"אהוד ברק גאון, אמיץ ונכלולי"

ד"ר מילשטיין שחקר את פועלו הצבאי של ברק: הוא גאון ואמיץ אך גם מי שבנכלוליות יח"צנית הטמיע בנו תחושה שהוא ההצלחה והתקווה.

שמעון כהן , כ"ט בסיון תשע"ט

אהוד ברק
אהוד ברק
צילום: פלאש 90

עם שובו של אהוד ברק לזירה הפוליטית חוזר גם הדיון על תרומתו למדינת ישראל, הן כמצביא ואיש צבא והן כמדינאי ופוליטיקאי. על דמותו הצבאית כרמטכ"ל וכחייל המעוטר ביותר בישראל שוחחנו עם ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין שממש לא נשמע מתלהב מאהוד ברק איש הצבא.

"חקרתי את הקריירה הצבאית של אהוד ברק במשך כמה שנים וסיימתי את המחקר כשהוא היה שר ביטחון אצל נתניהו. ניסיתי לפרסם בהוצאה לאור והתברר שכל ההוצאות מפחדות מברק גם אם הן לא מסכימות לדרכו", פותח ד"ר מילשטיין.

"הדבר המעניין אצל ברק הוא שהוא גם מוכשר, גם גאון וגם אמיץ מאוד, אבל הוא הגיע למסקנה בגיל צעיר שהרבה יותר טוב וקל לשכנע אנשים שאתה מוצלח מאשר לבצע פעולות. התובנה הזו נכנסה אצלו עמוק כבר בגיל צעיר, וכשהוא הגיע לצבא ולסיירת מטכ"ל מה שהוא עשה לא היה ארגון היחידה ופיקוד עליה או תכנון פעולות, אלא שכנוע של מפקדים בכירים בכך שהוא מוצלח", אומר מילשטיין המדגיש כי האישים ששוכנעו ביכולותיו של ברק הם אנשי ביטחון וצבא מובילים כדוגמת דוד אלעזר ואריאל שרון.

לעומת אישים אלו "רפול הבין את האלמנט הנוכלותי הזה ורצה לזרוק אותו מהצבא, אבל שרון מנע זאת ממנו כי הוא ואחרים העריצו אותו בגלל כושר השכנוע שלו. אנשים לא בדקו באמת את תוצאות המעשים שהן אכן תוצאות טובות, וכשהוא הגיע להיות ראש ממשלה העם ראה את האמת והוא סיים את תפקידו מאוד מוקדם".

לדברי מילשטיין "רפול הבין כרמטכ"ל וכסגן רמטכ"ל שבין הדיבורים של ברק לבין המעשים יש פער גדול מאוד. דרכי השכנוע המתוחכמות של אהוד ברק לא עשו רושם על רפול, שמבין מה זה צבא ומה אלו יחידות מיוחדות. הוא לא אהב אותו כבר בתקופת סיירת מטכ"ל".

"התברר לי שהממצא שלי היה ידוע לרפול, ואם הוא היה ידוע לרפול הוא היה ידוע גם לאחרים. ברק לא פחדן אלא אמיץ וקיבל צל"שים, אבל בתקופה שהוא קיבל צל"שים קיבלו רבים צל"שים גם על פעולות שאחרים עשו. הסיירת עשתה מעשים יוצאים מהכלל, אבל בתקופה שברק היה חייל וקצין זוטר בסיירת נעשו דברים כיחסי ציבור לקדם את סיירת מטכ"ל ולהרים שם את המורל. בדקתי את הדברים אבל כיוון שמדובר ביחידה סודית לא בודקים".

לדוגמא הצל"ש הראשון שלו, צל"ש שהוא קיבל כשעברו את הגבול ליד קיבוץ דן. לא הייתה שום תקרית, לא פגשו שום ערבי ועל זה קיבלו צל"ש. הרי עשו את זה רבים לפניו ואחריו. או מקרה אחר נוגע לחלל הראשון של סיירת מטכ"ל שהיה פקוד של אהוד ברק. הם חזרו מאימון ולא עשו מסדר נשק והתחמושת נשארה בתוך הנשק וכשקפצו מהמשאית נפלט כדור והוא נהרג. על דבר כזה נכנסת משטרה צבאית ומתחילות חקירות אבל כאן את הכול החליקו וטענו שחייל בשם בן יהודה נהרג בפעולה צבאית. במקרים אחרים וביחידות אחרות אנשים הלכו לבית סוהר בגלל דברים כאלה. למעשה הוא הצליח לעבוד על המערכת ועל הציבור בישראל".

