"ביחד נלמד להרים ראש מעל המים"

אופיר שער, אביו של גיל-עד שנחטף ונרצח בידי מחבלים לפני חמש שנים, נשא דברים מרגשים בטקס הענקת פרס האחדות לזכר שלושת הנערים.

חזקי ברוך , ה' בתמוז תשע"ט

אופיר שער
אופיר שער
צילום: חזקי ברוך

פרס ירושלים לאחדות ישראל, לזכרם של שלושת הנערים אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער הי"ד, הוענק בצהריים (שני) בטקס חגיגי בבית הנשיא.

במהלך הטקס נשא אופיר שער, אביו של גיל-עד, דברים מרגשים, ובסיומם הקריא כעין שיר אותו חיבר תחת הכותרת "ים יבשה".

פעם כשהיינו ילדים
שיחקנו ב"ים יבשה"
בחרנו להיות פעם פה ופעם שם
עד שהוטלתי לים של כאב
אל גלים סוערים
כבר לא יכולתי לבחור ביבשה

והים שלי
לעיתים עמוק לעיתים רדוד
על פניו חלק ורגוע
אך מתחת מערבולת
המאיימת למשוך מטה

ובים שלי,
אני לומד לשחות
להרפות כשמגיע גל,
המבקש לשטוף את הכל
ולתת לו לעבור,
לשחות עם הזרם
ולעיתים לשחות גם כנגדו

ומהים שלי
רואה מרחוק את היבשה
נחשפת לה בשפל
נעלמת מעיני בגאות
מתעטף שוב במים
המקיפים אותי בשלוותם,
עומד על המשמר
שלא יבלעוני בזעף פתאומי

ונזכרתי בך,
עת היית יבשה
וכשבחרת - קפצת למים
לתוך הים שלי
עת ביקשת לעזור
לעיתים רק לשחות לצידי
לעיתים גם לתת יד אמיצה
שלא תיתן לי לשקוע
וכשרצית חזרת ליבשה לקרקע בטוחה

ועכשיו אני רואה אותך
על שפת תהום עמוקה
מנסה לשמור על שיווי המשקל
ועין לא נשארת יבשה

וים של דמע ועומק של כאב
גאה ושטף אותך מן היבשה
ונסחפת אלי
לתוך ים הגעגוע
ללא דרך חזרה ליבשה.

וביחד, נלמד להרים את הראש מעל המים
נתאמן איך לשחות בשניים
לתת זה לזה מבט או מילה
או יד אמיצה
ולבחור להמשיך ולחתור
בים החיים

"ובחרת בחיים"