בשבע מהדורה דיגיטלית

רוצה להישאר גדול

בלי מתחרים במפלגה הרפובליקנית ועם כלכלה במצב טוב, טראמפ כבר מתניע את קמפיין הבחירות שלו לקדנציה נשיאותית נוספת

ניצן קידר , ח' בתמוז תשע"ט

עשוי להציע לניקי היילי את תפקיד סגנית הנשיא. טראמפ
עשוי להציע לניקי היילי את תפקיד סגנית הנשיא. טראמפ
Reuters

תאריך היעד הוא נובמבר 2020, אבל את הדי הרעש מרגישים כבר בימים אלה, כשנה וחצי לפני הבחירות שיקבעו האם דונלד טראמפ ימשיך לכהונה שנייה בבית הלבן כפי שהוא שואף, או שייאלץ לפנות את מקומו למועמד או מועמדת דמוקרטיים.

במפלגה הדמוקרטית יש צורך בהיערכות, בפריימריז ובקביעת אג'נדה – האם הולכים לכיוון המרכז המתון או נוטים יותר לכיוון השמאל הרדיקלי. לעומתם, במפלגה הרפובליקנית מכירים במועמדותו של הנשיא, והוא כבר חורש את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה ומעביר את המסרים שלו, שהמרכזי בהם – "Keep America Great" – שמרו על אמריקה גדולה, הוא המשך ישיר לקמפיין בבחירות הקודמות לנשיאות, "Make America Great Again" – לעשות את אמריקה שוב גדולה.

שמואל רוזנר, מומחה לארצות הברית ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, מסביר את נקודת הפתיחה שממנה יוצא טראמפ למערכת הבחירות, שבעצם כבר יצאה לדרך. "הוא הנשיא המכהן, וברוב גדול של המקרים נשיא מכהן נבחר מחדש. רק מעט נשיאים לא מצליחים להיבחר לכהונה שנייה. בנוסף לכך, הנשיאים שלא מצליחים להיבחר לכהונה שנייה בדרך כלל הם אלה שסובלים מתקופה של מיתון כלכלי. זה איננו מצבו של טראמפ. זה היה המצב של ג'ימי קרטר בתחילת שנות ה-80 או של ג'ורג' בוש האב בתחילת שנות ה-90, אבל במקרה של טראמפ הכלכלה דווקא משגשגת. שני האלמנטים האלה עומדים לזכותו".

עם זאת, רוזנר מבהיר שלא מדובר באתגר פשוט. "לחובתו של טראמפ אנחנו רואים את העובדה שעד היום הוא הנשיא עם אחוזי התמיכה הנמוכים ביותר מאז תחילת הקדנציה, ויש איזו תקרת זכוכית בנושא הזה שהוא לא מצליח לפרוץ. זה נכון שגם הרצפה שלו היא גבוהה ואחוזי התמיכה שלא מעולם לא צנחו מתחת לרף מסוים, משום שבמפלגה הרפובליקנית יש לו תמיכה חזקה מאוד. ועם זאת, בשורה התחתונה הוא לא מצליח לפרוץ מעבר לבסיס שלו ולזכות בקולות עצמאיים או בקולות מתנדנדים, בוודאי לא בקולות הדמוקרטים".

רוזנר מוסיף כי "קשה לראות איך בשלב כה מאוחר של הקדנציה הזאת, מישהו ישנה את דעתו על טראמפ. נדמה לי שאנחנו במצב שבו אם טראמפ מגיע לבחירות כשהוא בשיא התמיכה האפשרי מבחינתו, סביב 45 אחוזים, אז יש לו סיכויים טובים לנצח. אם הוא בשפל האפשרי, סביב 35 אחוזים, יש סיכוי גדול שיפסיד. כל זה עוד לפני שאמרנו מילה על מי שיעמוד מולו".

