חקירה לצד אחד

לפני שבועיים רעשה הארץ כולה. מחמוד קטוסה, עובד ניקיון בבית ספר בבנימין, ישב במעצר תחת כתב אישום מחריד, ורק עיסוק אינטנסיבי של כתבים מכלי תקשורת מובילים בפרשייה הוביל לביטולו של כתב האישום.

טענות קשות הוטחו בכל המעורבים בפארסה הזאת, כשאחת השאלות המרכזיות בפרשה הייתה מדוע יחידת חקירות מובחרת יותר מתחנת המשטרה המקומית לא נטלה על עצמה את חקירת האירוע. האצבע הופנתה אוטומטית כלפי היחידה המרחבית, ימ"ר ש"י, שאמונה על חקירת מקרי הפשיעה החמורים במרחב. כעת מתברר כי ממש באותם ימים הייתה היחידה עסוקה בחקירת אירוע אחר, שאומנם היה פעוט בהרבה מהאונס המחריד, אך היה בו משתנה קריטי: החשודים במעשה היו מתנחלים תושבי גבעת רונן.

במהלך יום שישי, 11 במאי, הבחינו תושבים בגבעת רונן הסמוכה לצומת בה"ד 3 באש שמתחילה להתפשט לכיוונם ולטפס במעלה ההר. על פי עדותו של נועם ג’קסון, חבר המזכירות של הגבעה, הנוכחים במקום יכלו גם לזהות את אחד ממציתי האש מהכפר בורין הממוקם ממש מתחת לגבעה.

הוא נוקב באוזניי בשמו, ומסביר שדמותו כבר מוכרת להם מאירועים קודמים. המצית ניצל את כיוון הרוח ותנאי מזג האוויר, והאש התלקחה במהירות רבה. התושבים, שכבר מורגלים באירועים מהסוג הזה, רצו במורד ההר לכבות את האש. אל המקום הגיעו גם כוחות צה"ל וסייעו למתיישבים במלאכה. כמה דקות אחרי שהשיגו שליטה על האש, הבחינו המכבים בקבוצה של ערבים שהציתה דליקה מכיוון מעט שונה, קרוב יותר ליישוב. הפעם מלאכת הכיבוי הייתה כמעט בלתי אפשרית.

"ההצתה השנייה קרתה לנו מול העיניים. לא היה להם שום חשש להצית מול העיניים של החיילים, הם ידעו שלא יעשו להם כלום על הצתה", מתאר ג’קסון. “אנחנו סובלים מהתנכלויות כבר שנים רבות, אבל אין ספק שככל שההרתעה יורדת החוצפה עולה. היום הגענו לרף בלתי נסבל, הם לא מפחדים לעשות לנו שום דבר".

בסיבוב הזה, השריפה התפשטה במהירות וכילתה שטחים עצומים, איכלה מטע תפוחים של אחת המשפחות ביישוב, שרפה צינור מים ופגעה גם בתשתיות חשמל. הצרה הגדולה היא שמדינת ישראל גם לא מכירה בשריפה הזאת כאירוע טרור. כך שכל ההוצאות נפלו על התושבים ועל בעלי המטע. בגלל החוסר של היישוב הקטן באמצעים, את צינור המים הם תיקנו רק באופן מאולתר וזמני.

המצלמות תיעדו את הנקמה

בעקבות האירוע החמור יצא אחד מבני המשפחה, שמשרת כחייל קרבי בצה"ל, בניסיון להצית שטחים של פלשתינים. מצלמות שחילקו ארגוני שמאל לתושבי הכפר תפסו אותו תוך כדי פעולה, בסרטון שצבר תאוצה מאוחר יותר ברשתות החברתיות. הוא נעצר באופן מיידי במסגרת חקירה שעורכת היחידה המרכזית של מחוז ש”י, וככל הנראה יוגשם נגדו כתב אישום. מהיחידה שבה שירת הוא הוצא לחופשה, ועתידו בה לוט בערפל. יצוין כי לטענתו הסרטון ערוך באופן מגמתי, ובניגוד למה שנצפה בו הוא לא ביצע שום הצתה של רכוש ערבי.

מנגד, אבי החייל שהמטע שנשרף היה בבעלותו, ניגש למשטרת אריאל והגיש תלונה נגד המציתים. כפי שהזכרנו קודם, תושבי הגבעה מכירים את המצית וראו אותו בשעת מעשה. מגיש התלונה צירף גם תמונות של ערבים תושבי בורין שנכחו באירוע וקיים חשד סביר שלקחו חלק גם בהצתה. למרות זאת, שבוע אחרי הגשת התלונה התבשר בעל המטע כי התיק נסגר מבלי להסביר מה העילה לכך. במשטרת אריאל לא ראו לנכון להפעיל את יחידות החקירה המובחרות כדי לאתר את המציתים.

אבל סאגת גבעת רונן לא נגמרת בזה. שבוע לאחר מכן, במהלך השבת, יצאו חבורה של צעירים ומבוגרים לטיול בסביבות הגבעה, כפי שהם נוהגים כמעט בכל שבת משבתות הקיץ. הם צעדו לכיוון אחד המעיינות באזור, כשלפתע קבוצת ערבים מהכפר בורין הסתערה עליהם באבנים ובצעקות. ג’קסון, שהשתתף בטיול ומשמש גם כאחראי הביטחון של הגבעה, מיהר להתקשר לקצין ההגנה המרחבית כדי להזעיק כוח צבאי. במקום התפתחו עימותים, וכוח צבאי שהגיע פעל להפריד בין הצדדים ולהרחיק את התוקפים הפלשתינים. האירוע הסתיים בלא נפגעים, והמטיילים חזרו ליישוב.

