בשבע מהדורה דיגיטלית

מחכים למשגיח

נתונים שמתפרסמים בעיתון 'בשבע' לראשונה מצביעים על מחסור חמור במשגיחי כשרות, שפוגע בתפקוד של מטבחים צבאיים רבים.

אסף משניות , ח' בתמוז תשע"ט | עודכן: 14:15

הצבא לא שולח מספיק חיילים לקורס משגיחי כשרות. מטבח צבאי
הצבא לא שולח מספיק חיילים לקורס משגיחי כשרות. מטבח צבאי
ללא קרדיט צילום

מטבחים צה"ליים על סף סגירה, מטבחים שהוטלו עליהם מגבלות קשות, רבנים צבאיים שנאלצים לשמש כמשגיחי כשרות ועוד שורה ארוכה של בעיות נולדות בעקבות מחסור חמור במשגיחי כשרות בצבא.

בישיבה מיוחדת שנערכה השבוע בהשתתפות נציגים מחיל הרבנות הצבאית ואגף כוח אדם בצה"ל, אשר מתפרסמים בעיתון 'בשבע' לראשונה, עולה תמונה מדאיגה מאוד באשר למצבו של אחד המערכים המרכזיים של חיל הרבנות.

על פי מסמך הסיכום של חתומכ"א (חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצבא), לא פחות מ-180 תקני משגיחי כשרות אינם מאוישים כיום. מדובר בכמעט 30 אחוזים מכלל תקני משגיחי הכשרות בצבא. ביחידות הקרביות המצב קשה אף יותר, כאשר רק כ-60 אחוזים מכלל התקנים מאוישים. בגדודים עצמם ישנו מחסור של יותר מ-70 משגיחי כשרות. בחלק מהגדודים מדובר באיוש של פחות ממחצית התקנים.

מערך משגיחי הכשרות הוא מערך משמעותי ביותר בקרב המערכים תומכי הלחימה. מטבח שאין בו משגיח כשרות לא יכול להמשיך לתפקד, שכן כל המטבחים בצה"ל חייבים להיות מפוקחים. בנוסף לכך, משגיח הכשרות משמש כעובד מטבח נוסף לאחר סיום חובותיו הכשרותיות, כך שמחסור חריף כל כך משבש את עבודתם של מטבחים רבים בצה"ל.

הרבנות מצידה מבינה שכשרות המטבחים היא אחת מהמטרות המרכזיות של החיל, ולכן משקיעה מאמצים רבים כדי לפצות על החוסרים הללו, בין אם מדובר באמצעי פיקוח אלקטרוניים, ובין אם בהחלפת משגיחי הכשרות באנשי רבנות אחרים שנמצאים באותו בסיס, ובראשם הרב הצבאי. אלא שהתוצאה של השימוש באנשי הרבנות במקומם של משגיחי הכשרות היא פגיעה בשאר שירותי הדת שהיא צריכה לתת לחיילי צה"ל.

מידע שהגיע לידי 'בשבע' מעלה כי לצורך הפקת אירוע שהתקיים לפני כשבוע באחד הבסיסים במרכז הארץ, גויסו טבחים רבים במילואים. אולם מאחר שבבסיס יש מחסור במשגיחי כשרות, לא היה משגיח כשרות שיפקח על האירוע. "מי שבסופו של דבר נאלץ להחליף את המכ"שים שפשוט לא קיימים היו הרב ומש"קי הדת. המשמעות היא שכל השירותים הדתיים שהרבנות מספקת ביום יום הוקפאו", אומר גורם שהיה באירוע המדובר.

רב צבאי או טבח?

