מה עומד מאחורי הקול הרוסי בבחירות?

12% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר. מדובר בכ-770 אלף קולות, מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה.

ערוץ 7 , י"ט בתמוז תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: אסתי דזיובוב/TPS

כל חמשת המנדטים של ישראל ביתנו בבחירות האחרונות הגיעו מעולים. יוצאי בריה"מ לשעבר העניקו 4 מנדטים לליכוד ו-2.5 לכחול לבן, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת אריאל.

בבחירות האחרונות הבינו המפלגות כי יש לחזר אחר הקול הרוסי למרות שהם נמצאים בארץ כבר 30 שנה. עוד עולה מהמחקר כי העולים פחות מתעניינים בדת ומדינה, ויותר ביוקר המחיה.

לא בכדי הפכו העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר לקהל הכי מחוזר במערכת הבחירות הנוכחית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 12% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר. מדובר בכ-770 אלף קולות, מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה בישראל, ששווים 15-16 למנדטים.

פרופ' זאב חנין, מרצה באוניברסיטת אריאל ומדען ראשי במשרד הקליטה, מצא בסדרת מחקרים שערך כי בבחירות האחרונות הלכו 40.2% מהקולות של עולי מדינות ברית המועצות לשעבר – שהם קרוב לשישה מנדטים – למפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.

כלומר, מהנתונים עולה שכל חמשת המנדטים שקיבל ליברמן בסופו של דבר, הגיעו מציבור העולים, והוא לא זכה לכל תמיכה אלקטורלית מישראלים ותיקים.

על פי חנין, 26.7% מקולות העולים, שהם כארבעה מנדטים, הלכו לליכוד; 15.1% למפלגת כחול לבן – כ-2.5 מנדטים; ו-5.8% למפלגת כולנו, קצת פחות ממנדט.

יתר הקולות התחלקו בין מפלגת העבודה (2.3%); הימין החדש (3.2%); ש"ס, שקיבלה תמיכה מיוצאי מדינות הקווקז ואסיה המרכזית (1.5%); ומפלגת זהות (4%), שקיבלה מהעולים הרבה יותר תמיכה מאשר מהציבור הכללי.

הסקרים שערך התבססו על מדגמים של 1,000 איש, והם נערכו בשיטת התשאול פנים מול פנים. מהנתונים עולה עוד כי אין הבדל גדול בין דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי בבחירות 2015 לעומת בחירות אפריל 2019.חלוקת קולות העולים בין ישראל ביתנו לליכוד בבחירות 2015 הייתה דומה.

מי שאיבדה קולות רוסים רבים בשנים האחרונות היא מפלגת העבודה, שבבחירות 2015 השיגה מהעולים 6.3% מהקולות (כמנדט) ובבחירות באפריל זכתה לתמיכה בשיעור של 2.3% בלבד.

מחקריו של חנין מגלים עוד כי למרות נטייתם ימינה, דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי דומים יחסית לדפוסי ההצבעה של המגזר היהודי בכללותו.

לפי הממצאים שאסף, 8% מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מצביעים לשמאל, בהשוואה ל-14% מהישראלים היהודים הוותיקים, 29% מגדירים עצמם כמצביעי מרכז, בהשוואה ל-26% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה; ואילו 54% מהעולים הם מצביעי ימין, בהשוואה ל-55% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה.

בנוסף, עולה כי שנת העלייה אינה משפיעה משמעותית על דפוסי ההצבעה. לפי פרופ' חנין, העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה. בנוסף, דפוסי ההצבעה והעמדה האידאולוגית של העולים הם דווקא תוצאה של ניסיון ישראלי – ולא תוצאה של ניסיון סובייטי.

בסקרים נמצא כי רובם המכריע של העולים מצפה מהמנהיגים להתרכז בנושאים של ביטחון לאומי, אך הנושאים שמעניינים את דוברי הרוסית הם רווחה וכלכלה, פתרונות דיור ומחירי שכירות, וכן שיפור רמת החינוך וההשכלה בישראל.

על פניו מדובר בנושאים שמעניינים את כלל החברה הישראלית, אך על פי חנין, עבור העולים מדובר בבעיות חמורות ואקוטיות הרבה יותר.