משנים את הנוף

לא רק שם העיר נצרת עילית הוחלף לשם האטרקטיבי נוף הגליל, גם המגמה הדמוגרפית בעיר הצפונית הולכת ומשתנה

חגית רוזנבאום , ב' בתמוז תשע"ט

"אנשים חשבו שאנחנו שכונה של העיר נצרת". נוף הגליל
"אנשים חשבו שאנחנו שכונה של העיר נצרת". נוף הגליל
צילום: עיריית נוף הגליל

הכותרות שבישרו בשבוע שעבר על החלפת שמה של נצרת עילית לנוף הגליל, היו חסרות את הפרט היותר מעניין מאחורי ההחלטה הלא שגרתית. הן לא סיפרו כי אחוזים יפים מהקרדיט למהלך שמורים ללא אחר מאשר הרב חיים קנייבסקי.

הרעיון נזרע לפני כשנתיים, בפגישה שקיימו אנשי הגרעין החרדי בנצרת עילית עם הרב. הללו ביקשו את ברכתו להתיישבותם בעיר, והרב קנייבסקי הפתיע בהוראה חד משמעית: "צריך להחליף את שם העיר. אם לא – תעברו משם".

את הוראתו נימק הרב בכך ששם המקום נצרת אומנם היה יהודי במקורו, אבל נטמא בעקבות מייסד הנצרות שיצא ממנה, ועל כן אין להשתמש בו כיום. התושבים החרדים מיהרו לקיים את מצוות רבם, ואלה מהם המקורבים לראש העיר רונן פלוט החלו לטפטף אט אט את הרעיון.

עם זאת, הזכויות על קידום ומימוש המהלך שייכות ללא ספק לראש העיר המכהן, רונן פלוט. רק שלוש שנים חלפו מאז קיבל לידיו עיר במשבר, שסבלה בעיקר מהגירה שלילית כתוצאה מהשתלטות ערבית גוברת והולכת על שכונותיה. שינוי שם העיר הוא רק פרט אחד בתמונה הכוללת של המהפך התדמיתי והמהותי שהוא מחולל בעיר הצפונית, שהופכת תחת שרביטו לעיר אטרקטיבית למשפחות ולזוגות צעירים.

החל בפיתוח מוקדי פנאי, ספורט, בילוי ותיירות חדשניים ועשירים, והמשך בחינוך מתקדם, זול ונגיש לכול - כולל למשל לימודי מדעים והייטק לתלמידי העיר בליווי אנשי יחידת 8200 של חיל המודיעין. גם חזותה החיצונית של העיר לבשה צורה ירוקה ומודרנית, וכל אלו מתחילים להטות את כף המאזניים הדמוגרפית בעיר.

אומנם בעירייה מסרבים להזכיר את האוכלוסייה הערבית בתיאור השינוי שעובר על העיר, אבל כן מוכנים לספר על ביקוש גובר והולך לדירות. כך למשל, בשתי שכונות שהוצעו במסגרת פרויקט מחיר למשתכן, היו כשישה מתמודדים על כל דירה. בפועל, רוב מוחלט של הרוכשים הם יהודים. "העיר הופכת למותג מבוקש בפני עצמו בגלל כל העוגנים הללו שתורמים לאיכות החיים, גם בלי קשר לאידיאולוגיה", מסבירים בעירייה את המהלך.

רונן פלוט
צילום: חזקי ברוך

שינוי מגמה דמוגרפי

מי שלא חושש לדבר על ההתמודדות עם האיום הדמוגרפי בעיר הוא הרב יהודה לובצקי, ראש גרעין 'תורת החיים' בעיר המונה כ-45 משפחות, מהראשונים שנחלצו לעזרת תושבי נצרת עילית לפני כשמונה שנים. "אני לא חושש לומר: באנו לפה בגלל העניין של הערבים. בין חיפה לטבריה יש רצף עירוני ערבי, והעיר הזאת היא היחידה שקוטעת את הרצף הזה. אם היא תיפול, ייווצר אזור חיץ בלב המדינה". אחרי שנה של מגורים בעיר, הוא יכול כבר להצביע על שינוי: "מתווכי דירות מספרים שבשנתיים האחרונות משפחות יהודיות מפסיקות לעזוב או למכור את הדירות. בעשרים השנים האחרונות הייתה עזיבה מאסיבית לעפולה, עכשיו יש אפילו תושבים שרוצים לחזור. הם רואים את הדתיים שיש כאן, בתי ספר, מניינים, דתיים הולכים ברחוב בשבתות, זה מחזק אותם ואת אלה שנשארו כאן. תושבים עוצרים אותנו ברחוב ואומרים: בזכותכם אנחנו נשארים פה".

מאידך, גם הרכישה הערבית המואצת של דירות בעיר מתחילה להתמתן. "ערבי ששומע שיש שתי משפחות דתיות בבניין, כבר לא רוצה לקנות שם. גם אלה סיפורים ששומעים ממתווכים", מספר הרב לובצקי, שמדגיש כי זו עדיין אינה תופעה נפוצה. הנוכחות היהודית ברחובות דומיננטית יותר, הוא מתאר, בעיקר בשבתות, ומוסיף: "כשערבים רואים אותי ואת הילדים עם פאות, הם מתרחקים".

גם הרב לובצקי מעניק קרדיט לראש העיר על מהלכיו להצלת העיר, ומסביר כי שינוי השם אינו רק עניין קוסמטי: "כשאני מדבר עם משפחה וחברים ומנסה להביא אותם לפה, הם בטוחים שזו שכונה של נצרת, שאנחנו גרים בתוך הערבים. יש בורות. החלפת שם העיר לנוף הגליל וניתוקה מהשם נצרת הוא מהלך של מיתוג העיר כיהודית לכתחילה. זה משמעותי למשל לפרויקט התיירותי שכעת כל הגרעינים בעיר עמלים עליו יחד. אם נשווק את המקום כעיר יהודית כמו עפולה, יהיה הרבה יותר קל להביא לפה אנשים".