"רב צבאי שהופך לשמש כשמגיח כשרות בעצם מאבד את היכולת לפעול, טכנית, מבחינת זמן. רב צבאי צריך לדאוג לכל הצרכים של החיילים שצורכים שירותי דת", אומר הרב מנחם פרל, כיום ראש מכון צומ"ת ולשעבר רב יחידה 8200. "החל מלדאוג לזמני תפילה, לבית כנסת תקין ולציוד לחגים ולשבתות, וכלה בטיפול בפניות לגיור. ביחידות מבצעיות הוא צריך לעשות סיורים במוצבים ובכל מקום שהחיילים נמצאים בו כדי לוודא כל הזמן שיש להם את כל מה שהם צריכים. באימונים הוא שותף להכול כדי שבזמן מלחמה הוא יהיה חלק מוגדר ופעיל בשטח ויבצע את מה שצריך בנושאים כמו טיפול בחללים או בכל נושא דתי אחר. בנוסף לכך יש גם את נושאי הכשרות, שמחולקים למקרו ומיקרו. נושאי המקרו, כמו רכש או דברים בסגנון הזה, הם באחריות הרב. נושאי המיקרו, כמו ברירת האורז, ניפוי קמח, הפרשת חלה, טיפול בירקות עלים, הכשרת כלים שהוטרפו ועוד - אותם עושה המשגיח עצמו. אם הרב צריך להחליף את המשגיח ולהתעסק במיקרו, הוא לא יכול לעסוק בשאר התחומים שהוא צריך לטפל בהם, ולמעשה הם נותרים ללא מענה".

העובדה שהרב הצבאי צריך לשמש כמשגיח כשרות, יוצרת מלבד הבעיות הטכניות בעיה עקרונית חריפה בדמות פגיעה במעמדו של הרב בקרב הסגל הפיקודי. "הרב הצבאי הוא לא קצין זוטר, הוא תמיד נמצא בדרג השני ומעלה בקרב הקצינים בבסיס. אם הוא צובע סירים ומנפה קמח זה שוחק את המעמד שלו. אם מדי פעם הוא נותן יד כשיש מחסור זה בסדר גמור, אבל אם זה הופך לדבר קבוע, הוא מאבד את יכולת ההשפעה שלו", מסביר הרב פרל.

על מה זה משפיע?

"זה אומר שיתחילו להתייחס אליו כאל טבח. הוא יבוא בדרישות לתקן את העירוב, או כל דבר אחר כולל בעיות במטבח, ולא יתייחסו אליו כי הוא נתפס כטבח. הסמכות שלו נעלמת. הוא הופך לתחנה הראשונה, ולא המילה האחרונה שעל פיה צריך לפעול. זה נזק משמעותי לכל השירותים הדתיים בבסיס".

המספר המועט של חיילים שנשלחים לרבנות אינו הבעיה היחידה הקיימת באיוש התקנים החסרים. מכורח תפקידו ומתוקף ההלכה, משגיח הכשרות חייב להיות חייל דתי, אלא שאכ"א שולחים חיילים רבים שאינם דתיים לתפקיד משגיחי כשרות. מנתונים שהגיעו לידי 'בשבע', מתחילת שנת 2018 הרבנות הצבאית פסלה את מקצועם של לא פחות מ-92 משגיחי כשרות, לאחר שהתברר שהם אינם שומרי תורה ומצוות. פסילת המקצוע של החיילים מתקיימת בוועדה מיוחדת שמתכנסת אחת לארבעה חודשים. יחד עם זה, גורמים ברבנות הצבאים אומרים שהמצב השתפר מעט משנים קודמות, שכן עד כה בשנת 2019 נפסלו 18 חיילים, בעוד בשנת 2018 נפסלו 74 משגיחי כשרות.

מי יכול להיות משגיח?

אלא שהבעיה מתחילה עוד קודם לכן. במשך שנים התקבלו לקורס משגיחי כשרות, שמתקיים בכל חודש אי זוגי בלוח השנה האזרחי, חיילים שאינם שומרי תורה ומצוות. גורמי האיתור ניסו להתמודד עם התופעה, אך ללא הצלחה. לפני כשנה, לקראת הקורס שהתקיים במאי 2018, החליט צוות ההכשרה בחיל לקיים מבחן סף, שאמור לבדוק האם מדובר בחייל דתי או לא.

