חוזרים לספור כיפות

סבב המינויים האחרון, שבו מונו ארבעה קצינים דתיים לתפקידי עומק בכירים, בא על רקע בלימה סדרתית של קידומים לאורך כהונת איזנקוט.

אסף משניות , א' בתמוז תשע"ט

כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לצה"ל. תא"ל וינטר
כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לצה"ל. תא"ל וינטר
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אירוע כזה לא התרחש כבר שנים. ביום שני השבוע הוכרזה שורת המינויים החדשה בצה"ל, מינויים בדרגות תת-אלופים ואלופי משנה. אם בשנים האחרונות היינו רגילים לראות הדרה מוחלטת או כמעט מוחלטת של קצינים דתיים מהרשימה הזאת, הרי שהפעם לא פחות מארבעה קצינים דתיים מונו לתפקידי עומק, תפקידים שמהם מגיעים לשולחן המטכ"ל.

לא מדובר בעניין של מה בכך. הפעם האחרונה שבה כיהן בצה"ל אלוף דתי הייתה בשנת 2014, אז יאיר נווה, סגן הרמטכ"ל לשעבר, פרש מצה"ל. מאז ועד היום שורה של קצינים דתיים הודרו מקידום לתפקידים משמעותיים, כשמעל כולם ניצב תא"ל עופר וינטר, שהפך בניגוד לרצונו לסמל הדרת הדתיים מתפקידי הקצונה הבכירה בצה"ל. וינטר כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לצה"ל, בשורה של תפקידים שהדרך החוצה מהם סלולה. אלא שבעוד הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט עשה ככל יכולתו למנוע את קידומו, השבוע מינה רא"ל אביב כוכבי את וינטר לתפקיד מפקד עוצבת האש, מהבכירות שבאוגדות צה"ל.

בנוסף לוינטר, עוד שלושה קצינים דתיים מונו לתפקידים בכירים. הראשון הוא תא"ל דוד זיני, שימונה למפקד המרכז לאימוני יבשה, המוכר יותר כבסיס צאלים. גם קידומו של זיני עוכב במשך שנים ארוכות, כאשר מתוך תשעת קודמיו כמפקדי עוצבת עידן בשנות האלפיים, רק ארבעה הגיעו למטכ"ל. שני הקצינים הדתיים הנוספים שקודמו הם אל"מ דוד בר כליפא שיועלה לדרגת תא"ל וימונה למפקדה של עוצבת סיני, ואל"מ שי קלפר שימונה לראש חטיבת ההדרכה בזרוע היבשה ויועלה גם כן לדרגת תא"ל. כל התפקידים הללו מוגדרים בצה"ל כתפקידי עומק.

"המצב הלא תקין הוא עצם זה שמינוי קצינים דתיים לתפקידים בכירים הוא אייטם מרכזי", אומר יהודה ולד, מנכ"ל האיחוד הלאומי, שבשנים האחרונות עסק רבות בסוגיית מינויי הקצינים הדתיים בצה"ל. "במצב אידיאלי, מה שיש לאדם על הראש לא אמור להוות שיקול בשאלה האם לקדם אותו או לא. מפקד שאמור להתקדם זה מי שיש לו ערכים של מצוינות, מנהיגות, רוח לחימה, תעוזה, דבקות במשימה, מה שכולנו מצפים ממפקדים בצה"ל. השאלה מה יש לאדם על הראש לא צריכה להיות רלוונטית, אלא האם הוא יכול לעזור לצה"ל לנצח בקרב".

עד כמה המינויים בצה"ל נבעו משיקולים כמו האם המפקד דתי או לא?

"בצורה מהותית. מפקדים מונו או לא מונו לפי חוות דעת של ארגוני נשים וארגונים שמנסים לקדם אג'נדות כאלה ואחרות. צה"ל סבל בשנים האחרונות המון מרעשי רקע והשפעות פוליטיות, וזה חלחל למטה. החיילים והמפקדים מזהים שאלה היו חלק מהשיקולים, והם יודעים שהמפקד שנבחר להם הוא לא מי שהכי טוב ומי שיוביל אותם לנצח בקרב, אלא מי שיעבור טוב יותר בעיתון מחר. כשחייל יודע שאלה השיקולים שהניעו את הבחירה במפקד, רוח הלחימה שלו נפגעת משמעותית".

כשמינוי דתיים הופך להדתה

תא"ל וינטר הוא מהדוגמאות הבולטות לסיכול קידום ממניעים שאינם קשורים למקצועיות בלבד. לאורך כל שירותו היה וינטר קצין מוערך במיוחד, שנחשב לאחד המפקדים ההתקפיים והיצירתיים בצה"ל. קידומו נתקע בעקבות מבצע צוק איתן, אז פיקד על חטיבת גבעתי, כולל על יום שישי השחור שבו נחטף סגן הדר גולדין הי"ד. לאחר הקרב הועלו כמה האשמות באשר להתנהלותו של וינטר ונוהל חניבעל שהפעיל (הפקודה לסיכול מיידי של חטיפת חיילים) שבמסגרתו נהרגו עשרות עזתים. אלא שלא הביקורת סביב אותו קרב מנעה את קידומו, אלא פקודת המלחמה ששלח לחייליו בתחילת המבצע: "ההיסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של הלחימה באויב הטרוריסטי העזתי, אשר מחרף מנאץ ומגדף, אלוקי מערכות ישראל... אני נושא עיניי לשמיים וקורא עמכם 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכנו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך".

