוי בגישת בתי המשפט לשיטות ההפעלה של מדובבים.

עיון במקבץ ההחלטות שניתנו בשנה החולפת, ביניהן זיכויו של אלישע חייבטוב מעבירת רצח לאחר ריצוי 11 שנות מאסר, שופך אור על שיטות החקירה שמפעילה המשטרה באמצעות מדובבים, הכוללות הפעלת מניפולציות מורכבות, חשיפת החשודים לאנשים המתחזים לגורמים עבריינים כבדים והפעלת מערך לחצים המוזנים, מחד, מאיומים או ביזוי של החשוד ומאידך, מלקיחת חסות על החשוד, יצירת קירבה והדחתו להצטרף לעולם העברייני שהמדובב שולט בו לכאורה.

הפער בין פעולות אלו, הרווחות בישראל, לבין הסטנדרט שנקבע במדינות כמו קנדה, ארצות הברית, אנגליה ובית הדין האירופי לזכויות אדם הוא אדיר – ומבליט את הצורך לקיים דיון מקצועי ומשפטי מעמיק לגבי גבולות השימוש במניפולציות מסוג זה. דיון כזה חשוב במיוחד לאור הידע המצטבר ביחס לחשש מפני הודאות שווא והגורמים להודאות אלו.

לקח נוסף מההחלטות שניתנו בשנה החולפת מתייחס לכשלים נרחבים באופן הפעלת המדובבים, ובעיקר לזיהום חקירות באמצעות העברת מידע רלוונטי למדובבים, תיעוד חלקי של האינטראקציה בין המדובבים לבין החשודים היוצר מצע לעדויות שקר של המדובבים, ולהיעדר הסדרה ראויה של טובות ההנאה הניתנות למדובבים ותיעודן.

ולבסוף, החלטות אלו מלמדות כי נדרש שינוי בגישה המשפטית המאפשרת מצב בו הפעלת המדובבים נעשית תחת מעטה כבד של סודיות וחיסיון. מעטה זה מונע דיון מעמיק בשיטות הדיבוב בהו נעשה שימוש בארץ. לעמדתה של הסניגוריה הציבורית, ראוי כי במקום להתחבא מאחורי מעטה של סודיות וחיסיון, רשויות החקירה ובתי המשפט יאירו ככל האפשר את המרחבים הנורמטיביים העוסקים בהפעלת מדובבים, כך שניתן יהיה לקיים דיון ציבורי ומשפטי רציני ולקבוע גבולות לשימוש בשיטת חקירה זו.

לצד יצירת שקיפות רבה יותר ביחס לאופן הפעלת המדובבים, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לקיים דיון מקצועי ומשפטי בשלושה מישורים: האחד, על עצם השימוש הנרחב במדובבים והפגיעה הגלומה בו בזכויות חוקתיות של חשודים; השני, על אופן הפעלת המדובבים על ידי המשטרה תוך מודעות למארג האינטרסים המורכב הקיים בהקשר זה; והשלישי, על יצירת איזונים ובטוחות שיאפשרו מניעת עיוותי דין נוכח השימוש במדובבים שהם עבריינים.

בדוח השנתי מושם דגש על הישגי הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות, על החידושים השונים בעבודתה ועל היעדים שהציבה לעצמה לשנים הבאות, ובין היתר: פירוט של זיכויים רבים ובולטים שהתקבלו במהלך השנה החולפת; פיתוח הלכות משפטיות בבית המשפט העליון, קידום התמודדות עם ראיות פורנזיות; קידום הליכים חלופיים להליך הפלילי כדוגמת הסדר סגירת תיק מותנית והליכים כדוגמת קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) עבור קטינים; קידום ופיתוח פרויקטים ייחודיים המתייחסים לבעיות העומק של לקוחות הסניגוריה הציבורית (ייעוץ שיקומי תומך ויצירת אפיקים לייעוץ משפטי הוליסטי); העלאת שיעור העצורים הזוכים לקבל ייעוץ בידי סניגור לפני חקירתם במשטרה; פעילות הסניגוריה לשיפור תנאי הכליאה; פיתוח פורטל הידע המקצועי לסניגורים החיצוניים; פיתוח תכנית ההסברה והמניעה של הסניגוריה הציבורית בבתי הספר ועוד.