היסטוריה לא רלוונטית

פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית וראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן, מחדד את הנקודה: "בדרך כלל, בזמנים נורמליים הכלכלה היא שיקול עיקרי בבחירות לנשיאות לתקופת כהונה שנייה, כי לאנשים אכפת קודם כול ממה שקורה בכיס שלהם. הכלכלה האמריקנית נמצאת במצב מצוין, אולי הכי טוב שהיה ב-20 השנים האחרונות. מבחינה זו אפשר לומר שאם טראמפ היה נשיא שגרתי והזמנים היו שגרתיים - הוא היה מטייל לתקופה נוספת בנשיאות. אלא שההיסטוריה בדרך כלל אומרת שנשיא שהולך לכהונה שנייה צריך לעבור את רף 50 אחוזי התמיכה בציבור. מכיוון שהוא אישיות כל כך שנויה במחלוקת, הוא רחוק משם. עם זאת, הכלים שעומדים לרשותנו הם תיאורטיים והיסטוריים, ולפיהם הוא בכלל לא היה אמור ואפילו לא היה יכול להיבחר בפעם הקודמת - ועובדה שהוא נבחר".

רוזנר אומר כי מבחינת הרפובליקנים הבחירות יקומו וייפלו בסופו של דבר על אישיותו של הנשיא. "במפלגה הרפובליקנית המצב הוא שרוב הבוחרים והפוליטיקאים הבינו שטראמפ חזק דיו כדי להביא ניצחון בבחירות הבאות. החולשה והחוזק של הרפובליקנים הם הנשיא עצמו. טראמפ מאוד דומיננטי. הוא מאפיל על המפלגה, ובשנים האחרונות המפלגה זה הוא. הפרסונה הציבורית שלו שואבת את כל האנרגיה הציבורית, הן מהצד הימני וייתכן שגם מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. ברור לגמרי שהבחירות הבאות יקומו וייפלו על השאלה האם טראמפ מצליח שוב ליצור את הקסם או את הנס שהוא עשה בבחירות הקודמות. זה יהיה תלוי במידה מסוימת במי שיוצב מולו".

השאלה הגדולה באמת היא מי יעמוד בסופו של דבר בעוד קצת פחות משנה בראשות המפלגה הדמוקרטית.

"בשדה הדמוקרטי יש כיום שישה או שבעה מועמדים שנראים ריאליים לנצח בפריימריז. זה מספר גדול, וצריך לזכור שמספר המועמדים הכולל עומד על כ-20. מתוכם השאלה האם ייבחר מישהו כמו ג'ו ביידן, שהוא מועמד מאוד ממורכז וממסדי, או שתיבחר דמות כמו אליזבת' וורן או ברני סנדרס, שהם יותר קיצוניים. התשובה תשפיע במידה רבה על הדמוקרטים, וגם על אופן ניהול הקמפיין של טראמפ ועל היכולת שלו להלום במפלגה הדמוקרטית ולהציג אותה כרדיקלית", אומר רוזנר.

ומה הלכי הרוח במפלגה הדמוקרטית, נכון לנקודת הזמן הזאת?

"אצל הדמוקרטים הנפש שסועה במידת מה, כי הבייס של המפלגה רוצה להציג מועמד עם רעיונות מאוד חריפים ולהניע את המטוטלת מטראמפ הכי רחוק שאפשר בחזרה שמאלה. לעומתם יש אחרים במפלגה שאומרים: 'אם נלך רחוק מדי, נאבד את הבוחרים ואיתם את הסיכוי לנצח בבחירות'. אלה אנשים שרוצים לשמור על גישה יותר ממורכזת. הקרב הפנים-מפלגתי אצל הדמוקרטים צפוי להיות קשה מאוד, וייתכן שגם ארוך מאוד".

הצבת מועמד רדיקלי יותר מצד הדמוקרטים משחקת לידיים של טראמפ?

"אם יוצב מולו מועמד יותר מרכזי, פחות שנוי במחלוקת, שיכול לקחת את כל הצד השמאלי ואת האמצע של המפה הפוליטית האמריקנית, יכול להיות שטראמפ יפסיד. אם הדמוקרטים יבחרו להציג מול טראמפ מימין איזשהו סוג של טראמפ שמאלי-רדיקלי באופי שלו, נראה קרב קשה בטונים מאוד גבוהים, ואמריקה של האמצע תהיה מאוד מבולבלת ותצטרך לבחור בין שני מועמדים שאף אחד מהם לא מלהיב אותה במיוחד".

