חוקרים: מצאנו את צקלג המקראית

האתר, מימי דוד המלך, נחשף ליד קרית גת. על פי הסיפור המקראי, דוד התגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, וממנה עלה להימשח למלך בחברון.

ערוץ 7 , ה' בתמוז תשע"ט

חפירות צקלג המקראית
חפירות צקלג המקראית
צילום: משלחת חפירות חורבת אל ראעי

האם נמצאה צקלג המקראית? חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה, מאמינים שגילו ליד קרית גת את העיר הפלשתית הנודעת מסיפורי המקרא.

צקלג מוזכרת בתנ"ך מספר רב של פעמים בהקשר לדוד (בספרי שמואל א' ושמואל ב'). על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת נתן לדוד להתגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד להימשח למלך בחברון. בצקלג אף התרחש, לפי הכתובים, אירוע דרמטי, במהלכו פשטו העמלקים, נוודי המדבר, על העיר, תוך שהם לוקחים בשבי נשים וילדים.

החפירה, שהחלה בשנת 2015 באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה - בין קרית גת ללכיש, נערכה בשיתוף פעולה של פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. במימון החפירה השתתפו ג'ואי סילבר מירושלים, אהרון לוי מניו ג'רסי, ומשפחת רוט ויצחק ואקיל מסידני.

מאז החלה החפירה ועד היום נערכו שבע עונות חפירה, ונחפרו שטחים גדולים - כ-1,000 מ"ר, מהם עולה התגלית החדשה מימי דוד.

השם צקלג יוצא דופן באוצר השמות של ארץ ישראל מכיוון שאינו שם כנעני-שמי מקומי, אלא שם פלשתי, שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה, שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון. עד היום, הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרים, כגון בתל חליף ליד קיבוץ להב, בתל שרע בנגב המערבי, בתל שבע, ועוד.

אולם, לדברי החוקרים, "בכל האתרים הללו לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם ישוב פלשתי וגם ישוב מימי דוד. בחורבת אל-ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד".

באתר נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלשתים, מהמאות 11-12 לפנה"ס: נחשפו מבני אבן רחבי ידיים ומאסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. ממצא מיוחד שנתגלה, הן קערות ונר - מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו, התגלו בעבר בחפירות אשדוד, אשקלון, עקרון וגת, הערים של סרני הפלישתים.

מעל לשרידי היישוב הפלשתי התגלה יישוב כפרי מתקופת המלך דוד- תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה, שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכות את אתר חורבת אל-ראעי לתקופת דוד המלך.

המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום בימי דוד. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופיני לימי דוד.

לאחר מחקר ארכיאולוגי אזורי בן 12 שנים בשפלת יהודה, שמנהלים פרופ' גרפינקל וגנור, מתחילה להצטייר התמונה היישובית של יהודה בראשית תקופת המלוכה: שני היישובים – צקלג וחורבת קיאפה, ממוקמים בגבול המערבי של הממלכה. הם יושבים על גבעה נישאה, הצופה אל דרך ראשית שעוברת בין ארץ פלשתים אל יהודה: חורבת קיאפה שבעמק האלה יושבת מול גת פלשתים, וחורבת אל-ראעי, המזוהה כצקלג, יושבת מול אשקלון.

תיאור גיאוגרפי זה מהדהד אל קינת דוד, בה הוא מתאבל על נופלם של שאול ויהונתן בקרב עם הפלשתים: "אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון".



טוען....