מנהיגים מעייפים ומכתב לנתניהו - הערות

איך הצטרף אהוד ברק לנטורי קרתא, איך מגייסים מוסיקה למאבק בנתניהו, המירוץ לרייטינג ופנייה ישירה לראש הממשלה. הערות טרם שבוע טוב.

שמעון כהן , י' בתמוז תשע"ט

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

שבוע טוב

מנהיגים, הותשנו!

לכל כך הרבה אנשים יש בכיס הווירטואלי שלהם רשימה כמעט ברורה של מועמדי האיחוד המלא של מפלגות הימין.

לא צריך להיות מומחה לחקר הציונות הדתית ובנותיה כדי לייצר את הרשימה הזו, ובכל זאת, אמנם חזינו השבוע בחתימת האיחוד המשותף בין 'האיחוד הלאומי' ל'בית היהודי', ובכל זאת, עדיין נדמה ששום דבר לא ממש מתקדם לכיוון איחוד גדול וכללי שכזה, ואם כבר ישנה התקדמות כלשהי הרי שהיא בדרך ההפוכה.

נסו לדבר עם כל אחד ממועמדי כל אחת מהמפלגות העשויות להיות שותפות לכל אחד מתרחישי האיחוד וכולם יגידו לכם שאין שום ספק, הולכים ביחד, שום קול לא יאבד ושאר ססמאות חבוטות. בפועל עד כה יש לנו ארסנל עצום של ססמאות, הצהרות והתחייבויות, אבל מעשים אין.

לא מעט מניסיונותיי לראיין בר-סמכא מקרב הקודקודייה מבטיחת האחדות הזו כדי לחלץ ממנו\ה תובנה מעשית כלשהי בסוגיה הזו עלו בתוהו. לא עכשיו, דברים לא סגורים, אנחנו עדיין בתהליכים ושאר התפתלויות הן המענה שלו זכיתי שוב ושוב. כל זאת בשעה שבמקביל צצות ועולות עוד ועוד אמירות של אנשי ימין הבטוחים שבכיסם המפתח לגאולה, שהעם צמא רק למוצא פיהם, ומשום כך הם נכונים לקבל על כתפיהם את דין האומה ולהתמודד ברשימה עצמאית כזו או אחרת.

יותר מדי מצביעי ימין חשים לאות ועייפות מהשיח סביב האיחודים שלא קורים, סביב חילופי ההאשמות וסביב הביטחון העצמי המופרז של יותר מדי מהמתמודדים. בימים האלה אמורה הייתה להתרוצץ ברחבי הארץ רשימה מסודרת ומובנית לתלפיות, עם קמפיין מסודר, מושחז ונחוש כדי להלהיב את הבוחרים, המתנדבים, בני הנוער, הפעילים ועוד. הארץ אמורה הייתה להיות זרועת שלטי חוצות נושאי בשורת הימין, בעוד המתמודדים מלהיבים את ההמונים בעצרות עם סוערות ובסרטוני ווטסאפ מעוררי מחשבה והשראה, אבל כל זה לא קיים, כי אין רשימה ואין הסכמות ואין מתמודדים ואין קמפיין. יש רק הצהרות על אחדות.

אם הדברים לא יקרו ומהר, המצביעים שיגיעו בסופו של דבר לקלפיות יעשו זאת בעיניים כבויות וכמי שכפאם שד אימת ליברמן או בני גנץ. לא נחזה בסחף והתלהבות של מי שעמל בשצף קצף לשכנע את מכריו ומוקיריו, וגם ההתגייסות להבאת עוד ועוד מצביעים לקלפיות כבר לא תהיה מנת חלקו של הימין שנמצא על גבול אחוז חסימת העייפות ממנהיגיו, ולא ברור אם מעל האחוז הזה או שכבר מתחתיו.

במציאות פוליטית שברירית כל כך זה יותר מדי מסוכן.

ברק והאדמו"ר מסאטמר

ברכות לאהוד ברק שהצטרף בימים האחרונים לנטורי קרתא.

כה אמר השבוע האיש לאריה גולן בבוקרו של יום ראשון ('כאן' רשת ב'): "הימין הקיצוני הסיט את הספינה של ישראל אל כיוונים שהתלמוד כבר הזהיר אותנו על שני אסונות שקרו בהיסטוריה כתוצאה ממדיניות כזאת של משיחיות שקר, שדוחקת את הקץ ומנסה להכתיב לקדוש ברוך הוא לוח זמנים מתי לשלוח את המשיח, שעולה בחומה ומתגרה בכוחות עולמיים ושזורעת שנאת חינם. שלושת הלאווים האלה מהתלמוד נחצים יום יום על ידי אנשים שחובשים כיפות ומתהדרים בתואר של רבנים, אבל בעצם הם סילוף ועיוות של היהדות, הציונות והישראליות", עד כאן לשונו הזהב.

