ואולי כבר לא צריך לצום על החורבן?

האם שיבת ציון והקמת המדינה מצדיקה הקלות בצום על החורבן ואולי אף את ביטולו של הצום? יש מי שרואה בהמשך הצומות חוצפה כלפי שמים.

שמעון כהן , י"ח בתמוז תשע"ט

סיבה להתאבל
סיבה להתאבל
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בשנים האחרונות מתחזקת הקריאה בקרב חוגים מסוימים בציונות הדתית לצמצם את סממני האבל על החורבן.

יש המבקשים לבטל לחלוטין את צומות י"ז בתמוז ועשרה בטבת ולהשאיר רק את צום תשעה באב, ויש מי שסבור שגם בתשעה באב יש מקום להקלות לנוכח הגאולה שמדינת ישראל מייצגת.

על התופעה וההתייחסות לה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול, המציין כי עצם העלאת הדיון הוא מעשה לגיטימי ואף "יש על כך סוגיה בגמרא במסכת ראש השנה. לגיטימי לשאול אבל טעות להסיק מסקנות כמו מיעוט הצומות".

לטעמו של הרב שרלו העובדה שעם ישראל מצוי בשלבי גאולה אמורה להביא למסקנות הפוכות: "להיפך, דווקא עכשיו אפשר לצום, לא על פרעות קהילות שו"ם בגרמניה או על הצרות האחרות שהיו לעם ישראל, אלא ממש לזקק את שאלת השראת שכינה במקדש והציפיות שלנו. עכשיו הצום שלנו הרבה יותר מכוון ומזוקק".

עוד נשאל הרב שרלו על הטענה לפיה המשך הצומות מהווה כמעט חוצפה כלפי שמיים משום שריבונו של עולם נותן לנו מדינה צבא וכמעט מקדש ואילו אנחנו מדברים על ירושלים הבזויה והחרבה. במענה מבהיר הרב שרלו כי אכן "צריך לחגוג בשפע גדול את חגי חודש אייר ולהביע את האמונה והכרת הטוב שלנו והגילוי האלוקי המכוון. זו מסקנה ראשונה, אבל יש גם לדייק את הצום שלנו ולהזכיר לנו את מה שחסר, לומר שעם כל מה שהגענו אליו אנחנו עדיין רחוקים מהמשמעות הערכית של המקדש, הסנהדרין, רוח הקודש, עבודת המקדש".

לדברי הרב שרלו "צריך להוציא מתוך תשעה באב את מה שלא רלוונטי, אבל זה מיעוט". בדבריו הוא מזכיר את העיקרון לפיו 'דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי'. "אסור לעמוד מול הקב"ה ולומר שקרים. משום כך יש להסיר פיוטים וקינות המנוגדים למציאות ומהווים שקר, אבל אלו השולים ולא העיקר. ליבת ימי הצום הללו נוגעים לתוכן העמוק ביותר שאנחנו רחוקים ממנו, והוא הופעת הקב"ה עם עם ישראל ועל כך אנחנו מבכים וצמים".

ואולי יש הרואים את המקדש מקום פולחן טכני של הקרבת קרבנות ושירת הלוויים ואלמנטים שכאלה אינם חסרים להם בהוויית חייהם היומיומית, גם אם נדרשים בה תיקונים ושיפורים? הרב שרלו מדגיש כי בדיוק משום כך יש לצום ולהתאבל. "זו בעצמה סיבה לצום. הצום הראשוני הוא על כך שיש בינינו מי שלא מרגישים את החוסר והמרחק. צריך להשיב את האמונה והקשר לקב"ה, את ההבנה של מה שירושלים אמורה להיות עבורנו. זו בהחלט סיבה לכאב".

"עצתי למי שחש כך שלפני שמזדרזים לבטל את הצום ראוי לעסוק בהיבטים המוסכמים של הדבר. הרי אותה שאלה נשאלה גם בימי בניית בית שני והנביא השיב בזכריה שהצום נוגע גם לסיבות שהביאו לצום, לתשתית המוסרית החברתית והדתית. כך שאם אינכם מצליחים להתחבר לציפייה לירושלים, אתם בוודאי יכולים להתחבר להיבטים המוסריים והחברתיים של הצדק וציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה, אז לפחות שימי הצום הללו יהיו שאיפה לתיקון הסיבות לחורבן".