לטייל ולהכיר את הפסיפס הישראלי

שר החינוך לשעבר, הרב פירון, חנך מיזם תיירות חברתית שישלב בין טיולים והיכרות עם הפסיפס הישראלי. ומה עם פוליטיקה? לא תודה

שמעון כהן , ז' בתמוז תשע"ט

הרב שי פירון
הרב שי פירון
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

לשלב ולהתחבר. הרב פירון

אתמול (שלישי) הושק מיזם תיירות חברתית בהובלת שורת אישים בהם שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7.

"יש בישראל הרבה אנשים שפתחו עסק לפרנסה, אבל יש להם גם סיפור וכאשר אנחנו יוצאים לטיול זו הזדמנות לפגוש במובן העמוק של המילה את הסיפור שלהם בין אם מדובר באיש ההתיישבות, בדרוזי או בעולה מתימן. לכולם יש ביטוי עמוק לסיפור שמאחורי. אפשר להפוך את הטיול למשהו שהוא עם תוכן שמפגיש עם פרק בהיסטוריה ודרך האנשים הללו לומדים להכיר את הקהילות המגזרים והאנשים השונים בחברה שבתוכה אנחנו חיים", מספר הרב פירון.

בדבריו מדגיש הרב פירון כי כמו במיזמים אחרים הוא עצמו נמצא מאחורי הקלעים ולא בקידמת הבמה, "מי שיזם הוא דני רוזנר, שהיה בעבר ראש מנהל חברה ונוער במשרד החינוך, ותנועת 'פנימה' תומכת כלכלית וארגונית בכל העניין. בקרוב מאוד כל משפחה שיוצאת לטיול תוכל להיכנס לאתר ולשעת מי בסביבה יכול לתת מענה גם לצורך התיירותי שלנו וגם לספר סיפור, אם זה על קהילה אתיופית, קהילה כורדית, דרוזית או על עולים מפולין וכו' וכך לראות איך ישראל היא פסיפס של אנשים נהדרים שלכל אחד מהם יש סיפור שכדאי שנכיר אותו".

האם לא לשם כך נועדו מוזיאונים? הרב פירון מבהיר כי "מוזיאון זה מקום יפה אבל הוא מת, וכאן פוגשים את האנשים החיים". ומה באשר לפיקוח על התכנים? "כל האנשים שנבחרו עברו הכשרה שבאה לידי ביטוי בדרך שבה הוא מספר, בבדיקת הסיפור וכו'. לא כל מי שרוצה להצטרף הופך מיידית חלק ממיזם התיירות החברתית".

באשר לחשש שמא אג'נדות מגמתיות ישתרבבו לאותם סיורים והדרכות אומר הרב פירון כי הטענה דומה למי שיטען שאין להציב אתרים בהתיישבות כי ההתיישבות מבטאת אג'נדה. "אנחנו בני אדם עם בחירה חופשית ובהתאם נקרא את דף הרקע ונחליט למי אנחנו הולכים ולמי לא".

המיזם, מסביר, הרב פירון "פונה בעיקר למשפחות שרוצות לשלב בטיול שלהם איכות ולמידה. אני לא נוטה לחשוב שנער או נערה בגיל 17 יבחרו באתר תיירות חברתית, אבל משפחות שרוצות לשלב בחוויית הטיול גם אטרקציות תוכן תגענה למקומות הללו בשמחה רבה".

המיזם כולו מושק היום בסיור בשלושה מוקדים כאשר המוקד הראשון הוא המושב מבוא מודיעים שחווה את השריפה הקשה. על הבחירה דווקא בישוב שחווה טראומה קשה, אומר הרב פירון כי מתקבצות אליו סיבות שונות למפגש כזה של תיירות חברתית, "מה שקרה במבוא מודיעים, בצירוף האנשים המעניינים שחיים שם, בצירוף לסיפורי תשובה, סיפורי התיישבות וסיפור קהילת הרב קרליבך, כל זה מביא לחיבוק ואהבה גדולה לאנשים".

על הגדרתו כ'נס' של האירוע בו שרדה הספרייה של הרב קרליבך את השריפה הגדולה אומר הרב פירון כי אמנם אינו מודע להגדרה זו בפרסומים לקראת השקת המיזם, אך עם זאת הוא יכול לומר ש"בית אפשר לבנות מחדש, עסק אפשר לבנות מחדש, ספרים שנשרפו לא ישובו לעולם".

"יש בנו רצון להעביר ביום ההשקה את התחושה שטיול הוא חוויית למידה דרך הרגליים, דרך העיניים, חוש הריח חוש הטעם ועוד, וחשוב מאוד שבתקופת ימי החופש נזכור שבתקופה הזו אנחנו לא פנויים מערכים ומלמידה עמוקה. לנוכח המציאות במדינת ישראל יש בזה גם תרומה לאהבת חינם דרך הכרת אנשים שונים וחיבור בין הקהילות השונות".

לקראת תום הדברים נשאל הרב פירון אם כשהוא מסתכל ימינה ושמאלה עולה בו געגוע לימיו בזירה הפוליטית, והוא משיב כי אם היה געגוע שכזה הוא היה חוזר לזירה הזו. "אני לא סובל מחוסר חיזור, אבל אני לא מסתכל ימינה ושמאלה אלא מסתכל קדימה. העבודה הערכית והרעיונית לגיבוש החברה הישראלית היא הדבר שהכי מתאים לי".