לתנא דמסייע שכזה לא חלמו בחוצות מאה שערים. רמטכ"ל מהולל, שר ביטחון (קצת פחות מהולל) וראש ממשלה (עוד קצת פחות מהולל), לשעבר כולם, נושא את המאבק בשבועות שהמדרש קבע שנאסרו בהם ישראל לאורך שנות הגלות.

לא נראה לי שזה המקום לפתוח במאבקי ההתפלמסות בין הציונות הדתית לאדמו"רי סאטמר לדורותיהם וסובביהם. לא נתחיל להסביר כאן מהי התגרות באומות, ולא נתהה אם הכרזות האו"ם שקדמו להקמת המדינה ביטלו את אותן שבועות, והאם מדרש קובע הלכה אם לאו ושאר שאלות שהפכו נחלתם הקבועה של לילות ללא שינה בבתי מדרש רבים. נשאיר את הללו לאותם דיונים מרתקים ומאלפים. אנחנו כאן רק נבשר לאהוד ברק על זהותם של חבריו החדשים. שיידע ושנדע אנחנו.

זה נוער זה? זה אחלה

לפני שנה בדיוק כתבתי כאן על כך, אבל זו לא סיבה שלא לכתוב על כך שוב ושוב. בכל שנה בימים הללו ניתן לראות אותם, בני ובנות נוער בכל רחבי הארץ מארגנים קייטנות לצעירים בעלי צרכים מיוחדים, ושום דבר לא נשלף להם מהשרוול.

הם מגייסים כספים בדרכים שונות ולא משונות, הם מתכננים אטרקציות ובכל שנה מנסים להפתיע גם את עצמם, הם מארגנים מקומות לינה, פעילויות שוטפות, חוויות, אירוח ועוד ועוד ושום דבר לא בשבילם. הכול למען החניכים. ובכל שנה היקף הקייטנות הללו הולך וגדל ובכל שנה מתווספים שמות חדשים של ארגונים מקומיים ואזוריים, ואנחנו, קשישי החבורה, ניצבים משתאים מול בני הנוער הללו ש-360 ימים בשנה זוכים מאיתנו לבוז ברוח 'הדור שלכם זה לא מה שהיה פעם', ובינינו לבין עצמנו אנחנו חייבים להודות שיש לא מעט טוב בכך שהדור הזה הוא לא מה שהיה פעם.

צאו, בהצלחה

בימים הקרובים יוצאת לדרך (תרתי משמע) העונה החדשה של 'המירוץ למיליון', תכנית חביבה שנותרה בין הבודדות שניתן כמעט להגדירן כתכנית לכל המשפחה, כזו שהורים וילדים יכולים לצפות בה ביחד בלי שסומק היסטרי יעלה בפניהם של ההורים לנוכח מראות בעייתיים כאלה ואחרים או התבטאויות שלא לרוחו הסבירה של בן אנוש מהוגן מהישוב.

אז זהו, בדיוק על זה רציתי להעיר. אני יודע שזה קצת מאוחר והעונה כולה כבר מצולמת וערוכה זה מכבר, ובכל זאת נותר רק לקוות שמבינים שם, בהפקת התכנית, את הנקודה הזו. כשמעלים תכנית המוגדרת לכל המשפחה בחיוך גדול ומבטיח דווקא בחופשת הקיץ מותר גם להתאים את התכנים לציבור רחב של הורים וילדים מכלל המגזרים. לא יקרה כלום אם ישאירו על רצפת חדר העריכה קללות, גידופים, לבוש חושפני, האללת והילולת הלהט"ב ושאר תופעות שרק למען הנימוס נגדיר אותן כאן כ'שנויות במחלוקת'. תחסכו מאיתנו את כל זה ובתמורה תקבלו מאיתנו את אחוזי הרייטינג שלנו.

כשהקוליות והמגניבות משתלטות עלינו

אדוני ראש הממשלה שלום

אני יודע שאתה מוקף יועצים, מומחי תדמית ושאר גאוני יח"צ שלא אנסה להתמודד עם שיקול דעתם (הצודק תמיד), ובכל זאת יורשה לי להעיר:

בתגובה לפרסום תמלילי חקירתך אודות המסוק שהקצת לטובת ידידך מילצ'ן שיגרת לעולם עוד סרטון מחויך, ערוך באופן ביתי להחריד, ובו הסברת שהמסוק הוקצה לטובת מיזמים כלכליים הנוגעים לשיתוף הפעולה האזורי והדבר, כך הדגשת, נעשה לטובת מדינת ישראל. לדברים הללו הוספת הערה אודות מסוק אחר שבו הוטס מישהו אחר, משה בוגי יעלון, לטובת חתונתה של בתו, אירוע שאינו לטובת ישראל, גם את זאת הדגשת בחיוך קריצתי.