כדי לעבור את המבחן התבקשו החיילים להשיג ציון 70, כאשר בהחלטה שהתקבלה ניתן היה להעביר כ-10 אחוזים מהחיילים שלא עברו את המבחן אך היו קרובים מאוד לציון הסף. בממוצע בקורס משגיחי כשרות יש כ-30 חיילים, כך שמדובר היה בתוספת של שלושה חיילים לקורס. אלא שכבר במחזור הראשון שבו נערך המבחן התבררה התמונה העגומה של כוח האדם שנשלח על ידי אכ"א. מתוך 33 חיילים, רק שמונה עברו את המבחן. בחיל סירבו לקלוט לקורס את החיילים שלא עברו את המבחן, ולמעשה הקורס בוטל. באכ"א זעמו על כך שלא נפתח קורס וסירבו לשלוח חיילים אחרים, דתיים.

האירוע הזה היה קו פרשת המים בכל הקשור לגיוס חיילים לתפקידי הרבנות. באכ"א זעמו ולחצו לקבל לקורס גם חיילים שלא עברו את מבחן הסף, ואילו ברבנות דרשו לקבל כוח אדם שעומד בדרישות התפקיד. התוצאה היא שכיום מתקבלים חיילים לקורס גם אם לא עברו את מבחן הסף, כולל כאלה שקיבלו פחות מ-50 במבחן בסיסי ביהדות. גורם צבאי המעורב בנושא ניסה לדחות את הבעייתיות שבדבר ואמר ל'בשבע' כי המבחן הוא כלי טוב, אך לא בלעדי. לפי אותו גורם, יכולים להיות משגיחי כשרות שיבצעו את עבודתם נאמנה גם אם נכשלו במבחן, כמו גם משגיחים שיעברו אותו בהצלחה וימעלו בתפקידם. אלא שמבדיקת 'בשבע' עולה שאף לא אחד מהחיילים שעברו את מבחן הסף הודח אחר כך עקב היותו חייל שאינו דתי.

הרבנות מצידה דרשה לשבת בשרשרת המיון מלפני הגיוס, וכיום היא יושבת בשרשרת ומסמנת מלש"בים (מועמדים לשירות בצה"ל) לתפקיד. בנוסף לכך, שיתוף פעולה של אכ"א וחיל הרבנות הוביל לכנס הסברה מיוחד לתפקיד משגיחי כשרות שהתקיים אמש (רביעי), ואליו זומנו כ-270 מלש"בים מבתי ספר דתיים.

אלא שלא מדובר בתוכנית חדשה. למעשה, כפי שאנו מביאים כאן לראשונה, הפתרונות הללו כבר נוסו על ידי אכ"א והרבנות הצבאית לפני כחמש שנים, כאשר לכנס ההסברה זומנו כ-170 חיילים. לאחר הכנס ביקשה הרבנות שיותר מ-70 מתוכם ישמשו כמשגיחי כשרות, אלא שאכ"א שלחו לחיל בסופו של דבר פחות מחצי, 33 חיילים בלבד. הסיבה הרשמית הייתה שיש תעדוף קודם לרבנות, ומבדיקה שהתקיימה באותם ימים התברר שהמועמדים נשלחו ליחידות תובלה, חימוש, אפסנאות ועוד. העובדה שמאגר החיילים שממנו הרבנות יכולה למלא את שורותיה נמוך משמעותית מזה של שאר החילות נותרה ללא מענה מאז ועד היום, וכלל לא ברור שהפעם אכ"א יעמדו בהתחייבויות שנתנו בנושא.

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל מתכנן ופועל לאיוש יחידותיו באופן מלא. הפער במשגיחי כשרות מטופל באופן ממוקד. נציין כי ישנה ירידה במספר פסילות המקצוע לתפקיד ביחס לשנה שעברה. אנו פועלים בדרכים שונות על מנת לצמצם את הפער. בין היתר ביום רביעי ה-10.7.19 התקיים כנס אשר אליו זומנו 271 בעלי פוטנציאל לתפקיד משגיח כשרות, מתוכם יגויסו מועמדים ומועמדות לתפקיד".

Asafmishnyot@gmail.com