בני העדה האתיופית יוצאים שוב להפגנות סוערות בעקבות מותו של סלומון טקה, בן העדה, בעקבות ירי של שוטר בחיפה.
על החיכוך בין המשטרה למיעוטים בכלל ובינה לבין העדה האתיופית שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ד"ר אביטל מנטוביץ', קרימינולוגית ומומחית בשיטור מיעוטים באוניברסיטת חיפה.
"יש מתח בין משטרה לבין מיעוטים וקשה לשים את ההאשמה על אחד מהצדדים, בעיקר כשהדברים קשורים בבעיות חברתיות נוספות שחורגות מתחומי המשטרה כמו ענייני הקליטה ובעיות חברתיות נוספות. בני הקהילה האתיופית אומרים שהם נמצאים באופן בלתי פרופורציונאלי באכיפה פלילית וזוכים לטיפול הרבה יותר מחמיר במערכת האכיפה כשהמקרה הקיצוני הוא הירי אתמול בחיפה ומקרה קודם שהיה בבת ים".
"מעבר לכך אנחנו יודעים שיוצאי אתיופיה נמצאים בשיעור הרבה יותר גבוה בכליאה. במאסר לנוער יש כעשרים אחוז מהכלואים אתיופים כאשר השיעור שלהם באוכלוסייה הוא חצי אחוז. הדברים הללו בשילוב התחושה שמתייחסים אליהם בחשדנות ובשילוב הנוכחות המוגברת של שוטרים בשכונות שלהם יוצר את התחושה המוצדקת מבחינתם של שיטור יתר ואפליה באכיפה הפלילית. הצד השני שחייבים להציג גם אותו הוא ששוטרים יגידו שהדבר לא קשור לצבע העור. השכונות שלהם הן עניות יותר עם יותר פשיעה והאוכלוסיה צריכה יותר ביטחון ציבורי וזו הסיבה לנוכחות מוגברת משטרתית מוגברת".
על טענה זו של המשטרה נשאלה ד"ר מנטוביץ' אם ניתן לגבות אותה בנתונים אודות רמת השיטור באוכלוסייה מקבילה בעלת צבע עור בהיר יותר. "המחקר האקדמאי ניסה לבחון איך מתייחסים שוטרים לאוכלוסייה מקבילה בעל צבע עור שונה. המחקר נעשה בארה"ב אבל ברור לי שבישראל התוצאות תהיינה זהות. מצאו שבמקרה של שחורים מדווחים יותר למשטרה. בדקו את תגובת הציבור לאדם שמטפל במנעול של אופניים והתוצאה הייתה שונה כשמדובר באדם שחור לעומת לבן".
בהקשר זה נשאלה ד"ר מנטוביץ' אודות דבריו של המפכ"ל לשעבר אלשיך על חשדנות היתר של שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה, אם הייתה זו אמירה גזענית או תיאור מציאות, והיא משיבה כי זו הייתה אמירה אומללה בהיבט הציבורי והניסוחי אך בפועל היא אמירה נכונה בהיבט המחקרי.
"לכולנו יש דעות קדומות וסטריאוטיפים ומחשבות לגבי מסוכנות של אנשים ונורמאטיביות של אנשים", אומרת מנטביץ' הקובעת כי אדם אינו חש שסטריאוטיפים אלה המוטמעים בו נובעים מגזענות, ואף אנשים כהי עור עצמם מטמיעים את התובנות הללו כלפי האוכלוסייה שלהם עצמם. כך התברר כאשר בארה"ב שוטרים שחורים הם שירו באזרחים כהי עור, "כי את הסטריאוטיפים הטמיעו גם קבוצת הקורבן. גם שוטרים שחורים יכולים לחשוב שאדם לבן הוא פחות מסוכן מאדם שחור. עם זאת אנשים ששייכים לקבוצה הזו מפתחים את הסטריאוטיפים הללו בצורה פחות עוצמתית".
באשר לאירוע הטראגי האחרון אומרת ד"ר מנטוביץ' כי ניתן לשער שהשוטר שפגש את חבורת הנערים לא ניגש אליהם מתוך רצון לפגוע בהם ואכן חשב שהוא בסיטואציה מסוכנת, אבל לתוך תחושת המסוכנות נכנסה העובדה שלפניו נערים בעלי גוון עור שחור ותחושה שכזו לא היתה קיימת אם היה מדובר בנערים לבנים. "זה נכנס לנו להתנהגות בלי שאנחנו מודעים לזה".
"לא אתפלא אם יתברר שמדובר בשוטר ממוצא אתיופי", אומר מנטוביץ' המדגישה את ההטמעה של הסטריאוטיפים באוכלוסייה כולה. "גם הקורבנות מפנימים את התפיסה הזו שאוכלוסייה מסוימת היא יותר מסוכנת או נוטה לפשיעה מאשר אוכלוסייה אחרת".
ומה באשר לאוכלוסיית העולים מרוסיה שבשנות התשעים וראשית שנות האלפיים גם הם הלינו על כך שהם מתויגים כשתיינים, פושעים ואלימים?
"האסוציאציות הללו מתחזקות עם בולטות ויזואלית וקל יותר לסווג אדם לפי צבע ולשייך לו אסוציאציות וקהילות שקשה יותר לסווג אותן הדבר המייצר את הקישורים הללו הוא אמורפי יותר. לכן קהילות בולטות הן הסובלות יותר".
עוד מעירה ד"ר מנטוביץ' כי "התברר שדווקא אצל הדור השני של האנשים שנקלטו מתחיל הקונפליקט עם המשטרה, וזה מה שקורה עם עולי אתיופיה. הדור הראשון היה אסיר תודה ועם תחושה שהוא מודה למדינה, אבל הדור השני גדל בחברה שהוא שומע בה על ערכי שוויון ובמקביל הוא נתקל ביחס המשטרה ובמחסומים וכך אצלם יוצאת ההתפרצות שלא רואים אותה בדור הראשון". להערכתה אם הסוגיה לא תטופל ההתפרצות שלא נראתה בדור הראשון שנקלט בארץ תתפח בדור השלישי.