הדוח גם מתאר את התמודדות הסניגוריה עם בעיות מהותיות במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, ובכלל זה:

  • שימוש יתר במשפט הפלילי. הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה שנים על התופעה של שימוש יתר בהליכים פליליים, במקום נקיטה בהליכים חלופיים, מתאימים יותר, כמו למשל הסדר סגירת תיק מותנית עבור בגירים והליכים כדוגמת קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) עבור קטינים. התופעה של שימוש יתר בסמכויות המשפט הפלילי באה לידי גם בתופעות נוספות, כדוגמת הגשת כתבי אישום בגין זוטות ו"תיקי עוני" ומעצרי שווא, עליהן נפרט להלן.
  • הגשת כתבי אישום בגין זוטות ו"תיקי עוני". במהלך השנה החולפת, נתקלה הסניגוריה הציבורית במספר לא מבוטל של כתבי אישום העוסקים במעשים פעוטי ערך, אשר לעמדתה של הסניגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי, ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום. מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור. כך למשל: הוגש כתב אישום כנגד אישה לאחר שבמהלך דין ודברים בינה לבין הגרוש שפכה עליו יוגורט ובהמשך שלחה לו הודעה בה כתבה "אתה תקבל יוגורט כל יום בפרצוף והתקשרתי למשטרה, אני הולכת לעשות תלונה ואני אגיד להם שהם יאסרו עליך לראות את הבן". במקרה אחר הוגש כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית, כיוון שהנאשם הניח את פח האשפה שלו בין הגדר של ביתו לבין הגדר של ביתו של המתלונן, וגרם נזק לפח האשפה של המתלונן, וזאת בניגוד להחלטה של בית משפט אשר אסרה על הנאשם להניח שם את הפח. מקרה אחרון זה הסתיים בזיכוי, וכך גם מקרים רבים דוגמתו המסתיימים בזיכויים או בחזרה מכתב האישום, ואולם הסניגוריה הציבורית קוראת לרשויות האכיפה להפעיל שיקול דעת ראוי בעניינים אלה מלכתחילה, ולא הופכם לכתבי אישום פליליים.
  • מעצרי שווא. מזה שנים הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל, המהווה את התופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי. לתופעה זו השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. מנתוני המשטרה שנמסרו לאחרונה על פה ובתקשורת עולה כי במהלך שנת 2018, לראשונה מזה שנים, חלה ירידה ניכרת במספר המעצרים. מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 2018 היו כ-53,000 מעצרים, ירידה של כ-10% מהשנה הקודמת. הסניגוריה הציבורית מברכת על הירידה במספר המעצרים ומקווה שאכן מדובר בשינוי המגמה שנמשכה שנים ארוכות, ושהשיח שהובילה הסניגוריה הציבורית על ריבוי המעצרים ונזקיהם, והפעולות שנקטה, אכן נותנים אותותיהם. על אף הירידה במספר המעצרים, גם במהלך שנת 2018 נתקלה הסניגוריה הציבורית בתופעה רחבת היקף של מעצרים מיותרים אשר במקרים רבים ניתן היה לחסוך באמצעות שחרור חשודים בתחנות המשטרה. אי מיצוי הסמכות של קציני משטרה לשחרר בערובה עצורים בתחנות משטרה גורם לפגיעה מיותרת בחירותם של העצורים, להכבדה משמעותית על שב"ס הנאלץ להלין ולשנע עצורים אלה אל בתי המשפט תוך העלאת רמת הצפיפות במתקנים, ולהעמסה שלא לצורך של דיונים מיותרים בפני בתי המשפט אך כדי לדון בבקשה לשחרור. תופעה זו מחריפה את תופעת ריבוי המעצרים במדינת ישראל, על מחיריה הכבדים. גם במהלך שנת 2018, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד