בשבע מהדורה דיגיטלית

אין דבר יותר שבור

את רוב האנשים שאני אוהב ומעריך לא הייתי רוצה לראות בפוליטיקה. גם לא את הרב רפי פרץ

ידידיה מאיר , ט"ז בתמוז תשע"ט

ידידיה מאיר
ידידיה מאיר
צילום: יוחנן כץ

1.

ביום שני השבוע, בשעה שמונה וחצי בערב, יצא פוש של אתר הארץ, ידיעה מסעירה שמצריכה התראה מיוחדת לקוראים: "שר החינוך ורשויות מקומיות לקחו חלק בכנס להפרעות קשב שנערך בהפרדה מגדרית".

בגוף הטקסט מדווח בהרחבה על הכנס החשוב (זאת אומרת, אני אומר שהוא חשוב, בידיעה זה לא נכתב כמובן) של עמותת 'נוער בסיכוי' של הרב יצחק דוד גרוסמן, ארגון נפלא (אני אומר שהוא נפלא) שמאגד גופים שונים שמטפלים במקצועיות ובמסירות (אני אומר) בבני נוער חרדים במצוקה.

טוב, עזבו את מה שאני אומר, הנה לשון הידיעה: "האירוע נערך בהפרדה מלאה בין גברים לנשים, ובהשתתפות נציגים מעיריות ירושלים, רחובות ופתח תקווה. את האירוע ארגנה עמותה חרדית פרטית, אך שר החינוך רפי פרץ נשא בו דברי ברכה, ולקחו בו חלק גם קופת חולים כללית וחברת טבע. ההפרדה בכנס, שיועד לציבור החרדי והדתי, לא הייתה רק בין המשתתפות למשתתפים, אלא גם בין הדוברים: במושבים שיועדו לנשים הרצו נשים בלבד".

אוי, געוואלד, אתם קולטים לאן הגענו, שר החינוך של מדינת ישראל נוטל חלק באירוע חרדי עם הפרדה? מה השלב הבא? הוא יגיע ביום שישי האחרון לפני שלושת השבועות לחוף שרתון למרות שהרחצה בו לגברים בלבד? הוא ישתתף בהפרשת חלה לנשים בלבד? אנה אנו באים?

2.

טוב, האמת שכבר נגמרו לי הבדיחות. אין לי לאן להקצין את המציאות. היא באמת עולה על כל פרודיה. קומץ קנאים חילוניים בפוליטיקה, בתקשורת ובמערכת המשפט החליטו לכפות על כולנו את עולם הערכים הליברלי-קיצוני שלהם. הם תינוקות שנשבו. לא שמעו על הערך "חיה ותן לחיות". והם יפסקו לנו איך צריך להיראות יום עיון למגזר החרדי. כפייה חילונית למהדרין. אתם מדמיינים כותרת בעיתון המודיע בנוסח: "זעזוע מקיר לקיר: יו"ר מרצ נטל חלק בכנס חינוכי בסמינר הקיבוצים שנערך בערבוביה נוראה"?

בהמשך הכתבה, שהייתה ארוכה יותר מיום העיון, מובאות תגובות של שורה של גופים ומוסדות לאירוע החמור. החל בדינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חינוך דתיים מחדש, שפנתה במכתב ליועץ המשפטי של עיריית ירושלים, שמסר בתגובה שהוא הנחה את מארגני הכנס להימנע מפרסום הלוגו של עיריית ירושלים כל עוד האירוע התקיים בהפרדה מגדרית (!), דרך מארגני הכנס המפוחדים ("בשטח האירוע לא הוצבו שלטי הכוונה והפרדה. באולם הכינוסים ולאור דרישת המשתתפים ישבו כך מתוך בחירה"), ועד נותני החסויות של יום העיון, קופת חולים כללית וחברת טבע. אפשר לצחוק גם על זה, אבל זה ממש לא מצחיק אותי כי אני יודע מה יקרה באירוע החרדי או הדתי הבא, כשהמארגנים יציעו לחברה מסחרית גדולה או לעירייה להעניק חסות. חסר לטבע צרות? אפילו חברת תרופות לא תרצה להכניס ראש בריא למיטה חולה.

3.

טוב, אבל למה אני בורח מהסערה הגדולה של השבוע אל הסערה הקטנה של השבוע? הסיפור הרי הוא לא הרב רפי והמחיצה אלא הרב רפי וההמרה. האמת? זה אותו סיפור בדיוק. האם לגיטימי שרב וראש מכינה ישלח את תלמידו המבולבל לייעוץ מקצועי? השבוע הבנו שלא. זה אסור באיסור חמור. אדם לא יכול להשתנות ואסור לו גם לרצות להשתנות.

עקבתי אחרי התגובות לריאיון. מה זה עקבתי? הן עקבו אחריי. באובססיביות. כל תחנת רדיו שפתחתי עסקה אך ורק בזה, כל מגיש, כל תוכנית. וכל תוכנית זה אומר שאפילו המגיש של התוכנית הכלכלית 'צבע הכסף' פתח במונולוג חריף נגד הרב רפי פרץ בטרם עבר לענייני הכלכלה. לא הקשבתי לפינות הספורט, אבל מן הסתם גם שם הייתה התייחסות. ציפוף שורות כזה לא נראה כאן כבר הרבה זמן. בעצם, למה הרבה זמן? לא נראה מאז המתקפה הקודמת, שבה כל מקהלת התקשורת, ממש בלי יוצא מן הכלל, שרה את אותו ניגון בהרמוניה. וזה קורה לאחרונה בתדירות הולכת וגוברת. עוד חוזר הניגון.

4.