המתונים מול הרדיקלים

יש כוכב עולה בצד הדמוקרטי? מישהו שמסתמן אולי כברק אובמה של המערכה הנוכחית?

"ראשית, צריך להזכיר שגם אובמה לא המריא ברגע. בתחילת המרוץ הוא אולי היה נראה מועמד מבטיח, אבל זמן ארוך העריכו שהוא רץ כדי להפסיד להילארי קלינטון ואולי להיות המועמד שלה לסגן הנשיאה. העובדה שאובמה הצליח לנצח התבררה בשלב הרבה יותר מתקדם של המרוץ. יש במפלגה הדמוקרטית כמה מועמדים שמבחינת היכולת שלהם לסחוף קהל ולדבר איתו בצורה האופטימלית הם טובים מאוד, השאלה היא אם זה יספיק".

פרופ' גלבוע מוסיף כי המאבק בצד הדמוקרטי הוא לא רק בין עמדות אלא בין דורות. "בצד אחד נמצאים הוותיקים, שהם המתונים יחסית והנציג הכי טוב שלהם הוא ג'ו ביידן, שכבר ניסה להתמודד על הנשיאות. מולם ניצבים הצעירים, שהם רדיקליים יותר, למרות שגם אחד המועמדים שלהם הוא ברני סנדרס הוותיק. יהיה כאן מאבק מאוד מעניין, כשהדור הצעיר יותר אומר שרק מועמד מטעמם יכול לנצח את טראמפ, והמתונים יותר אומרים שרק גישה כמו שלהם תוכל לגבור על הנשיא המכהן. עם זאת, נראה שאם הדמוקרטים יבחרו במישהו רדיקלי הם עלולים לתת לטראמפ את הניצחון".

איך נראים הסיכויים של טראמפ במרחק כה גדול מקו הסיום?

"הייתי עכשיו תקופה ארוכה בארצות הברית, וכשאתה מדבר עם האנשים רבים מהם בטוחים שטראמפ ינצח. הם חושבים שהדמוקרטים פשוט לא מסוגלים להתמודד איתו, כי הם לא מאורגנים, עסוקים במריבות פנימיות ואין להם מועמד רציני מספיק כדי לנצח את טראמפ. זה מזכיר מאוד את נתניהו וקריאות התיגר עליו אצלנו מהאופוזיציה".

גלבוע מזכיר גם סוגיה נוספת שמטרידה חלק מציבור הבוחרים האמריקני: "מקומן של הנשים בשתי המפלגות הוא שאלה מעניינת. יש הרבה יותר מועמדות במפלגה הדמוקרטית, והשאלה היא אם יבחרו שם בסוף אישה מועמדת לנשיאות, או לפחות מועמדת לתפקיד סגן הנשיא. בצד הרפובליקני, לניקי היילי שהייתה השגרירה באו"ם יש ללא ספק שאיפות לרוץ לנשיאות. יכול מאוד להיות שטראמפ יציע לה להיות מועמדת לתפקיד סגנית הנשיא, כדי להציג גם אצלו נשים בחזית".

הוא מזכיר שההכרעה בסופו של דבר נתונה בידי כמה מדינות מפתח ושם תהיה ההכרעה. "אפשר לומר כמעט בוודאות מה יהיו התוצאות ב-40 מתוך 50 מדינות. ניו יורק, קליפורניה ווושינגטון לדוגמה תמיד דמוקרטיות, ומנגד מדינות המערב התיכון מצביעות תמיד לרפובליקנים. יש בין שמונה לעשר מדינות שהן המכריעות, כמו פלורידה, אוהיו, פנסילבניה וויסקונסין. שם המצביעים מתנדנדים ממערכת למערכת. הדמוקרטים ינסו להגביר את כוחם במדינות הללו, כי טראמפ ניצח בהן בהפרש קטן".