נוהג פסול זה וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה לא לשחרר את החשודים מיד עם תום החקירה. בחלק מההחלטות מציינים השופטים כי אין מדובר במחדל נקודתי אלא בתופעה שהם נתקלים בה לעיתים קרובות. אחת הדוגמאות המובאות בדוח היא של אישה צעירה, ללא עבר פלילי, שנעצרה בחשד שנכנסה לדירת ארוסה לשעבר, סירבה לצאת מהדירה ומשכה בחולצתו של המתלונן. בית משפט השלום בבאר שבע הורה על שיחרורה, תוך שהוא מבקר בחריפות את התנהלת המשטרה שנמנעה לשחרר את האישה עוד בתחנה: "יש לתמוה על התנהלות המבקשת במספר תיקים שהובאו לפני בימים האחרונים. מדובר בתיקים שרף החומרה בהם נמוך ביותר, אנשים ללא עבר פלילי, ואין פעולות חקירה שחשופות לשיבוש וזאת על אף שקיימת סמכות בחוק לקצין המשטרה לשחרר אנשים אלו...".
  • פגיעה בזכות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא חשיבות זכות ההיוועצות, וביניהם פסק הדין בעניינו של חייבטוב שניתן בשנת 2018, ועל אף הוראות החוק והתקנות, המציאות בחדרי החקירות מלמדת כי משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים כראוי על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם. הסניגוריה הציבורית עושה מאמצים רבים להבטחת מימוש זכותם של חשודים להיוועצות עם עורך דין, הכוללים מפגשים עם קציני משטרה; טיעונים בבית המשפט המביאים לא אחת לפסילת ראיות ולשחרור עצורים שזכויותיהם נפגעו; והקמת מערך תורנות וכוננות המאפשר נגישות של סניגורים לכל תחנות המשטרה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. מאמצים רבים אלו תרמו עם השנים לשיפור מתמשך בהתנהלות המשטרה, ובשנת 2018, לראשונה, עלה אחוז ההודעות למשרדי הסניגוריה על עצורים המבקשים ייעוץ לפני חקירה מעל ל-50%. כך, בשנת 2017 עמד אחוז ההודעות הללו על 49.24% ובשנת 2018 הוא הגיע ל-56.18%. על אף השיפור שחל בעניין זה, בחלוף שנים ארוכות של פעילות מאומצת של הסניגוריה הציבורית ולאחר שהצטברו מאות החלטות ביקורתיות של בתי המשפט בערכאות השונות בעניין זה, קרוב למחצית מהעצורים המיוצגים על ידי הסניגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. לאחרונה פנה הסניגור הציבורי הארצי למפכ"ל המשטרה בדרישה שמשטרת ישראל תיישם את פסיקת בית המשפט העליון ושויתור על זכות ההיוועצות תהיה מתועדת בהקלטת אודיו-וידאו.
  • הפרת זכויות בחקירת קטינים. גם השנה נדרשו סניגורים להעלות בפני בתי המשפט טענות רבות כנגד הפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה משטרתית. זכויות אלו הוקנו בחוק על מנת לקיים הליך משפטי הוגן ולצמצם את הפגיעה הקשה שעשויה להיגרם לקטין כתוצאה מהחקירה. בין השאר, הועלו השנה טענות רבות בדבר חקירה בשעות הלילה שלא כדין, חקירה ללא נוכחות הורים, הובלה אסורה באיזוק ואף חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד במקרים הנדרשים. בחלק מהמקרים, בתי המשפט החליטו על שחרור הקטינים ממעצרם בעקבות הטענות בדבר הפרת הזכויות בחקירה. כך קרה בעניינה של נערה בת 14.5, ללא עבר פלילי, אשר עוכבה על ידי שוטר בקניון בחשד לביצוע עבירה של גניבת רכב בצוותא עם חברתה. היא נעצרה לאחר ששהתה בתחנה למעלה משלוש שעות, מבלי שנשלחה הודעה על כך לסנגוריה הציבורית ולמשפחתה, ומבלי שנמסר לה כי היא זכאית לייעוץ על-ידי הסניגוריה הציבורית טרם חקירתה. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת הסניגוריה והורה על שחרורה של הקטינה לאור הפגיעה בזכויותיה.
