בשבע מהדורה דיגיטלית

לא עניין פעוט

מאחורי המחאה סביב מעונות היום עומדות מטפלות שלא הוכשרו למקצוע ולא בחרו בו, מעונות שאינם עומדים בתקן ומטפלות שאינן עומדות בעומס

עפרה לקס , ט' בתמוז תשע"ט

"צריכים להתייחס למסגרות האלה כמו אל מסגרות חינוכיות".
"צריכים להתייחס למסגרות האלה כמו אל מסגרות חינוכיות".
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

"בניה שלנו, לפני שמונה חודשים איבדנו את התמימות, לקח לנו זמן להבין מה עובר עליך. עד אותו יום מר באמת חשבנו שהשארנו אותך במקום הכי בטוח וטוב עבורך. במקום שבו אתה שמח ומקבל אהבה וליטוף. לא ידענו כמה רע לך.

''אבא ואמא מבקשים ממך סליחה שלא היינו שם לעצור את המטפלת מלהכאיב לך. אנחנו מבטיחים שנעשה הכול בשביל העתיד שלך ושל עוד הרבה כמותך, נצעק את הקושי והתסכול על כך שאף אחד לא לוקח אחריות".

אלו המילים של רוני אהרון, שהחליטה להעלות לפייסבוק את תחושותיה הקשות כדי לעודד אנשים לצאת החוצה ולהפגין.

בניה הוא הילד הרביעי של רוני, וכמו אחיו לפניו גם הוא היה במעון של היישוב. בגיל שנה וחודשיים הוא עדיין בכה כל בוקר כשאמו הייתה מוסרת אותו לידיה של המטפלת. מטפלת מסוימת. "זה לא עורר את החשד שלי, ככה הם בגיל הזה". אבל יום אחד הכול התהפך. כשבאתי לקחת אותו מהגן היא אמרה שהוא הפסיק לזחול על יד ימין ולא משתמש בה. שאלתי אותה אם היא יודעת מה קרה, היא אמרה שלא. הוא היה מולי, קראתי לו, ניסיתי לשכנע אותו להגיע אליי. הוא התיישב ולא זז. הבנתי שקרה כאן משהו". רוני ובעלה לקחו את הפעוט לבית החולים, שם זיהו שבר. "אמרו לנו ששבר כזה קורה רק אם הילד קיבל מכה חזקה".

המעון המדובר הוא רשמי ומוכר על ידי משרד הרווחה, ויש בו מצלמות. רוני ביקשה ממנהלת המעון לצפות במה שהתחולל בחדר באותו יום, אך המנהלת לא איתרה שום דבר מחשיד. ואז רוני צפתה בהקלטה. "המטפלת החייכנית מקבלת אותו בבוקר בחיבוק, ורגע אחרי שהלכתי אין יותר חיבוק או ליטוף. חמור מכך. היא התעללה בו. משכה אותו וטלטלה אותו מכף היד, סחבה אותו על הרצפה והתנהגה כלפיו באגרסיביות. ביום שגיליתי את זה התרסקתי יחד איתו".

בניה היום בן שנתיים, וכבר יש לו אחות בת שלושה חודשים, שבקרוב תיכנס לאותו מעון, "עם הרבה חרדה, חששות ועין פקוחה על המערכת", אומרת רוני, "וזה משהו שילווה אותי לפחות בתקופה שהיא קטנה וחסרת ישע". רוני רצתה לעודד אנשים לצאת ולהפגין. "שיבינו שמטפלת מתעללת זו לא רק ידיעה בחדשות, זה קורה לחברים ולשכנים. רציתי להעלות את זה לסדר היום הציבורי כדי שיפעלו למנוע את זה".

המטפלת ההיא נעצרה ונחקרה, והתיק נסגר בהסדר ובהחלטה שהיא חייבת לעבור שיקום. "מה שמטריד אותי זה שהיא מפרסמת שהיא רוצה לפתוח משפחתון, והיא יכולה, כי אין חוק שמונע זאת ממנה".

מוצא אחרון

אחת לכמה חודשים מחרידים את שלוות נפשנו מקרי התעללות מזעזעים של מטפלות בפעוטות. הפעם נראה שנשבר השיא: כרמל מעודה, הגננת שלמרבה האבסורד קראה לגן שלה "בייבי לאב", מואשמת ב-18 מקרי התעללות ב-11 ילדים בתוך שלושה שבועות בלבד. האישומים והסרטונים הקשים הוציאו מפגינים לרחובות מתוך תחושה שהמסגרות לפעוטות בגיל הרך מופקרות. מעודה היא אומנם מקרה קיצון, אבל הורים רבים חוששים לשלום ילדיהם כשהם משאירים אותם במעון בגיל הזה.

מוריה ג'ייקובס, מנהלת מעון מוכר ומסובסד רשמית ביישוב נופי נחמיה, מצביעה על כשלים בשיטה. "רוב המטפלות שמגיעות לתחום לא בחרו לעבוד בזה, זה המוצא האחרון שלהן. ההורים המפגינים טענו שכל מי שיש לה דופק יכולה להיות מטפלת, וזה לא רחוק מהמציאות". ג'ייקובס גובה מהורי המעון כמה מאות שקלים בחודש, כדי להביא למוסד שלה כוח אדם שהיא יכולה למיין ולבחור. "כאלה שלמדו חינוך לגיל הרך, אימהות שרוצות להיות עם הילד שלהן בבית ואוהבות ילדים, נשים שבחרו במקצוע ולא שהמקצוע בחר אותן. הן מדברות אחרת לילדים ופועלות אחרת".