אז אולי נדמה, כבודו, שנתת כאן תשובה מוחצת לאנשי 'כחול לבן', אבל נו, ברצינות, אתה הרי יודע שיעלון הוטס לחתונת בתו כי ביום החתונה לא בחר לקחת חופש אלא להישאר עסוק בצורך מבצעי מודיעיני שמנע ממנו להיות נוכח באותו יום בקבלת הפנים לנשיא ארה"ב, ברק אובמה. לא צריך להיות מאוהדיו של יעלון כדי לזכור את הפרט הזה, ומה היה נגרע ממך מר נתניהו, אם באדיבות של המבוגר האחראי, הניצב בראש המערכת, היית בוחר לחתום את התזכורת על טיסת יעלון בצורה אחרת. במקום לעקוץ את בוגי היית אומר משהו כמו 'בוגי טס במסוק לחתונת בתו, וגם זה היה לטובת המדינה'. מה היה רע כל כך? גם היית אומר את האמת שאתה מכיר, גם היית יוצא לארג' כלפי אויביך הפוליטיים וגם אף אחד מכחול לבן, גם לא חדי ומחודדי הלשון כעופר שלח ויאיר לפיד, לא היה משתלח בך לאחר מכן.

אבל כל זה לא קרה, כי משהו, אדוני ראש הממשלה, הוביל אותך אל השיח השלפני של הרשתות החברתיות. בשיח הזה צריך לשלוף, לקרוץ ולירות מהר ככל הניתן. אחר כך סופגים ריקושטים ומנסים לכבות שריפות. זו לא הפעם הראשונה שזה סוג התגובות שאנחנו מקבלים מכיוונך וחבל. ממש חבל. ממך, מר נתניהו, אנחנו מצפים לשיח אחר, מתון ומדוד יותר, שיח אמתי של המבוגר האחראי. האמן לי, זה לא יעלה לך גם לא בקול אחד. סביר להניח שרק תרוויח מזה.

של מי המסוק הזה בכלל?

ואם כבר בענייני המסוק ומילצ'ן עסקינן, ראוי שלמען ההיסטוריה תירשם גם העובדה הבאה: בעוד ראש הממשלה לא זוכר או כן זוכר אם אכן אישר למילצ'ן טיסה במטוס חיל האוויר, מאוחר יותר התברר שלא נתניהו ולא חיל האוויר. מי שארגן את הטיסה ההיא היה מאיר דגן המנוח, ומי שהקצה את המסוק לא היה חיל האוויר הישראלי אלא בכלל חברה ירדנית.

ניתן לשער שפספסתם את הדיווח הזה כי אין לאף אחד אינטרס להבליט אותו. לתוקפי נתניהו בוודאי שלא, אבל גם לנתניהו עצמו אין אינטרס להיזכר שבכלל מדובר במסוק ירדני אחרי שהוא נזכר בשידור לאומה שהוא אכן אישר את המסוק הזה. בעיות זיכרון ונטייה לזגזוגי דיווחים לא עושים טוב לראשי ממשלה בישראל.

למה לי פוליטיקה עכשיו?

ויחד עם עוד אלפים רבים הצטופפנו על הדשא העוקצני מול בימת הענק. התאמצנו לשמור על קו אווירי פתוח מהעיניים שלנו ועד לבמה בין ים האדם, ערימות השיער שעל הראשים שמלפנינו והכתפיים הנעות אנה ואנה בקצבים מאולתרים. על הבמה הייתה אחת הלהקות הוותיקות והאהובות בישראל. יחד איתה ביקש קהל ההמונים לשוב לכמה רגעים מוסיקאליים אל שנות הנעורים אי שם בשנות השמונים והתשעים.

ואז זה הגיע משום מקום. רגע לפני אחד השירים מצא הסולן לנכון לשגר אל הקהל את המשפט הבא (פחות או יותר): "השיר הבא נמצא כאן המון שנים, תאמינו או לא, אפילו יותר מביבי, ואני אגיד לכם מה, הוא גם יותר רלוונטי מביבי...".

תגובת הקהל הייתה מעורבת, כצפוי. שונאי נתניהו מחאו כפיים, תומכיו בלעו את ההערה בהמתנה לשיר הבא ומלמלו מתחת לשפם שאיננו 'תאכלו את הלב. נתניהו עוד כאן', אבל ביני לבין עצמי שאלתי מניין הביטחון העצמי שיש לזמר, שכל הקרדיט הציבורי הניתן לו מתחיל ומסתיים בכתיבת שירים וביצועם, להביע עמדה פוליטית נגד ראש ממשלת ישראל בפני עשרות אלפי אזרחים, ולהיות בטוח שזה בסדר, שמותר לו לומר הכול? וגם, תהיתי, מניין מגייסים את החוצפה להגדיר שיר פרי מוחך הקודח כרלוונטי יותר מראש ממשלת ישראל?

ואם אתם שואלים מי הזמר ומי הלהקה, לא מסובך לנחש. פשוט תקראו את הקטע הזה מההתחלה, כולל הכותרת, ותגלו.

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

קץ הדמוקרטיה וקץ האמת

להבין שמאלנים וגם להאמין לזה

שרים חדשים מלחמות ישנות

פאודה, האח הגדול ומחיר נוסף

לשמאל, מסתבר, מותר הכול