  • הליכים חלופיים בעניינם של קטינים. בשנת 2018 בוטלו כ-210 כתבי אישום בתיקי הנוער בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשל קיומו של הליך חלופי, וזאת בנוסף לכ-200 כתבי אישום נוספים שבוטלו בעקבות טענות הסניגורים מסיבות אחרות. הליכים חלופיים אלו מאפשרים לקטין לקבל אחריות על מעשיו, מבלי להכתים אותו בכתם של הליך פלילי. למרות נתונים אלו, במקרים רבים נתקלה הסניגוריה בתיקים בהם הוגש כתב אישום כנגד קטין, למרות שמדובר במקרים קלי ערך שלא מצדיקים ניהול הליך פלילי כנגד קטין. אחת הדוגמאות המובאת בדוח בהקשר זה היא עניינו של קטין נגדו הוגש כתב אישום בגין שבירת תריס של חלון מגורים בשווי של כ-300 ₪ בעת שהייתו במעון מלכישוע. בית המשפט זיכה את הקטין מהעבירה בשל הגנת זוטי דברים, וקבע כי הגשת כתב אישום נגד הקטין לא תביא להשגת האינטרס הציבורי, וכי על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות לפני הכתמתו של נאשם קטין בפלילים.
  • טיפול בתלונות על אלימות שוטרים ובעבירות כלפי שוטרים. במסגרת ייצוג לקוחותיה נתקלת הסניגוריה הציבורית במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים. מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש ניתן ללמוד על כך שמרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה. מן הנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה, ובמקביל, תוצאות החקירות שמתקיימות מתאפיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. גם סיכום נתוני המעקב של הסניגוריה הציבורית אחר תלונות שהוגשו למח"ש מעיד על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים. במהלך השנה החולפת, טופלו על ידי הסניגוריה הציבורית 276 תלונות למח"ש (מתוכן 51 תלונות שהוגשו בשנה הקודמת והטיפול בהן נמשך גם בשנה זו). מתוך כלל התלונות שטופלו במהלך השנה נגנזו על ידי מח"ש 193 תלונות, רובן מבלי שנערכה לגביהן חקירה שמוצתה עד תום. רק בתלונה אחת התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי. למיטב ידיעתנו, אף תלונה לא הולידה העמדה לדין משמעתי השנה. הדוח מפרט דוגמאות למקרים בהם בתי משפט קיבלו טענות של סניגורים ציבוריים שייצגו נאשמים שטענו כי הותקפו על ידי שוטרים, ובשל אי מיצוי החקירה בעניין זה הורו בתי המשפט על זיכוי או ביטול כתבי אישום. כך היה, למשל, בהחלטת בית משפט השלום באילת שקיבל את טענת הסניגוריה והורה על הקפאת ההליכים בעניינם של שלושה נאשמים אשר יוחסו להם עבירות של תקיפת שוטרים, לאחר שהתברר כי עוד בחקירתם הראשונית במשטרה העלו טענות לאלימות מצד השוטרים כלפיהם ועל אף שהחומר הועבר לידי מח"ש, טענותיהם לא נבדקו לגופן בשל העובדה שלא נענו לפניה שנשלחה אליהם ממח"ש להתייצב למסירת גרסאות מפורטות. לאחר שהתברר כי פנייתה של מח"ש כלל לא הגיעה לידי הנאשמים, וכי אין בידי מח"ש תיעוד למסירת הזימונים, קיבל בית המשפט את טענת הסניגורים לכך שמח"ש תידרש לבדיקת טענותיהם של הנאשמים טרם שיתברר ההליך הפלילי בעניינם, והורה על הקפאת ההליך עד לבירור כאמור. בתוך כך, הדגיש בית המשפט את החשיבות הנודעת לכך שעל מח"ש לפעול בדרך שתאפשר ביקורת על הליך הזימון מטעמה ועל החלטותיה.