וכמובן היו גם פוליטיקאים שרכבו על הסיפור, כל אחד והאינטרסים הפוליטיים שלו. ייזכרו לטובה צחי הנגבי ואיילת שקד שהעזו לומר שיש פה יציאה מוחלטת מפרופורציה, ובני גנץ שאמר שהוא אוהב את פרץ אישית ולא היה מפטר אותו. רגע אנושי קטן בתוך עולם של תככים וציניות. אבל שימו לב למשל לח"כ אלעזר שטרן: "היה לי עצוב מאוד מאוד. אבל אני לא יכול להגיד שהופתעתי", הוא אמר, "כאב לי על הרב רפי. בגלל שזה אומר שהוא, יש לו רבנים שהוא אומר אחריהם 'כזה ראה וקדש' והרבנים האלה הם שחורים משחור בתפיסת העולם העכשווית שלהם. הוא לא יכול להיות, לצערי, שר החינוך כשהוא כל כך קרוע בין הערכים של החברה הישראלית שאולי הוא מאמין בהם, לבין מה שאומרים לו הרבנים שלו".

כבר התרגלנו למתקפות של שטרן על אנשי תורה, אבל בכל זאת, "שחורים משחור"? אם מישהו היה אומר פה על איזשהו מגזר או אדם את הביטוי "שחורים משחור", זה היה עובר בשקט?

עכשיו אני רוצה להבין משהו. אלעזר שטרן, אתה בעצם טוען שהרב רפי בכלל לא מאמין במה שהוא אומר, אלא רק נגרר אחרי רבנים ומאמץ אוטומטית את מה שהם אומרים לו לומר? וואלה, מעניין. ומאיפה הקביעה שיש את "הערכים של החברה הישראלית" ומולם, ממש נגדם, יש את הערכים השמרניים? הדעות של הרב רפי לא מייצגות אף אחד בחברה הישראלית המגוונת, המסורתית, השמרנית? וואלה, גם זה מעניין. אתה באמת מאמין במה שאתה אומר, או שאולי אתה פשוט נגרר אחרי הרבנים שלך ביש עתיד?

5.

רק ביום שלישי בערב, אחרי שלושה ימים של ארטילריה כבדה נגד שר החינוך, הלכתי סוף סוף לראות את הריאיון המדובר. מה אני אגיד לכם? הופתעתי. סליחה, אבל באמת ראוי לבקר את הריאיון. רק מהכיוון השני: הוא היה מכיל מדי, מחבק מדי, עדין מדי, מחייך מדי ובעיקר לא ברור מדי. בכל סוגיה שעלתה.

והאמת שהמחדל מתחיל עוד קודם. אני לא מצליח להבין מה גרם לו, או ליועציו ליתר דיוק, ללכת על ריאיון אצל דנה וייס. קודם כל, מי בכלל קבע שצריך להתייצב כעת לראיון נרחב, שברור שיהיה חקירה צולבת? ונגיד שכן, הרי אתה מרואיין כה מבוקש עכשיו, אז מכל העיתונאים דווקא אצלה? מה, לא ראיתם את הריאיון עם הרב אלי סדן לפני כמה חודשים? ככה, שוב, באותו מקום ובאותה אישה? הרי אפילו בדמות שלה בארץ נהדרת לועגים למניפולציות שהיא עושה כדי להוציא מהמרואיין התבטאויות כאילו-מעליבות בכל מחיר. אז מכולם דווקא אצלה? אין כבר עופר חדד בעולם?

6.

ואז, לקינוח, הגיעה ההתנצלות התמוהה של הרב רפי על דבריו. תראו, הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להיכנס לשיח הצבוע של הליברלים שקוראים לפטר כל מי שלא חושב בול כמוהם. אף אחד לא צריך להתפטר בגלל שום התבטאות, לשום כיוון. חופש הקשקוש הוא זכות יסוד בדמוקרטיה. אבל בתור מי שמכיר את הרב רפי פרץ ואת עשייתו הנפלאה בשדה החינוך במשך שנים חששתי מאוד, כבר מהרגע הראשון, מהשתלבות שלו במערכת הפוליטית. זה לא עניין של התבטאות כזאת או אחרת. הכנסת היא פשוט המקום האחרון שהייתי שולח אותו אליו. זה כמו למנות את דוד ביטן לראש מכינה קדם צבאית. זה כמו להפוך את ליצמן לטייס מסוקים. פשוט לא.

בעבר כבר כתבתי את זה כאן בעדינות. עכשיו אני אומר את זה בקצת פחות עדינות: כל ההתנהלות בימים האחרונים מוכיחה שאין דבר יותר שבור מלב שלם שנכנס לפוליטיקה. ומה שמפחיד זה שאנחנו רק בהתחלה של ההתחלה.

אני אומר את כל עם הרבה אהבה והערכה. למעשה, רוב האנשים שאני אוהב ומעריך לא מתאימים לפוליטיקה. הרב רפי, חזור לבית המדרש. יש לך עוד דורות של תלמידים יקרים לחנך בלי שדנה וייס תגיד לך איך בדיוק לעשות את זה.

לתגובות: yedidyameir@gmail.com

זה נראה כמו עוד אתר בנייה, אבל התמונה הזאת, שנשלחה אליי השבוע מהעיר העתיקה, מתעדת חתיכת היסטוריה. אחרי החלטות ממשלה ואחרי טקסים שונים, השבוע זה קרה: פועלים התחילו ליצוק, הלכה למעשה, את היסודות של בית הכנסת המיתולוגי תפארת ישראל. בית הכנסת המפואר נחנך בשנת 1858 ונחרב ביחד עם הרובע היהודי ב-1948, והוא הולך ונבנה בימים אלה מחדש. אז לא רק את רובע העסקים החדש בכניסה לעיר התחילו לבנות השבוע.
צילום: צביקה גרינשפן