בקיץ הזה הבן שלי נולד מחדש

כשא' יצא לחופשה בצפון הוא היה מודע לצורך לשמור על ילדיו מכל משמר. למרות זאת החופשה כמעט הסתיימה באסון. כעת הוא מספר וגם מזהיר

א' , כ"ז בסיון תשע"ט

בריכת שחייה
בריכת שחייה
צילום: ISTOCK

את המראה שלו, כשהוצאתי אותו מהמים, כנראה לא נשכח בזמן הקרוב. היום התחיל נפלא, התחלנו את החופש בעין מודע. כל הזמן משגיחים על הקטנים, שלרגע לא יהיו לבד, על גבול ההיסטריה.

לאחר כמה שעות הצפנו הלאה לצימר שסגרנו מראש, צימר עם בריכה ... הגענו ומיד, הופה למים.

בהתחלה לא התכוונתי לגשת עם כולם לבריכה אבל בהחלטה של רגע, לאחר כמה דקות הצטרפתי. ההחלטה הזו אולי הצילה את חיי בני.

כבר חודש וחצי אנו שומעים ללא הרף על מקרים קשים שמסתיימים באסון. באותו יום גורלי, לא הסרנו עינינו מן הילדים הקטנים, כל היום שמרנו עליהם ואז זה קרה, מאחרי הגב של אשתי. פחות מחצי מטר ממנה. הוא טבע.

בחסדי שמים הבחנו בו בזמן, אומנם הוא כבר איבד את ההכרה אבל לאחר שהוצאנו אותו ואפשרנו לו לחזור לנשום הוא חזר אלינו.

בקיץ הזה הבן שלי נולד מחדש, כדברי הרופא היקר שקיבל אותנו בבית החולים. אל תאמר "לי זה לא יקרה", כי זה יקרה. אל תאמר "אני אדם אחראי", המציאות חזקה ממך.

הספקנו בזמן, הוא באמת נולד מחדש. אכן, נעשה לנו נס. אך המקרה שלנו הוא לא הסיפור, ב"ה כלום לא נפגע והילד בסדר. זה לא אנחנו העניין עכשיו, זה הילד שלך. אם בזכות המקרה שלנו יחסך כאב עד אין קץ, זו שליחותינו.

האם ניתן להימנע מתאונות כאלה באופן מוחלט? הנה, מסתבר שלא. יש גורמים רבים שמשתנים, שלא תמיד נצפה מראש. עייפות והסחת דעת (המיקוד היה על הקטנים יותר) והחלטות שגויות של הילד שכושר שיקול הדעת שלו עוד לא בשל (כמו הסרת מצופים שמפריעים לו לצלול), עלולים להביא אותנו לסיטואציה שלא נצפה.

אמת, תמיד ניתן פשוט להימנע. אפשר להפסיק לנסוע ברכב כי יש תאונות או בכלל לא לצאת מהבית. אולי עדיף לא לצאת מהמיטה, כי תאונות כידוע, מתרחשות גם בבית. בסופו של דבר אנחנו כל הזמן חיים בתוך ניהול סיכונים מסוים.

אז מה למדנו על בשרנו ונרצה להעביר הלאה כדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכוי לאסון?

+ במקום שילד לא עומד, הוא לא יכול להיות ללא השגחה תמידית בעיניים, גם אם יש לו מצופים.
+ ‏כשיש לפחות שני מבוגרים, אחד נמצא בתורנות בפינת הבריכה משגיח, לא משחק עם הילדים.
+ ‏הילד מעל גיל 5-6 ? תדאגו שילמד לשחות.
+ ‏הילדים משגעים אתכם לוותר בבטיחות ? סרבו בעקשנות, השיקול דעת שלהם פגום.
+ ‏בקשו הדרכה לטיפול חירום בילדים, ארגון "הצלה" מעביר הדרכות להורים. בדקות הראשונות והקריטיות זה אתם והילד שלכם לבד.

אנו מודים לכל הכוננים היקרים שעזבו הכל והגיעו בעקבות הקריאה ולמד"א צפת על הפינוי והעבודה המקצועית.

אנו מודים למרכז הרפואי "זיו" על הארוח במחלקת הילדים החדישה ובמיוחד לד"ר הלל פרנקנטל מהמחלקה לטיפול נמרץ בילדים שקיבל וליווה אותנו מרגע הגעתנו.

קיץ בריא ובטוח. שימרו על ילדכם, זה ממש יכול לקרות לכל אחד