אל תגעו בטקס הקבורה

בין אזכרת אביו שנפל במלמחת העצמאות לאזכרת בנו שנרצח בידי מחבלים, תוקף ד"ר אריה בכרך את הפגיעה באחדות חללי צה"ל.

אריה בכרך , ח' בתמוז תשע"ט

הר הרצל
הר הרצל
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אני אומר את דברי היום בין ה' תמוז לכ' תמוז, בין ה' תמוז תש"ח היום בו אבי טוראי יוסף אריה בכרך נהרג בקרב על עין כרם שבירושלים, ובין כ' תמוז תשנ"ה היום בו נרצח בני טוראי אוהד הי"ד.

אבי ז"ל הובא לקבורה בבית העלמין בירושלים שייח באדר, כמשתמע על אדמות כפר ערבי, שלימים הוקם עליהן בית המשפט הגבוה לצדק. אגב, אולי עוד חיים ערבים המייחלים לשוב ולעבד את אדמותיהם שנשדדו על ידי שופטני הצדק המוחלט. בני הובא לקבורות בבית אל אדמה קדושה בבעלות עם ישראל מאז ומעולם.

בבית הקברות בשייח באדר נותרו ארבעה קברים של חיילים שגופותיהם לא הועברו להר הרצל מסיבות משפחתיות, כל אדם הנכנס לבית הקברות יכול בסקירת עין לזהות את הקברים הצבאיים אותם קברים אותה פשטות אותה צניעות מעוררת כבוד.

הצבא, ועל אנו כולם מתגאים, מכונה כוך ההיתוך של עם ישראל, בצבא קיימת אחדות מבורכת בין כל חיילי צה"ל. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בבתי העלמין הצבאיים. בבית עלמין צבאי אפשר למצוא קבר של אלוף לצד קבר של טוראי אם לא נתקרב לקרוא את הכתוב על הכרית (המצבה הצבאית) לא נוכל להבחין בין קבר לקבר. יחדיו בחייהם הסוערים ויחדיו במנחתם האחרונה.

אותו מבנה קבר בכל הארץ אותה פשטות אותה צניעות המעוררת כבוד, האחדות המבורכת.

והנה קמו לאחרונה ארגונים ויחידים שאחדות עם ישראל לצנינים בעיניהם. האחדות יכול חס וחלילה להעצים את כוחו של עם ישראל. שהרי כוחנו באחדותנו בעיניהם 'כוחנו' זו מגמה מגונה.

בעזרת השוכנים בפסגת הכפר הערבי שייח באדר אנסו אלו, את צה"ל לחרוג מהאחדות והפשטות והצינעות המכובדת של בתי העלמין ולהתיר לכל אחד לעטר את קבר יקירו ככל העולה על רוחו. בתי העלמין לאט מתחילים לקבל אופי של מוזיאון לאומנות ופארק ליצירות.

קברים עליהם תמונות שבעוד כמה שנים לא יאמרו דבר לאיש, חלקי לבוש, כומתות, נעליים, חגור וכיוצא בזה.

אני מבין את כמיהתו של כל הורה להעניק לקבר יקירו את אופיו האישי אולם, אולי ראוי היה שההורים יקריבו - וזו ודאי הקרבה - את מאוויהם האישיים למען אחדות עם ישראל, ממש כשם שיקיריהם הקריבו את חייהם למען העם.

בימים אלה פורסם שאותם חוגים סכסכניים שלחו את ידם גם בטקס הקבורה ומעתה, שוב בעזרת מתנחלי שייח באדר, תוכל כל משפחה לבחור לעצמה את אופי טקס הקבורה. לא עוד טקס ממלכתי אחיד המנוהל על ידי רב צבאי.

עמותת חידוש "לחופש דת ושוויון" ניצלה את אופיו החלש ורפיסותו של הרמטכ"ל היוצא, גדי איזנקוט, על מנת לעתור לבג"ץ ובשם השוויון להפר את אחדות העם. החשש כנראה שעמד לנגד עיניהם הוא שמא המת יחזור בתשובה חס וחלילה - "הדתה" אם יערך לו טקס קבורה בנוכחות רב צבאי - ואוי לאותה בושה.

בשולי הדברים אולי כדאי לבחון אם לא עומדת מאחורי עמותה זו ידה הארוכה והמרושעת של הקרן לישראל החדשה.

ואל נשכח שאותן עמותות לחמו בחירוף נפש, ואולי בצדק, בשם האחדות שחיילים גויים יקברו יחד באותה אחדות כמו חיילים יהודים. ומה עתה?!

כמה רוע, כמה שנאה, כמה צביעות מרוכזת נשפכת מעמותות אלו על מנת לנגח ינצלו את נימוק האחדות, על מנת לנגח ינצלו את נימוק השונות והפרטיות כשהמטרה הקדושה תמיד לזרוע פירוד ולהחליש את עוצמתו של עם ישראל.

אולי כדאי לפנות לפתרון לפיו כל מי שמעוניין שיקירו המת ישכב יחד עם כל אחיו לנשק, יכפיף עצמו לנוהל המקובל היום. ואילו המעוניינים בייחודיות, בפירוד ובניגוח יקצה צה"ל בתי עלמין מיוחדים ובתי עלמין אלו תוכל כל משפחה לארגן טקס כלבבה ללא התערבות הצבא - יוכל לנהל את טקס הלוויה רב רפורמי, כומר מסורתי, זמר צמרת, מואזין ואפילו מנהל הקרן לישראל החדשה.

כמובן בתי עלמין אלו יתוחזקו על ידי צה"ל ככל בתי העלמין, כך תישמר האחידות והאחדות ובעיקר תסורס תאוות הפירוד והשנאה של העמותות הנאורות.