אבינועם הרש: בחינוך אין שפנים מהכובע

המחנך אבינועם הרש בשיחה על חינוך ויציאה טובה לחופש הגדול.

טל ביסמוט, בשיתוף פנימה , כ"ט בסיון תשע"ט

אבינועם הרש
אבינועם הרש
צילום: הסתדרות המורים

הוא אוסף סיפורים מעוררי השראה כמו אוצרות מלב הים, חושב שאפשר להגיע לכל תלמיד אם רק יודעים לחדור מבעד לשריון ההגנה שלו ולא מצר על האורך של החופש הגדול, רק קורא לנצל את הזמן בתבונה.

לרגל החופש הגדול, המחנך אבינועם הרש מספר על חינוך, חופש וסיפורים מהכיתה ביחד עם מגזין אותיות וילדים.

"נהוג שסופרי סת"ם הולכים בכל פעם למקווה לפני שהם כותבים את האותיות של ספר התורה, ואני שואל את עצמי: איך אפשר לכתוב תעודה מבלי שהיד תרעד לך? הרי אם תהיה טעות בספר תורה, אז הוא ייפסל וזה דבר נורא, אבל בכל זאת לא פגענו והרסנו והחרבנו אף נשמה. אבל אם פקששת בציון או לא כתבת את הערה שלך במידת הרחמים, אתה יכול ממש להחריב את הדימוי של הילד הזה ועל הדרך להרוס לכל המשפחה שלו את השבת. מפחיד".

את המילים הללו, כתב אבינועם הרש, רגע לפני שישב לכתוב תעודות לתלמידיו, אותן תעודות שיקבלו התלמידים לקראת סוף השנה וילכו הביתה עם הציונים והמילים שכתובות על הנייר, אך כידוע, גם נחרטות בלב לימים ושנים.

הוא מתייחס בחרדת קודש לציונים שהוא נותן, למילים שהוא אומר ולהשפעה שלהן על התלמידים שלו. הרש, נוהג לפרסם סיפורים מעוררי השראה על דרכו החינוכית באיגרת שבועית לאנשי חינוך ברחבי הארץ אך התפוצה העיקרית נמצאת בדף הפייסבוק שלו, עם סיפורים שזוכים לאלפי שיתופים ביניהם גם של אושיות כמו סיון רהב-מאיר, קבוצות של אנשי חינוך והורים רבים, שרואים בסיפורים הללו מקור לשאוב ממנו כוח והשראה, גם כמורים וגם כהורים.

אין שפנים מהכובע

הרש, (38) נשוי, אב לשלושה ילדים ומתגורר עם משפחתו בתקוע, לשם עברו בשנה האחרונה. מסלול הקריירה שלו התחיל בתור מרצה ומדריך חינוכי אך 'היכולת לפסל נשמות' כלשונו, תמיד קסמה לו. הוא הגיע להוראה כבר בשל יותר, עם שנות ניסיון וסל כלים של מרצה ואמונה גדולה בילדים ובנוער, ומאז, הוא לומד ומלמד, ורואה בעבודה שלו שליחות.

איך נראתה תחילת הדרך שלך בהוראה? הניסיון שלך כמרצה הקל על הכניסה להוראה או להפך?

"מאחר שנכנסתי לחינוך הפורמלי בגיל יחסית מאוחר ועם הרבה שנות ניסיון מאחורי כמדריך ומרצה ההתחלה באופן יחסי הייתה יותר קלה. אחד מהדברים שמלמדים אותך בהעברת סמינריונים ושיחות, הוא להיות מעניין ומרתק, אחרת אף אחד לא ישמע אותך ולא ירצו להזמין אותך גם בפעם הבאה.

"הבעיה מתחילה שלהעביר שיחות וסמינריונים זה כמו לפוצץ זיקוקי דינור: אתה פעם אחת, פעמיים בשבת נותן שיחה מדהימה וזהו. גיליתי שחינוך זה לא התפוצצות של זיקוקי דינור אלא יותר הדלקה של נר רגיל. ריצה לטווח ארוך. סדר היום של מחנך מורכב לא רק מ'בומים', שפנים מהכובע וקסמים אלא בעיקר מדברים יותר 'אפורים'- לפתוח כל יום חוברת, ספר ומחברת ולעבוד לפי תוכנית הלימודים. זה היה לי קשה יותר. מעבר לכך יש את כל העניין והקשר האישי שגם אותו צריך ללמוד".