ג'ייקובס מצביעה על כשל נוסף, אפילו במעונות המסובסדים, והוא היחס המספרי בין התינוקות לגננת. "מטפלות במעון עובדות תשע שעות ביום, היחס הוא שישה תינוקות למטפלת. תחשבי מה קורה כשכולם רעבים או כשכולם עייפים. החלפתי מטפלת רק פעם אחת לחצי שעה וזה היה מאוד מאוד קשה". לפני כמה ימים, כשצפתה במצלמות המרשתות את המעון, היא ראתה מטפלת אוחזת בתינוק בצורה לא נעימה. "עליתי לדבר איתה וראיתי את הסיטואציה. היא מנסה להאכיל את אחד הילדים כשבדיוק תינוק אחד עומד לנשוך תינוק אחר. מה אפשר לעשות?"

לא בייביסיטר

שני חוקים עומדים להיכנס לתוקף בתחילת שנת הלימודים. האחד הוא חוק המצלמות – כל המסגרות שבהן שוהים שבעה תינוקות ומעלה יחויבו בהתקנת מצלמות. בשנה הראשונה יקבלו המסגרות שיתקינו מצלמות סבסוד מהמדינה, לאחר מכן הדבר ייהפך לחובה. החוק החדש דווקא לא מיטיב את תנאי הפיקוח אלא מגביל אותם: הוא מתיר רק למשטרה לצפות בסרטונים, ומבטל את האפשרות של מנהלת המעון לצפות בהם בזמן אמת. בכלי הזה, נזכיר, משתמשות כבר עכשיו מנהלות מעון רבות, שעינן פקוחה באופן מתמיד על הילדים. לפי החוק החדש הסרטונים גם יימחקו בתוך חודש. חוק נוסף הוא חוק הפיקוח על מעונות היום, אשר קובע כי מסגרת עם שבעה ילדים ומעלה תצטרך רישיון. תנאי הרישיון הם בטיחות המבנה, היעדר עבר פלילי של המטפלות והכשרה בנושא עזרה ראשונה. מעון שלא יציג רישיון ייתקל בסנקציה כלכלית.

השרה יפעת שאשא ביטון, אחת היוזמות המרכזיות של החוקים הללו, שהייתה יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ה-20, חושבת שיש בהם פריצת דרך. "עד עכשיו כל אחד יכול היה לפתוח מעון. גם כרמל מעודה, אחרי שהייתה מרצה את העונש שלה". לדבריה, במעונות המסובסדים ("מעונות תמ"ת" בשמם הקודם) נמצאים כרבע מהפעוטות בישראל בלבד, ואילו כל השאר במשפחתונים ובמעונות שאינם מפוקחים כלל. שאשא ביטון מספרת גם על משפחתונים שנוהלו בתחנות דלק ובמחסנים. מעכשיו זה לא יקרה. "הולכות ונכתבות גם תקנות על הכשרת הצוותים והבטיחות".

ומה תמנע המצלמה? הרי מקרי ההתעללות התגלו דווקא במקומות שבהם היו מצלמות.

"נכון, זה לא ימנע, אבל יאפשר להוציא את המטפלות הפוגעות מהמערכת. במקרה של יסמין וינטה (פעוטה שנחנקה למוות על ידי המטפלת, ע"ל) אמרו שזה היה מוות בעריסה. אם לא הסרטונים היא הייתה ממשיכה להיות מטפלת".

לדברי שאשא ביטון המערכת הייתה בקיפאון במשך עשרות שנים, ואלו הם חוקי תשתית שעל גביהם צריך להתקדם. הצעד המשלים, לדעתה, הוא המעבר של מסגרות עד גיל שלוש למשרד החינוך. השבוע הודיע ראש הממשלה שהנושא אכן יעבור לאחריותו של משרד החינוך. שר החינוך, הרב רפי פרץ, הוציא הודעה לעיתונות ובה אמד את העלויות הצפויות בכ-9 מיליארד שקלים. לנוכח הגירעון והקיצוץ שנערך לאחרונה במשרדי הממשלה, הסכומים האלה נראים דמיוניים.

"יש כאן עניין של תפיסה", אומרת שאשא ביטון. "עד עכשיו התחושה הייתה שזה בייביסיטר כי צריך לעודד נשים לצאת לעבוד. אנחנו לא שם. צריכים להתייחס למסגרות האלה כמו אל מסגרות חינוכיות". שאשא ביטון מסבירה כי בשלב הראשון המערכת תעבור למשרד החינוך כפי שהיא, ולכן העלות לא תהיה גבוהה כפי שמוצג. "חלק מהסכומים המדוברים נועדו להרחבת הסבסוד להורים, אבל זו דמגוגיה. כל מי שרוצה לקבל סבסוד מהמדינה כבר עושה את זה היום. עשרות מעונות נבנים בארץ, בזכות השר חיים כץ זה לא דורש תקצוב נוסף".

"ההצהרה הזאת תתמסמס, זו רק הבטחת בחירות", אומרת ליאורה מינקה, יו"ר אמונה, על הכרזת ראש הממשלה. באופן לא מפתיע מינקה מצביעה על הליקויים שעליהם הצביעה גי'יקובס. שתיהן מגיעות מהשטח. לדבריה העלאת שכר המטפלות והשוואה שלו לסייעות בגנים וכן שינוי היחס המספרי יעלו כסף – ועדיין ההשקעה של מדינת ישראל בפעוטות היא הנמוכה מבין מדינות ה-OECD. הפער עומד על 10,000 דולרים בשנה לילד.

כמה זה יעלה?

"רק אצלנו, בארגוני המעונות המפוקחים, הסעיפים האלה יעלו שני מיליארד שקלים. וזה רק רבע מהילדים".

שיפור משמעותי, כך נראה, יעלה כסף והרבה. השאלה היא אם מדינת ישראל תציב את הנושא בראש סדר העדיפויות.