פקודת הקרב הזאת הסעירה ארגונים רדיקליים, ובראשם עמותת חיל החינוך והנוער. תוך כדי מלחמת צוק איתן כינסה העמותה ישיבת חירום שבה נכחו בעיקר גורמים אזרחיים. ביניהם היה מי ששימש באותם ימים קצין חינוך ראשי, תא"ל אבנר פז צוק, שהיה מהאנשים הקרובים ביותר לאיזנקוט ורבות מהמלצותיו בין היתר בנושא תודעה יהודית אומצו בידי הרמטכ"ל לשעבר. במסמך הסיכום של אותה ישיבה נכתבו הדברים הבאים: "הסוגיה המרכזית שמטרידה אותנו וחייבים לעסוק בה היא דמותו של הצבא. צבא השם/צבא קודש או צבא ממלכתי. קריטיות העיסוק בנושא עלתה כבר בדיונים הקודמים, ועולה ביתר שאת במבצע צוק איתן בדף הקרבי של מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר".

גם דוד זיני לא קודם ממניעים דתיים. גורמים צבאיים אף אומרים שזיני הודה בפניהם בעבר שהוא על הכוונת בגלל היותו דתי, וכל כתבה עליו בתקשורת עלולה לסכל את מינויו. "התופעה הזאת נמשכת כבר תקופה ארוכה. אלעזר שטרן אמר בעבר להפסיק לספור כיפות בתפקידים בכירים כי זה רק מזיק לקידומם", אומר הרב אביעד גדות, רב צבאי במילואים וחבר עמותת תורת לחימה.

ואולי באמת לא צריך לספור כיפות?

"ספירת הכיפות שהדתיים עושים היא תגובת נגד לספירת הכיפות שגופים חילוניים רדיקליים עושים. ישנם שורה של גופים שמנעו את הקידומים הללו לאורך השנים. בין היתר מדובר בעמותת חיל החינוך והנוער, עיתון הארץ שמנהל קמפיין נגד דתיים בצבא או המכון למחקרי ביטחון לאומי. אלה גופים בעלי השפעה עצומה שמנסים לקדם אג'נדות ספציפיות. מדובר בגורמים שנאבקים בהדתה, בין אם היא קיימת ובין אם לא. אתה יכול לראות בפרסומים שלהם שהדתה זה לא הדת, אלא קצינים דתיים שמתקדמים בשרשרת הפיקוד, בלי קשר למה שהם אמרו או עשו".

במשך שנים היו קצינים דתיים, אז הארגונים הללו לא נלחמו נגדם?

"קודם כול, זו בהחלט הסלמה של השנים האחרונות, בזמן כהונתו של איזנקוט. הוא הושפע המון מאותם גורמים וזה היה בולט בשטח. פרט לכך, קח אלופים דתיים לשעבר כמו אלעזר שטרן או יאיר נווה. מדובר היה בקצינים שכביכול התנצלו על העובדה שהם דתיים או ניסו לטשטש את זה כמה שיותר".

"החיילים הפשוטים יושבים יחד בש"ג"

כצפוי, מינויָם של הקצינים הדתיים הוביל לתגובות זועמות של גורמים חילוניים רדיקליים, כדוגמת הפורום החילוני. בפוסט תוקפני בדף הפייסבוק של הפורום נכתבו הדברים הבאים: "תדע כל אם עברייה שהפקידה את גורל בניה בידי מפקדים שיובילו אותם למלחמה על קידוש השם. כזכור, עופר וינטר, כמפקד חטיבת גבעתי, העביר מכתב למפקדי החטיבה ולוחמיה, ובו הוא מעודד אותם לקראת יציאה לקרב כאילו היה מפקד בצבא גי'האד ולא בצבא הגנה לישראל, עם משפטים כמו: 'ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכנו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך'. וינטר הוא מפקד שחושב שהמוטיבציה היחידה שיכולה להוביל חיילים ללחימה היא דתית... ההחלטה לקדם קצין כזה - לא במקרה בוגר מכינת בני דוד בעלי - שמוביל חיילים, כלומר את הילדים שלנו, לקרב על קידוש השם, היא החלטה מדאיגה המוכיחה כי צה"ל מתקשה להתמודד במאבק על שימור צביונו הממלכתי אל מול רבני עלי ודומיהם". אל הדברים הללו הצטרף שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן ביום שלישי במהלך כנס הרצליה, שבו אמר כי המכינות הדתיות הופכות לפלנגות.

"יש אנשים וגופים שמנהלים על חשבון הצבא מאבקים פוליטיים וממניעים זרים", אומר ולד. "מי שעומד מהצד ומסתכל על האירועים שהתרחשו בשנים האחרונות, רואה שמישהו החליט להשתמש בצה"ל בשביל לעצב את החברה הישראלית, ועושה את זה על הראש של הדתיים. הדתיים נמצאים בצבא כבר עשרות שנים ונלחמים לצד חילונים, ובסוף כולם מסתכנים וחלק גם מקריבים את חייהם למען המדינה. החיילים הפשוטים יושבים אחד עם השני בש"ג ולא רוצים שינהלו מאבקים חברתיים על הגב שלהם. אין לזה מקום בצה"ל, וכמו שזה נראה כרגע זה מה שכוכבי מנסה להעביר".