הנחיתה על הירח, אנחנו והקונספירציות

במלאת 50 לשיגור המשלחת האנושית לירח מסביר החוקר טל ענבר את השפעות הטיסה ההיא על חיינו כיום ומתייחס גם לקונספירציות סביבה.

שמעון כהן , י"ד בתמוז תשע"ט

הדרך אל הירח
הדרך אל הירח
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

העולם מציין בימים אלה מלאת חמישים שנה לנחיתת האדם על הירח. בשיחה עם טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר לשעבר, ביקשנו לברר עד כמה באמת דרמטית הייתה הטיסה ההיא ועד כמה היא נותנת את אותותיה עד ימינו אלה.

"אם ארה"ב מובילה בעולם בתחומי כלכלה ביטחון חינוך מדע ורפואה, חלק גדול מזה הוא בזכות פרויקט אפולו", פותח ענבר ומזכיר את ההשקעה הממשלתית הגדולה של ארה"ב במיזם, וגם זאת כהוכחה לתובנה שלפרויקט תהינה השלכות משמעותיות לתחומים רבים. "הדבר השתלם לא רק בפן הפוליטי, השאיפה לנצח את הרוסים במרוץ החלל, אלא חלחלו אחר כך מהפרויקט אלפי טכנולוגיות. הרי ארבע מאות אלף איש עסקו בפרויקט ולאחר מכן הייתה התפוצצות של ידע אנושי". כל זאת לבד מהסקרנות האנושית המוכרת המבקשת לדעת מה מעליה ומצדדיה.

ענבר מציין בדבריו כי מכשירים יומיומיים המשמשים אותנו כיום כמחשבים, טלפון החכם, לווייני הניווט ועוד, גם הם "חלק גדול מאוד מהטכנולוגיות התחילו באפולו", ואף "כשמאכילים תינוק בתחליף חלב עושה שימוש בתחליפים שפותחו לטובת האסטרונאוטים".

בשנים האחרונות יש רבים הטוענים כי ראוי היה לה לאנושות להגיע להישגים נוספים בקנה מידה שכזה, והעובדה שבמשך חמישים שנה זה לא קרה מעידה על חולשתה של האנושות. ענבר מסכים שאכן "חבל שזה לא קרה", ולטעמו "הסיבה היא היעדר חזון ומנהיגות פוליטית אמריקאית שיכולה להביא את התקציבים הדרושים. לא ראינו נשיא כמו קנדי שהתניע את תכנית 'אפולו', גם אם לא מתוך רצון לחקור ומתוך אהבת מדע אלא רק כדי לנצח את ברית המועצות. כשיש תחרות האגו והכבוד משמעותי מאוד ולכן ההשקעות גדולות".

ועם זאת הוא מדגיש כי "חקר החלל לא נעצר. חברות פרטיות רבות בונות לוויינים ומשגרות לוויינים. כל התעשייה הזו שמגלגלת הרבה כספים היום ותגלגל עוד הרבה יותר בעתיד התחילה ב'אפולו'. חלק מהחברות הפרטיות הללו מקבל את התשתיות שהיו אז כמו שיגור לוויינים מאותו קן שיגור של 'אפולו'".

"תחום החלל ממשיך קדימה. נולדתי בשנה שנחתו על הירח, וכשהייתי בן עשר לא האמנתי שבגיל חמישים נהיה עדיין רחוקים מנחיתה על המאדים", אומר ענבר וכשהוא נשאל אם אולי בכל זאת האנושות מקרבת ליעד הבא שלה בחלל, המאדים, הוא משיב: "ארה"ב מעוניינת לעשות את זה, אבל זה לא נמצא על אש גבוהה". לזאת הוא מוסיף ומשער כי "אם סין תנוע קדימה בכיוון של מאדים ויהיה שוב מירוץ חלל זה יכול להיות די מהיר. כרגע לא סביר שנראה משימה מאוישת למאדים לפני 2030".

עוד שאלנו את ענבר מה גרם לריבוי גדול כל כך של תיאוריות קונספירציה סביב הנחיתה על הירח, מה מביא אנשים שנשמעים סבירים להטיל ספק ואף לקבוע שהאירוע לא היה כלל.

"מה שגרם לכך הוא שילוב של אנשים שנראים סבירים לגמרי אבל לא מבינים בפיזיקה ואסטרונומיה", פותח ענבר ומספר על תנופה קונספירטיבית שהחלה בעקבות הקרנתו בשנות השבעים של סרט שסיפר על זיוף נחיתה במאדים. "מעבר לזה קשה לאנשים להבין תשובות מורכבות לשאלות טריוויאליות כמו למה הדגל מתנפנף וכו'. כשיש אירוע גדול מתרבות תיאוריות קונספירציות. מרדדים את השיח ואנשים שהם במיעוט יש להם תחושה של השתייכות למועדון יודעי דבר ולכן גם ההיבטים הפסיכולוגיים משחקים תפקיד".

ענבר מוסיף ומעיר כי לו הייתה אמת כלשהי בתיאוריות הקונספירציה הרי שהנהנים הגדולים ביותר מחשיפת השקרים לכאורה היו הסובייטים, אך בפועל "הם לא אמרו זאת כי הם עקבו אחרי החללית, קלטו את השיגורים, גם קיבלו אבנים לירח וגם היו מהמדינות הראשונות שבירכו את נאס"א על הנחיתה באופן רשמי, אז אולי מדובר בעניין משעשע אבל הוא מגלם הרבה מאוד בערות בנושאי מדע וטכנולוגיה".