מילשטיין מתייג את ברק כנוכל צבאי וקובע כי "הוא עובד על אנשים". לזאת הוא מוסיף ומעיר כי במרוצת התקשורת היו לא מעט שעבדו על אנשים בכוח הרטוריקה שבפיהם, אך בעוד ביוון העתיקה אנשים אלו לא היו מנהיגים פוליטיים או צבאיים, הרי שכאן המקרה אחר לחלוטין. "כאן יש שילוב שבא לידי ביטוי לפני ואחרי שהקים מפלגה, הוא מאוד פעיל תקשורתית וזה עושה רושם רב על אנשים".

להערכתו של ד"ר מילשטיין "יש לו סיכויים לא הזויים להגיע אחרי הבחירות לממשלה או אפילו לראשות הממשלה".

"העובדה היא שיש היום הרבה אנשים מהמרכז שמאל שכל מעייניהם נתונים בסילוק נתניהו והליכוד והם רואים בו את התקווה ועולה השאלה מה יש בו שהוא הופך לתקווה. גם כשהוא ניצח בעבר את נתניהו ראו בו את תקווה. הוא הצליח לתייג את עצמו כמי שמאמינים בו, למרות שאין לאמונה הזו כל ביסוס מעשי מעבר לדיבורים".

ואם נדמה שאישים מרכזיים, מאז דדו דרך שרון ועד נתניהו נשבים בקסמו, מפרשן ד"ר מילשטיין ומציב סימן שאלה על קביעה זו: "לא בטוח שנתניהו נשבה בקיסמו. בפוליטיקה יש שיקולים אחרים. נתניהו אומר שאם כולם שבויים בקסמו כדאי לנצל את זה כי לא יבואו אליו בטענות והוא יצליח לשכנע בפעולות שהוא עושה, גם אם הפעולות שלו הן בדיחה טפלה כמו במקרה המרמרה".

"אולמרט בא ואמר עליו שהוא לקח שוחד. אם אולמרט מצהיר את זה עולה השאלה למה הוא לא סילק אותו ולא תבע אותו? למה לא הכניס אותו לבית סוהר? כי במידה מסוימת הוא הצליח להפחיד אנשים ולתת תחושה שהוא כזה מתוחכם שלא כדאי להתעסק אתו".

מוסיף מילשטיין בפרשנותו וניתוחו ההיסטורי: "איך הוא הגיע להיות ראש ממשלה? הגיע לידיו סקר שהציבור רוצה לעזוב את דרום לבנון. לא היה צריך לזה סקר בעקבות אסון המסוקים ופעילות ארבע אימהות. מה עשה ברק? הלך לתקשורת ואמר שהוא שקל ובדק והחליט שבתוך שנה הוא ייצא מלבנון עם הסכם. בסוף כל העסק בדרום לבנון התמוטט עוד קודם לכן בלי הסכם וצה"ל ברח מדרום לבנון תוך ביזיון צבאי נוראי והפקרת צד"ל. למרות זאת חלק גדול מתומכיו וחלק מהימין רואים בו גנרל, אבל העובדה היא שכל הבריחה מלבנון היא בזיון צבאי נוראי. הושארו שם אמצעי לחימה שחיזבאללה השתמש בו והדבר הוסתר מהציבור והיום מדברים על המעשה כמעשה יוצא מהכלל. זה מראה שהאיש מוכשר מאוד בתחומים הללו", אומר מילשטיין המזכיר את כישלונות קרב סולטן יעקב, פרשת צאלים ב', פרשת מדחת יוסף ועוד שבכולם "התפקוד היה גרוע ואיכשהו הוא הצליח להפוך את זה למהלכים יעילים וטובים".