אבל לנוף הגליל יש עוד בשורה. הרב דני סיגליס, חבר בגרעין התורני וראש ישיבת ההסדר בעיר, אשר מתגורר בה מזה תשע שנים, מגלה כי דווקא הקושי של המקום הוליד את החוזקה המיוחדת של אנשי העיר, שמתאפיינים בפשטות ובענווה שמובילה לחיבור נדיר בין כל המגזרים. "אפשר לראות כאן גרים מרוסיה בבית כנסת ספרדי, או חברי הקיבוץ העירוני כאן שבכו באזכרה שערכנו לרב אלישע וישליצקי".

חיבור לא פחות משמעותי שהרב סיגליס מצביע עליו הוא זה שמתקיים בין כלל שומרי המצוות בעיר, משימה שלעיתים היא מורכבת יותר מחיבור בין דתיים לחילונים או מסורתיים. "בשמונה השנים האחרונות יש כאן תהליך עומק מדהים. חיבור של חרדים, ספרדים, ליטאים, חב"ד, תורת החיים, דתי לאומי – קהילות שבכל מקום אחר יכולה להיות ביניהן מתיחות גדולה. רק כאן אפשר לראות את כולם יחד לומדים מדי ערב בבית הכנסת המרכזי. יש כאן גם פורום רבנים של כל הקהילות שמטכסים יחד עצה לחיזוק היהדות בעיר. זה תהליך לא מובן מאליו. אני למשל, ראש ישיבת הסדר, מלמד פה בכולל ליטאי, ויש גם ההפך. נכון שלא כולנו רואים למשל עין בעין כיצד לחגוג את יום העצמאות, אבל יש חיבורים כל הזמן. אולי בגלל שאנחנו חיים במציאות שבה המרחב היהודי לא מובן מאליו, יש צורך ליצור חיים ואווירה של תורה אחת, גם אם בעלת גוונים שונים".

ניצנים של התעוררות

בעצם אולי ראוי היה כבר להניח על המדף, לפחות לעת עתה, את נושא הלהט"ביזם ואפילו את העיסוק במאבק בו. אבל סיפורה של תהלוכת המשפחה שהתקיימה בשבוע שעבר בחיפה, והביאה בעקבותיה במישרין ובעקיפין תהלוכות דומות בערים כמו רעננה, גבעת שמואל, טבריה ובאר שבע, מגלה אור חדש וגדול בקצה המנהרה. מתברר שהמאבק למען התא המשפחתי המסורתי בחיפה הצליח ליצור סביבו איחוד נדיר, אפילו מרתק.

כשיאיר הרשקוביץ, שמגדיר עצמו חרד"לי, השתתף בהרצאה בעירו בעקבות סרט שעוסק בהתיישבות היהודית בחברון, הוא לא שיער לאן ייקח אותו האירוע הכמעט סתמי הזה. לאחר הקרנת הסרט פנה הרשקוביץ ליוצרת ואמר לה כי תם עידן המאבק על ארץ ישראל, וכעת המשפחה עומדת בחוד החנית.

בתום הדיון ניגשה אליו אישה בעלת חזות חילונית בשם נעמה סלע, עורכת דין במקצועה, ואמרה לו: "אתה ממש צודק". הם החליפו מספרי טלפון למקרה הצורך. חודשיים חלפו, והרשקוביץ וחבריו מתחילים לתכנן פרויקט של תהלוכת משפחה – תגובת נגד למצעד הגאווה המתוכנן בעיר. הרשקוביץ שלף את מספר הטלפון של סלע, וכלשונו "גיליתי אוצר": "גילינו שיש ציבור חילוני שמרני שנמאס לו. נעמה סיפרה לנו על דברים מזעזעים שמתרחשים בתחום המגדרי בציבור החילוני, ואנחנו ישבנו והקשבנו. לאט לאט הצטרפו חברים חילונים נוספים, והקבוצה שלנו היום הטרוגנית. גילינו שיש בציבוריות החילונית מוטיבציה אדירה לפעול בנושא. הייתה דרושה רק הקשבה עמוקה שלנו למקום שלהם, לצאת מהבועה הדתית ולהבין שההתנגדות לטרור הלהט"בי קיימת בכל המגזרים. כל אחד מביא נימוקים שונים, אך העמדות דומות מאוד. הדגש אצל החילונים הוא החשש להתבטא בציבור, והתכלית מבחינתם היא להגן על המשפחות".

לאחר חודשים של זיקוק מסרים משותף, כזה שידבר לכל הקהלים, הצטרף לחבורה גם דימיטרי מוזניקוב, פעיל חברתי שמנהל דף פייסבוק בעל עוקבים רבים של שמרנים יוצאי חבר העמים. הוא תרגם לרוסית את המודעה על התהלוכה, והביא איתו קהלים חדשים.

המארגנים נאלצו להתמודד עם חסימות בפייסבוק ואיומים מכיוונים שונים, אבל בסופו של דבר ביום חמישי שעבר צעדו בחוצות חיפה מאות בני אדם מכל המגזרים בתהלוכה למען שמירה על טבעיות התא המשפחתי. ההד ממקומות אחרים לא איחר לבוא, וגרעינים מערים נוספות פנו כדי ללמוד כיצד לקיים אירוע דומה גם אצלם. הרשקוביץ מבטיח כי זו הייתה רק יריית הפתיחה במאבק על השפיות: "אנחנו נערכים לשלב הבא. המטרה היא שכל השמרנים ייצאו מהארון".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com