סופה בדרך לאיראן
סופה בדרך לאיראןצילום: ידיעות ספרים

שלוש פעמים בין השנים 2012-2009 היתה ישראל על סף תקיפה אווירית של אתרי הגרעין האיראני. שלוש פעמים זה היה קרוב כל כך.

שלוש פעמים כמעט ניתנה פקודת התקיפה שבעקבותיה 100 מטוסי "סופה" היו ממריאים משדות התעופה לעבר איראן.

כך, בשניים וחצי משפטים, ניתן לסכם את תיאורי הדרמה שמאחורי הקלעים, בסיפור של מה שהתחולל בדרך לתקיפה באיראן לפני 7 שנים.

המציאות היום היתה יכולה להיות אחרת לחלוטין. אילו, לפי מחבר הספר המרתק והמעניין הזה, היה ג'ורג' בוש הבן תוקף את מתקני הגרעין שהיו אז בחיתוליהם, כל הסאגה של השנים האחרונות היתה נמנעת.

בתיאור מדהים, לא פחות מכך, מביא אילן כפיר דברים בשם אומרם, גם על הטעות האיומה שעשה אז נשיא ארצות הברית, גם על הויכוחים הקשים בין נתניהו, מאיר דגן, עוזי ארד ושני הרמטכלי"ם באותם הימים גבי אשכנזי ובני גנץ.

מחד נתניהו כראש ממשלה ושר הביטחון אהוד ברק לצידו ברצון לתקוף את מתקני הגרעין כבר לפני 7 שנים ומאידך, הרמטכלי"ם וחלק מראשי זרועות הביטחון שהתנגדו.

לאורך כל דפי הספר בסופה בדרך לאיראן מתוארים איך כל ניסיון כזה טורפד בידי ראשי מערכות הביטחון: הרמטכ"לים גבי אשכנזי ובני גנץ, וראשי המוסד מאיר דגן ותמיר פרדו.

לראשונה נפרשת לפרטיה מערכת היחסים העכורה והאיבה ששררו בין ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארצות הברית ברק אובמה, על רקע תוכנית הגרעין האיראנית, ומתוארת החתירה של ראש ממשלת ישראל תחת נשיא אמריקאי מכהן, חתירה שהובילה לפגיעה משמעותית ביחסי ישראל-ארצות הברית ולכך שבוושינגטון הכינו דיוקן פסיכולוגי לא מחמיא של נתניהו, שכותרתו: Chicken Shit.

הספר חושף הרבה מן הפעילות החשאית של המוסד באיראן, שאחראי, על פי פרסומים זרים, להתנקשויות בבכירי משטר וללוחמת סייבר ששיתקה את מתקני הגרעין לתקופות ארוכות.

כל עמוד בספר מביא עימו גילויים חדשים ומרתקים שגם בכירי הכתבים לא הכירו. כולל, ההערכה הגדולה שרחש נתניהו לגבי אשכנזי על שיקום הצבא לאחר מלחמת לבנון השניה, על אי המעורבות שלו בקדנציה הראשונה ותחילת השניה בנושאי הגרעין ואיראן ועוד שלל הפתעות למתקפה על איראן שכבר היתה כמעט בדרך באוקטובר 2012.

עצם העובדה שהצנזורה עברה על כל פרט בספר ואישרה אותו בסוף, יכולה לגלות לנו טפח מהסיפור האיראני, ממה שאנחנו יודעים וממה שלא ובעיקר לדעת שבאמת בסוף אנחנו לא יודעים מה נכון ומה לא. גם הבכירים לא תמיד יודעים.

מרתק, עוצמתי, מלא תוכן וחשיבות להבנת תהליכים צבאיים ומדיניים.