הוא הוסיף, "אם אני מעביר שיחה או הרצאה ותלמיד לא מקשיב לי אני יכול להיפגע: מה קרה, אני לא מעניין אותך? אני משעמם אותך? אבל כמחנך אתה מבין שכמה שלא תהיה מעניין, זה מאוד קשה לחלק מהתלמידים לשבת כל כך הרבה שעות בבית הספר ולהקשיב לכל מה שיש לך לומר.

"בעצם, על מי אני עובד? אם היום הייתי צריך לשבת והיות תלמיד כנראה שלא הייתי מצליח בשום פנים בגלל בעיות הריכוז שלי. להקשיב שעות למישהו אחר נראה לי חוויה מאוד מורכבת שמצריכה הרבה סבלנות ומיומנויות שלא תמיד יש למבוגרים. בדיוק בגלל זה אני כל כך מחזיק ומעריך את התלמידים שלי."

הרש היה רגיל להעביר הרצאות לנוער, מכיתות ו' ומעלה, אך בשנה האחרונה, משעברו דירה בהתראה קצרה, הוא מצא את עצמו מחנך בכיתה ג', ועבורו זו הייתה התנסות מעניינת וחדשה, והוכחה כי לכל גיל יש את הקסם שלו, ואת ההתמודדויות שלו, רק צריך לדעת לגעת בנקודה. יש לו סיפורים מדהימים ומרגשים בשפע, אך מביניהם, הוא זוכר אחד במיוחד, כזה שנחרט בו עמוקות ומלווה אותו.

הוא סיפר, "היה תלמיד כיתה ב' ש'איבד את זה'. הוא התחיל להתפרע בכל בית ספר, להשליך כיסאות, להפוך שולחנות עד כדי כך שנאלצנו לקרוא לנו לצאת מהשיעורים שלנו ולנסות להרגיע אותו כי אף אחת מהמורות לא הצליחה להשתלט עליו.

"הסתכלתי עליו וראיתי נשמה מפוחדת מבעד לתלמיד שחשב שהוא נמצא כנראה במאבק מול כל העולם ואנשי בית הספר שרוצים לתפוס אותו. ואז אמרתי לו, באמצע כל הבלגן: 'אני בטוח שאני יותר טוב ממך באבן נייר ומספרים' הוא לא הבין על מה אני מדבר ומה עכשיו המורה המוזר הזה רוצה ממנו עם האבן נייר והמספריים, אבל זה גרם לו רגע לעצור. ניצלתי את ההשתהות שלו והתחלתי לשחק איתו.

לאט לאט ראיתי איך שהוא נשאב לתוך המשחק, הניצוץ בעיניים שלו נדלק מחדש ואחרי חמש דקות הוא כבר שכח את הכעס שבער בו וגרם לו לזרוק כיסאות.אחרי שהוא נרגע שאלנו אותו מה בדיוק הפריע לו והוא הסביר ולשיעור הבא הוא כבר נכנס רגוע. למדתי מהסיפור הזה שהמטרה שלנו כמורים היא לנסות ולהגיע באמת לנקודה האישית הזו של התלמידים מבעד לשריון, מבעד למסכה, מבעד לכל רעשי הרקע ולכל החומות שלפעמים הם בונים מסביב לעצמם בניסיון להגן על עליהם. זה קשה, לא תמיד אנחנו מצליחים, אבל לפעמים יש לנו סייעתא דשמייא ושזה קורה זה דבר נפלא".

איך מגיעים אליך כל הסיפורים האלו?

"יש איגרת שבועית שנשלחת לכל המפקחים, המנהלים וגם הרבה מאוד מחנכים ומורים בארץ מטעם המפקחת הארצית על כל החינוך העל יסודי, במסגרת האיגרת הזו יש 'פינת חינוך' שאותה אני עורך ושם גם יש מייל שבו אנחנו מבקשים לקבל סיפורים מעוררי השראה.

