דעה
סתימת פיות בשם האהבה

מצער לראות שגם בתוך בית המדרש פנימה יש מי שנדמה לו שמצוות ואהבת לרעך כמוך מחייבת אותו לתת לגיטימציה למעשים מתועבים.

הרב איתי אליצור - בוחרים במשפחה , כ"ח בסיון תשע"ט

הפגנה נגד הלהט״ב
הפגנה נגד הלהט״ב
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

בעשורים האחרונים יצאו כמה ארגונים במסע פרסום מאסיבי מתוך מגמה לשנות את הנורמה הציבורית ולתת לגיטימציה ציבורית למעשים שהתורה מתעבת אותם, מעשים שאינם עולים בקנה אחד עם שיקול דעתו של האדם הסביר.

הארגונים האלה הבינו שהם באים לתת לגיטימציה למעשים לא ראויים. הם הבינו שהם עומדים למכר נפשות תמימות לתסביכים שלא היו מתמכרים אליהם בלעדיהם. בקצור: הם הבינו שהם בעמדת נחיתות.
לכן הם נקטו בתכסיס ערמומי ודמגוגי. במקום להניח על השלחן את העובדה שהם באים להתווכח על לגיטימיות של מעשה, הם הציגו את עצמם כמי שבא להגן על אוכלוסיה מוחלשת מפני התקפות.

זה כמובן חסר שחר, אף אחד לא תוקף את האוכלוסיה, הויכוח הוא על לגיטימיות של מעשה. אבל מהרגע שהארגונים הנ"ל צבעו את הויכוח בצבע של התקפות אישיות, אף אחד כבר לא מקשיב לויכוח עצמו. מרגע זה כל מי שיאמר שהוא מתווכח על הלגיטימיות של המעשה, מואשם מיד שהוא שונא את האנשים האלה באופן אישי. מיד הוא מואשם בשנאת ישראל, בשנאת אדם, בחוסר "ואהבת לרעך כמוך", וכך סותמים את הפה לכל מי שחושב שהמעשה לא לגיטימי. סתימת פיות בשם הפתיחות והאהבה.

מצער לראות שגם בתוך בית המדרש פנימה יש מי שכבר קנה את הלוקש הזה, ונדמה לו שמצות ואהבת לרעך כמוך מחייבת אותו לתת לגיטימציה למעשים מתועבים.

האבסורד הגדול הוא שמי שנפגע בסופו של דבר מהקמפיין הזה, הוא אותם אנשים שמתפתים לחשוב שהם בעלי נטיות שונות. אנשים שאילו נולדו בימים כתיקונם – לא היו מתקשים לשאת אשה ולהוליד בנים כדרך כל הארץ, היום הם מתפתים לפתח נטיות שונות ומאבדים את עולמם. כל זה כמובן בשם האהבה.

צורת החשיבה הזאת כבר חלחלה כה עמוק, שאנשים כבר מתבטאים כך בלי להרגיש שהם הפכו לכלי תעמולה. דוגמא טריה: הרב אבינר פרסם מאמר שבו הוא מסביר מדוע המעשים האלה חמורים. והעורך, ככל הנראה בתמימות, נתן את הכותרת "למה רבנים מתייחסים בחומרה לבעלי נטיות הפוכות".

הכותרת של המאמר הזה היא שוב תוצאה של המגמה להציג את המאבק כמאבק של שנאה. רבנים לא מתייחסים בחומרה לבעלי נטיות הפוכות. לא היה ולא נברא. רבנים מתייחסים בחומרה למי שמחליט לעשות מעשה, ובחומרה הרבה יותר גדולה למי שיוצא למאבק ציבורי כדי להפוך את הנוהג הזה לנורמה, ולפתח נטיות הפוכות אצל אנשים בריאים.

רבנים מעולם לא התייחסו בחומרה למי שנולד עם נטיה כזו או אחרת. הדיון הוא לא על בעלי הנטיות אלא על המעשים ועל עיצוב השיח הציבורי. אבל כשהעורך נותן כותרת מעוותת ושקרית - הוא מיד מעמיד את הרבנים בצד של הרעים. אח"כ, לא פלא שקמים אנשים ומבקשים להתנצל בשם הרבנים.