אלופה בפעם השנייה. נבחרת העתודה
אלופה בפעם השנייה. נבחרת העתודהצילום: Roy Alima/Flash90

נבחרת העתודה של ישראל בכדורסל עשתה אמש (ראשון) היסטוריה כאשר הצליחה לשמור על תוארה כאלופת אירופה.

על ההישג ועל הכישרונות המבטיחים לכאורה את עתיד הכדורסל הישראלי שוחחנו עם אגדת הכדורסל הישראלי מיקי ברקוביץ'.

"פתחנו את היום בשמחה ובלב רחב עם הרבה סיפוק על כך שנבחרת העתודה של ישראל זכתה באליפות אירופה פעם שניה ברצף", אומר ברקוביץ' שבשנה שעברה הגדיר את הנבחרת אחרי זכייתה באליפות כיחידת קומנדו והפעם מוסיף, "היום היא יחידה מובחרת של קומנדו, לוחמים כולם. דני וים הם העוגנים של הנבחרת, שחקנים מצטיינים שהרבה תלוי בהם, אבל מעבר לזה זו חבורה מלוכדת, לוחמת שייצגה אותנו בכבוד רב".

"במשך שבוע ימים היה לנו כיף, וכמי שהכדורסל קרוב לליבו היה לי כיף בכל יום לראות את המשחקים שלהם", אומר ברקוביץ ומוסיף קרדיט לא מבוטל לקהל, השחקן השישי, ש"מעודד דוחף וכל הכבוד להם".

רבות מדובר על הדבק והפרגון שבין שחקני הנבחרת וגם ברקוביץ' עצמו מתייחס לפרט המשמעותי הזה. האם הדבק הזה נובע מהאישיות של השחקנים, מהעבודה של המאמן, או אולי בכך שמדובר בקבוצה של צעירים עם תום נעורים, פחות התמסחרות ומרפקנות?

"קודם כל, אלוהים נתן כישרון לכל אחד מהם, לאחד פחות ולאחד יותר. השאלה מה עושים עם הכישרון הזה. המאמנים עשו עבודה מדהימה, בית הלחמי ועוזריו ליכדו אותם בתהליך של שנתיים כדי להכין אותם לאליפות הזו. השילוב של ההכנה הפיזית הפסיכולוגית והכישרון של הילדים האלה והמגרש הביתי התחברו ביחד לרמה של חבורת כדורסל מאוד מלוכדת ומחויבת לדגל ולסמל ולמדינת ישראל. הם הפכו לשגרירים הטובים ביותר שלנו בתקופה הזו דרך הכדורסל".

ביקשנו מברקוביץ' להשוות את הנבחרת הנוכחית לקודמותיה והוא מוצא את ייחודה של הנבחרת הנוכחית בתמיכה ההדדית של כל שחקן בחבריו. "בארבעים דקות של משחק יש עליות וירידות ותמיד מישהו התבלט, קלע שלשה, חטף כדור בזמן הנכון, לחצו כמו שהמאמן דרש והעבירו את הלחץ. אנחנו לא גבוהים ואין לנו 2:20 או 2:10 אבל יש לנו את הנשמה ואת הלב".

על דני אבדיה מציין ברקוביץ' כי על אף הגובה שלו, 2:03, שאולי בקבוצות אחרות היו ממצבים אותו כשחקן פנים, הוא מגלה יכולות וכישרון גם במשחק חוץ, "בזכות הדברים האלה והחינוך שלו, גם מאביו שהיה שחקן גדול הרבה שנים בארץ, והתלכיד עם המאמנים הביא לזכיה באליפות אירופה".

במבט מהצד על המשחק נדמה היה שהיו מהלכים בין דני אבדיה לים מדר שהיה בהם ניצוצות של מהלכי מיקי-מוטי הזכורים משנות השמונים. ברקוביץ מתייחס להשוואה בזהירות: "אני לא אוהב להשוות בין אנשים. שני הילדים האלה הם מאוד מוכשרים, אהבתי את סגנון המשחק שלהם, ראיתי את השילוב ביניהם והפרגון ביניהם ואני אומר שמדובר בשני שחקנים מוכשרים שאני מקווה שאיגוד הכדורסל יידע לכוון את החבורה הזו לשנים הבאות ושיקבלו הרבה דקות משחק כבר בעונה הקרובה ושיתנו יתרון לכחול לבן לבוא לידי ביטוי".

לטעמו של ברקוביץ' דחיפה מתבקשת לשחקנים ישראליים כדוגמת השניים הללו אינה תלויה רק בקבוצות אלא גם באיגוד הכדורסל.

"אם הייתה בבעלותי קבוצת כדורסל בליגת העל אני לוקח שניים שלושה שחקנים מהם לקבוצה שלי, אם לא יותר", הוא אומר, וכשהוא נשאל אם ניתן להיות אידאליסט בקידום הישראליים בליגה שבה חותרים למקום הראשון ולצבור עוד קבוצות מול קבוצות שבהן משחקים זרים, הוא משיב: "אין לי בעיה להפסיד משחק או שניים או שלוש ולתת להם ביטחון ודקות משחק. אם השלד שלך ישראלי ואתה מביא 2-3 זרים טובים מאוד ולא יותר, הם מחפים אחד על השני ובתהליך של עונה שלמה אפשר לתת להם לבוא לידי ביטוי ולהתמודד על אליפות או גביע".