אנשים גם שולחים לי בפרטי ולדף הפייסבוק שלי. סיפורים מעוררי השראה הם מבחינתי כמו זהב. מטמון יקר של פנינים שנמצא בתוך ספינה שטבעה במעמקי האוקיינוס. התפקיד שלי הוא לנסות ולהגיע לכמה שיותר מהם ואם רק הייתי מקבל יותר, לדעתי כולם היו מרוויחים מזה".

להרשמה והצטרפות למגזין אותיות וילדים לחצו כאן

החופש הגדול כבר ממש בפתח, איך היית ממליץ להתכונן אליו?

"חופש כמו כל דבר בחיים יכול להיות כמו אש: אפשר לנצל אותו באופן נהדר, לצמוח ולהתעלות ולהוציא מעצמנו כמה שיותר ואפשר גם לשרוף אותו ועל הדרך לעשות הרבה נזקים לנו ולסביבה. הזמן הוא משאב יקר שנוזל לנו בין הידיים: החופש מאפשר לתלמידים לעשות דברים שלא יוצא להם לעשות בדרך כלל: זה יכול להיות 'שביל ישראל' או כל דבר אחר שקשור לטבע וללמידה מעבר לתוכנית הלימודים. מה שחשוב שידעו איך להשתמש בו.

"צריך להגיע לחופש מוכנים: לא שהחופש פשוט 'יפול' עלינו משמיים אלא לתכנן אותו מראש, בדיוק כמו שעושים טיול: אפשר לזרום ולעשות הכול בספונטניות שזה אחלה, אבל במצב כזה תפספסו המון דברים חשובים. אפשר 'לקפוץ' לפריז בלי להכיר אותה, אבל כנראה שלא תדעו בכלל שהייתם מטר ממגדל אייפל ואז תפספסו את אחד מהיעדים הנחשבים בעולם.

כך גם החופש: קחו דף ועט, תכתבו את המטרות שלכם, אלו דברים הייתם רוצים להספיק. כמה זמן בא לכם 'לשרוף' על כלום, שזה גם חשוב, אבל אם תדעו לתכנן מראש, תוכלו לנצל את החופש באופן המיטבי. אם פשוט תיכנסו עליו, תמצאו את עצמכם יושבים שעות על גבי שעות ובוהים בטלוויזיה כמו זומבים, שהיום ידוע על ההשפעות ההרסניות שזה גורם לנפש."

מה היית ממליץ לתלמיד שרוצה להגיע לשנה החדשה 'דף חלק', לקבל יחס שונה ונטול סטיגמות קודמות?

"הרעיון של התחלה חדשה הוא אבן יסוד ביהדות. בכל בוקר אנחנו מתחילים מחדש. לגמרי. מקבלים את הנשמה שלנו. זה נראה לנו מובן מאליו, אבל זה לא. תלמיד שרוצה להתחיל מחדש צריך לדעת שהוא לא הולך להיות מישהו אחר אלא אותו תלמיד עם אותן ההתמודדויות. העצה שלי היא להתחיל מקטן. לקחת נקודה אחת שהוא רוצה להשתפר בה ואחרי שהוא 'יכבוש' אותה להמשיך הלאה. קשה לך בלי לקום ולדבר כל שיעור, נסה לקחת שיעור אחד שבו תנסה להפסיק לדבר. הצלחת? תתקדם הלאה.

"הרצון בבת אחת להפסיק הכול ולשנות הכול זה בדיוק העצה הבטוחה ליפול ולא להצליח כי לא נוכל לעמוד בזה. קחו דף, תחשבו אלו דברים הפריעו לכם בשנה האחרונה ואתם רוצים לשפר ולכו על הדבר שבאמת תוכלו לעמוד בו. כי כמו במלחמה שכובשים כל פעם יעד אחר יעד, כך גם בחיים: מתחילים מקטן אבל בטוח וממשיכים הלאה."

הכתבה פורסמה בגיליון אותיות וילדים האחרון. להרשמה והצטרפות לחצו כאן