בחודש אוגוסט השנה פנה הסניגור הארצי לפרקליט המדינה ולמנהלת מח"ש והציג בפניהם את הקשיים העולים מעבודתה השוטפת של הסניגוריה הציבורית לגבי מיצוי הטיפול בתלונות למח"ש. בפנייה הודגשו קשיים הנוסעים מהוראות מסוימות בהנחיית פרקליט המדינה בהקשר זה. אנו מקווים כי גיבושן של הנחיות פרקליט המדינה העדכניות בנושא וכן הטמעת הערות מבקר המדינה (שפורסמו בדוח מיוחד של המבקר בדוח לשנת 2017) ויישומן, יביאו לשיפור בהתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים ובמיוחד לשיפור במיצוי החקירות במקרים הראויים לכך, באופן שיהווה מסר ברור כנגד תופעה זו, הפוגעת בציבור ובמשטרת ישראל כאחד.

  • שיקום לקוחות הסניגוריה – חלק גדול מלקוחות הסניגוריה הציבורית סובלים ממצוקות חברתיות או כלכליות משמעותיות, כגון עוני, מוגבלויות שכליות ונפשיות, התמכרויות, ועוד. בחלק גדול מהמקרים, ההליך הפלילי הוא רק סימפטום של בעיות אישיות וחברתיות אלו. על כן, הדוח השנה כולל פרק מיוחד העוסק בפעילות הסניגוריה לשיקום לקוחותיה, בו מתוארות בהרחבה התוכניות השונות אותן מפעילה הסניגוריה בהקשר זה. אחת התוכניות המתוארות היא מערך הייעוץ השיקומי התומך של הסניגוריה הציבורית, במסגרתו אנשי טיפול מתחום העבודה הסוציאלית או הקרימינולוגיה מלווים את לקוחות הסניגוריה ונותנים להם ייעוץ שיקומי תומך. אחד המקרים המתוארים בדוח נוגע להליך פלילי כנגד קשיש בן 78, ללא עבר פלילי, לו יוחסה עבירה של היזק לרכוש בעקבות ויכוח עם אישתו. היועצת השיקומית פעלה מול מחלקת הרווחה בעירייה לשלבו בהליך טיפולי, ובנוסף הפנתה את בני הזוג לעמותת "פעמונים" לייעוץ לכלכלת המשפחה, כדי להתמודד עם הבעיות הכלכליות שהיו המקור למתח במשפחה. על רקע ההליך השיקומי המוצלח, בית המשפט נמנע מהרשעת הנאשם.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית מצביע על הישגיה הרבים של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, הן בייצוג לקוחותיה והם בפעילות המוסדית לשמירה על זכויותיהם של חשודים, נאשמים ואסירים. מבין מאות הזיכויים השנה, בלטו אלה של אלישע חייבטוב וסלומון רדאי שזוכו מאשמת רצח אחרי שריצו שנים במעצר ומאסר. הזיכויים הללו עומדים במרכזו של הפרק המיוחד שעוסק בכשלים בהפעלת מדובבים בישראל, והצורך בשינוי המצב כדי למנוע הרשעות שווא.