חודש וחצי מאוחר יותר, ביום ראשון שעבר, פשטו כוחות משטרה על היישוב בשעה 4:30 לפנות בוקר, ועצרו חמישה מתושבי היישוב, שלושה מתוכם קטינים. החמישה היו חלק מקבוצת המטיילים שהותקפה באותה שבת. הם הובלו למעצר, ובהמשך היום הובאו לפני שופט. במהלך אותו יום מנעו חוקרי המשטרה מהורי הקטינים לראות את ילדיהם. עורכי דין של ‘חננו’ כבר חיכו להם בבית המשפט, ובמהלך הדיון התגלה טפח מהחקירה הסמויה שניהל ימ"ר ש"י במהלך התקופה הזאת כדי לשים את היד על ילדים בני 14 שהשיבו באבנים כנגד התוקפים.

חוקרי היחידה חיפשו סרטונים מהאירוע בדפי פייסבוק של תושבי הכפר בורין ובקבוצות שלהם. תושבי הכפר צוידו כאמור במצלמות איכותיות על ידי ארגוני שמאל, והם מקפידים לתעד כל אירוע. ואכן, החוקרים מצאו סרטון שבו נראים החשודים זורקים אבנים לעבר הערבים בשטח. בסרטון, כמובן, לא מופיעה התגרות או תקיפה מוקדמת, אלא רק רגעי זריקת האבנים של התוקפים.

החוקרים הסתמכו על הסרטון הזה, ויצרו קשר עם מפרסמי הסרטונים ברשת על מנת שיגישו תלונה במשטרה. לאחר מכן, במהלך החקירה של החשודים ביום המעצר, הוצגו בפניהם הסרטונים. מה שלא טרחו לעשות בימ"ר ש"י הוא לשאול את החיילים והקצינים שהיו בשטח כיצד היה מהלך הדברים. שופט המעצרים ביקר אותם על כך, אך האריך בסופו של דבר את מעצרם של החשודים ביומיים נוספים, ובעוד כמה ימים של מעצר בית. ככל הנראה כתבי אישום יוגשו נגדם בהמשך. מיותר לציין שמבין התוקפים הערבים לא נעצר אפילו אחד, וככל הנראה גם לא נעשות פעולות חקירה נגדם.

המשטרה יוזמת תלונות

"תושבי הכפר בורין מתנכלים אלינו, שרפו לנו מטע ותשתיות יקרות, תקפו חבר’ה שיצאו לטייל, ומה התוצאה – שישה עצורים ותיקים פתוחים נגד יהודים, אפס נגד הערבים", אומר מ’, תושב הגבעה שבנו נעצר.

“המערכת עצמה מתמודדת עם הסרטונים הערוכים של ארגוני השמאל", מוסיף ג’קסון, “הם יודעים כמה זה מסולף, ופתאום כשזה נגדנו הם מסתמכים על זה. נכון שיותר קשה להיכנס לבורין ולעצור את המחבלים, אבל זו לא סיבה לוותר. במקום לתפוס את הפוגע, הם תופסים את הקורבן רק כי זה יותר קל".

במקביל לביקורת הקשה של תושבי גבעת רונן, מתפרסמים השבוע נתונים שהוציא ארגון לביא לגבי פעילות ימ"ר ש"י. בלביא מספרים שמלאכת ההוצאה של הפרטים לא הייתה קלה, ובמשטרת ישראל לא ששו לספק את המידע. רק אחרי דין ודברים שארך חודשים, ובעזרת הממונה על חופש המידע במשטרה, הגיעו הנתונים הבאים: במהלך השנים 2018-2016 נפתחו בימ"ר ש"י 331 תיקים נגד יהודים באשמה של פשיעה לאומנית. מספר התיקים שנפתחו נגד פלשתינים הוא ארבעה בלבד.

צבי סוכות, פעיל ימין שלפני כשנה וחצי פרסמנו כאן לראשונה את פרויקט התיעוד שהקים, מספר כיצד מתייחסים במערכות אכיפת החוק לסרטונים שהוא וחבריו מצלמים, ובהם פנים גלויות של מבצעי עבירות לאומניות פלשתינים. בשבוע שעבר, למשל, פרסם ברשתות תמונה של מצית ערבי גלוי פנים ליד טלמון. "בהתחלה היינו מעבירים קבוע לקציני המודיעין של החטיבות תמונות מפלילות, אבל אחרי שראינו שזה לא מוליד מעצרים או כל פעילות אכיפה, נמאס כבר להעביר. כשיש משהו חזק אנחנו מעלים לרשת, אבל מעולם לא קיבלתי פנייה מגורם משטרתי לקבל תמונה. הפגישה היחידה שהייתה לי עם ימ”ר ש”י הפכה בסוף לניסיון ליצירת קשר עם תושבי המקום למטרות מודיעין".

"מסתבר שביחידה המרכזית של מחוז ש״י משקיעים מאמצים רבים כשמדובר בפענוח מקרים שבהם, לטענתה, יידו אבנים כלפי ערבים”, מסכם עו”ד אביחי חג’בי מארגון ‘חננו’, אשר מייצג את החשודים. "היא יוזמת פנייה ל’מתלונן’, מבקשת ממנו לבוא ולמסור גרסה כדי לפתוח בחקירה. הלוואי שהייתה משקיעה מאמצים כאלה כשמדובר ביידוי אבנים כלפי יהודים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות, ואין בכך בכדי לאשר או להכחיש כל פרט מפרטי הפנייה. נמשיך בחקירת המקרה וביצוע כל פעולות החקירה הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".