גיור מקרב – צו השעה

הזירה בסוגיית הגיור הופקרה בידיים מחמירות שמעמיקות את הבעיה. תגובה לטורו של ידידיה מאיר מהשבוע שעבר

הרב חיים אמסלם , א' בתמוז תשע"ט

הרב חיים אמסלם
הרב חיים אמסלם
צילום: ליאור יאדו

העיתונאי ידידיה מאיר ורבים אחרים שמתבטאים בענייני גיור באים מתפיסה קיצונית ומחמירה, ומחווים דעה בצורה בוטה כנגד כל מי שלנגד עיניו עומדת סכנת ההתבוללות, וטוען בצדק וכפי הפוסקים המקילים שאסור בזמננו להחמיר ויש להקל בגיור ולא לדקדק על הבא להתגייר יותר מדי. רב או איש ציבור שרואה לנגד עיניו את בעיית ההתבוללות הגדולה ורוצה לקחת אחריות על עם ישראל ולטפל בעניין מיד ייחשד כרפורמי, כופר בעיקר, בור, ותבחרו את שלל ההשמצות המקובלות כמיטב המסורת של כלי התקשורת החרדיים ותרבות הפשקווילים.

מקהלה מתוזמרת, שכביכול מקפידה ודואגת לתורה ולהלכה, צועקת: איך אפשר שלא לדקדק? איך אפשר להקל? אלא שהם לא מכירים את לשון התלמוד עצמו ביבמות (מז, ב) "ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו", ואת לשון הרמב״ם בהלכות איסורי ביאה (יד, ב) "שמא יגרום לטורדו מדרך טובה לדרך רעה". כלומר, אומר הרמב"ם במפורש: הצקה והפחדה למבקש להתגייר עשויה להבהילו מדי ואת זה אין לעשות!

ראוי לנו לשים לנגד עינינו את פסק מרא דארעא דישראל הגאון הראשון לציון הרב עוזיאל בספריו: ״מותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות" (משפטי עוזיאל ז, כ). שימו לב לדבריו - לא רק מותר אלא מצווה!

מאות אלפי עולים שיכלו להתגייר לחיי יהדות ומסורתיות, הובהלו, הורחקו ונדחו בכוח מלהתגייר. הבעיה כעת היא כי מי שמחזיקים בהגה הגיור של מדינת ישראל, פוליטיקאים ורבנים, נעולים ומסרבים להקשיב. כל אימת שמישהו מעז לצטט מדברי הפוסקים המקילים ולטעון שכך הייתה מסורת הפסיקה בעבר הלכה למעשה, קמה לה תנועה אלימה של פוסקים מטעם עצמם, וכמביני עניין משמיצים ותוקפים כל מי שמעז להעלות על דל שפתיו שבדורנו יש להקל בגרות, במיוחד כשמדובר בזרע ישראל.

לצערי גיליתי במשך השנים כי אימת הקיצוניים על הרבנים נוראה. רבנים חשובים, אשר בסתר מודים כי הכול כאן מעוות, שמים יד לפיהם מפחד הדיקטטורה הקיצונית. יש גם אחרים שנתלים בממסד הרבני וב"ממלכתיות" ואינם מבינים כי במקום חילול השם הנורא אין לשתוק. ולא רק חילול השם נורא יש כאן, אלא דימום ואובדן חלקים מעם ישראל לחינם.

אין כאן הבמה לוויכוח הלכתי אמיתי ומעמיק. אני מזמין את כל מי שרוצה לעיין במה שכתבתי בנושא, ולראות כי הדעה המקילה בענייני הגיור היא לגיטימית וראויה לאימוץ לכתחילה בדורנו. גם אם יש שחושבים כי זו דעה לדיעבד, כדאי להם לזכור כי שעת הדחק כדיעבד. דמי ואנחנו בהחלט נמצאים בשעת הדחק, כאשר בתוכנו חיים כישראלים לכל דבר מאות אלפים מזרע ישראל הזקוקים לגיור.

כאשר הרבנות בוחרת להחמיר בגיור, הרי שהיא בוחרת להקל בהתבוללות, פשוט מאוד. נישואי תערובת זה לא רק בחו"ל. גם מי שחיים בישראל - חילוניים, דתיים, מסורתיים וחרדים כאחד - יכולים בסבירות גבוהה להיקשר לבני ובנות זוג שאינם יהודים על פי ההלכה. הסוסים בורחים יום יום מהאורווה, אי אפשר עוד להתעלם. הפרצה הזאת קוראת לזרמים לא אורתודוקסיים להיכנס ולעשות בה כבתוך שלהם ואנה אנו באים.

עלינו לשמוח על כל גורם רבני או פוליטי שמוכן להעמיד את עצמו בקו האש של המלחמה בהתבוללות ולהציע פתרון אמיתי לבעיית הגיור. חסרים לנו גורמים כאלה, והזירה הופקרה כולה בידיים מחמירות שמעמיקות את הבעיה. הציבור הדתי-לאומי לא יכול עוד לשבת על הגדר ולאפשר את המחדל בנושא הגיור. האחריות מוטלת על כתפיו ועל כתפי רבניו ואנשי הציבור שלו.

הכותב הוא יו"ר תנועת עם שלם, מחבר ספר 'זרע ישראל'