התקשורת הדיגיטלית פוגעת בעתיד העם היהודי?

פרופ' יוסי טרנר: התקשורת הדיגיטלית "מנצחת" את הכוח המחנך של הסביבה המשפחתית, ומחזקת את בעיית הקיום היהודי בעיקר בתפוצות.

אורלי הררי , ל' בסיון תשע"ט

כנס ציון והתפוצות
כנס ציון והתפוצות
צילום: דנה בר סימן טוב

במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים נערך כינוס בנושא "ציון והתפוצות: עבר, הווה ועתיד".

הכינוס עסק בארץ ישראל ובתפוצות הגולה כשתי צורות שונות של הקיום היהודי לדורותיו, כאשר כל אחת מהן משקפת בדרכה הן את צמיחתם הפנימית של החיים היהודיים מבחינה דתית, תרבותית, חינוכית ומוסרית, והן את דרכי ההתייחסות של הקיום היהודי לציביליזציות העולמיות שפגשו לאורך הדורות.

פרופ' יוסי טרנר ממכון שכטר אמר כי "עד לזמן האחרון, הן בציון והן בתפוצות, נמשכה יכולת התיווך הפנים־רוחני של היהדות אשר בדרך כלל העניקה דומיננטיות לגורמים הפנים על פני גורמי החוץ בעיצוב הווית עם משותפת. היום זה לא כך. משום שהתקשורת הדיגיטלית של זמננו מעצבת את תודעתו של היחיד בצורה מהירה ואינטנסיבית יותר, מהכוח המחנך של הסביבה המשפחתית והקהילתית המקומית, ומעצבת מחדש את חווית האדם כאטום בודד''.

לדבריו, ''התערות היהודים בציביליזציה העולמית, הן בארץ והן בחו"ל, הצליחה עד כדי כך שההשפעה ההרסנית של הטכנולוגיה הדיגיטלית על התודעה האנושית בעולם המערבי הייתה לבעיה פנימית של הקיום היהודי כי היא נושאת בתוכה את פירוק הרוח והתודעה, את פירוק המשפחה והקהילה, ולמעשה, את פירוק כל אותם העניינים שבמשך הדורות תיווכו בין הפנים לחוץ במסגרת יצירת התרבות היהודית המשותפת.

''לנוכח המגמה הזו נשאלת השאלה החשובה כל כך: האם בהווה אנחנו עדיין נחשבים עם? זו שאלה שצריכה להישאל הן בהקשר של יחסי ישראל והתפוצות, והן בהקשר היחסים בין המחנות היהודיים השונים בישראל ובתפוצות", הוסיף טרנר.