''לצד הסקירה של הפעילות הענפה וההישגים הרבים אנו מתריעים על שורה של אתגרים ובעיות שעדיין ניצבים לפתחה של מערכת המשפט הפלילית בישראל, מתוך תקווה כי הגורמים האמונים על הנושא יידרשו אליהם בהקדם. הסניגוריה הציבורית תמשיך לעמוד על משמר הזכויות של המעורבים בהליך הפלילי, ותעקוב אחר הדברים.

''הדוח משקף את עבודתם המקצועית ואת מסירותם של עובדי הסניגוריה הציבורית ושל הסניגורים הציבוריים, אשר מייצגים את לקוחותיהם נאמנה ומעניקים להם ייצוג משפטי איכותי", דברי ספיר.

ממשטרת ישראל נמסר:

מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב לפיו למעלה מ-90% מכתבי אישום המוגשים ע״י התביעה לבימ״ש מסתיימים בהרשעה, אולם באופן לא מפתיע הסנגוריה הציבורית לא מציגה את כשלונותיה לציבור.

כבר לפני שלוש שנים החל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר בשנה החולפת נחתמו למעלה מ-6000 הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי, אבל הטענה הממוחזרת של הסנגוריה בנושא ההליך הפלילי נותרה בעינה.

משטרת ישראל מובילה מגוון תהליכים פורצי דרך בהליך הפלילי, כגון: ניתוב הליכים לבתי משפט קהילתיים לצרכי שיקום לצד יצירת חלופות מנהליות להליך הפלילי במקרים המתאימים לתועלת הציבור.

גם לטענות בנושא המעצרים אין כל אחיזה במציאות, שכן בשנה החולפת חלה ירידה של 11.3% בשיעור המעצרים בכלל ומעצר ימים בפרט, זאת על אף הגידול המתמשך באוכלוסייה. מעבר לעובדה כי מדובר בנתון הנמוך ביותר מזה כעשור, הרי שהמעצר הינו כלי הכרחי וחשוב שהחוק מקנה לכל שוטר לצורך אכיפת החוק והגנה על קורבנות עבירה, כמו גם מניעת שיבוש חקירה ולמרות זאת המשטרה נמנעת מלבצעו שלא לצורך. לפני כל החלטה על מעצר של חשוד בביצוע עבירה, נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק והארכתו מתבצעת בכפוף לפיקוח והחלטה של בימ"ש. עמדת המשטרה כי הרחבת סמכויות קצין המשטרה לשחרור בתנאים בחוק- תפחית את הצורך בהבאת עצורים בפני שופט, ולכן פועלת מול משרד המשפטים לקידום הנושא מזה תקופה.

ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית בקצה, הרי שהיא נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דו״ח זה או אחר, כל זאת, לצד בקרות פנימיות שמבצעת המשטרה באופן קבוע. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את החוק ולנהל חקירותיה ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של חשודים ונחקרים, לצד נקיטת פעולות חקירה מגוונות שתכליתן הגעה אל חקר האמת והבאת מבצעי העבירה לדין.

באשר לפעולות חקירה בכלל והפעלת מדובבים בפרט: במסגרת המאבק הנחוש והמתמשך של רשויות האכיפה בפשיעה החמורה והמאורגנת נעשה שימוש במגוון רחב מאוד של כלים, ולא בכדי הניב מאבק זה תוצרים חסרי תקדים ובכללם חשיפת עבירות חמורות ומניעתן, חשיפת עבריינים, ביסוס הראיות נגדם, הרחקתם ופגיעה בתשתית הכלכלית המאפשרת את פעילותם וניזונה ממנה. כל פעולת חקירה מעין זאת, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר בהתאם לנהלים מחמירים ואמות מידה מקצועיות, תוך שבתי המשפט מכירים במעמדם החוקי. בשולי הדברים, ראוי להדגיש שהמשטרה ביצעה תהליך משמעותי של חידוד נהלים והפקת לקחים כתוצאה מפסיקות בית המשפט בנושא.