אמי פלמור
אמי פלמורצילום: Hadas Parush/Flash90

אל מול תוקפיה הרבים של החלטת השר אמיר אוחנה לפטר את מנכ"לית משרדו יש גם מי שתומך במהלך. אחת שכזו היא עו"ד חיה תמר-הרפז, עמה שוחחנו ביומן ערוץ 7.

"מודים גם המתנגדים לחילופי גברי שמדובר במשרת אמון ואלו הכללים המקובלים. כאשר שר נכנס הוא מחליף את המנכ"ל משום שמדובר במשרת אמון שהיא משרה אישית ואין שום סיבה שהוא יביע אמון במנכ"ל שאינו מוכר לו, ואם הוא יעשה דבר כזה זו תהיה מעילה בתפקידו".

"המנכ"לית היוצאת בעצמה אמרה בדצמבר 2018 ש'הרבה גבות הורמו כשאיילת שקד לא פיטרה אותי', כלומר גם היא עצמה הכירה בכך שזו השיטה ולזכותה ייאמר שהיא הסכימה לפרוש וההתנגדות לחילופין לא מגיעה ממנה אלא מאנשים אחרים", אומרת תמר-הרפז.

לטעמה לא מדובר במהלך שאמור לפגוע בפלמור או שפגע בה והשר ביצע את ההחלטה בצורה מכבדת ואף בהסכמתה של פלמור עצמה. "חבל שאנשים מחליטים לדובב אותה ולהגיד בשמה שהיא נעלבת. מדבור במשרד אמון והעובדה שהשר לא עבד איתה ולא מכיר אותה ואין על בסיס מה שיוכל להגיד שהיא אשת האמון שלו, היא לא צריכה להיות שם כי היא לא עומדת בתנאים".

בדבריה לא מקבלת עו"ד תמר-הרפז את הטענה לפיה בתקופה הקצרה שעוד נכונה לכהונת השר אוחנה כשר משפטים לא צפויים אירועים דרמטיים המצריכים רפורמות וחקיקה שפלמור עשויה להוות מכשול לקידומם. "אף אחד לא באמת יודע אילו סיטואציות עשויות להיווצר".

ואולי כל המתקפות על השר אוחנה נובעות ממניעים פוליטיים צרים? עו"ד תמר-הרפז סבורה שאכן כן. "השר אוחנה הוא אדם שסומן על ידי האליטות השמאלניות. באחרונה התבטא בועז ביסמוט כשסיפר שמה שמשגע את השמאל הן דווקא האליטות הימניות. קשה להם עם דמות שלא מתיישבת על הסטריאוטיפ שלהם, של מי שהגיע מעיירת פיתוח ומישראל השלישית, אלא מתיישב על סטריאוטיפ של האדם המשכיל והליברל. זה הכי מתסכל אותם כי הוא מסרב להתיישב במשבצת שבה הם טוענים שצריך להיות בה. לכן אלו נתונים להכי הרבה מתקפה. אנחנו רואים שאמיר אוחנה סומן על ידם כיעד".

"ייאמר לזכותה של אמי פלמור, אישה שאני מעריכה ברמה האישית, שבניגוד לדינה זילבר והשופט מזוז שלא הפסיקו להביע את דעתם למרות שלא נבחרו על ידי אף אחד וכפו את עצמם על הציבור, היא דווקא ניסתה לשמור על עמדות נייטראליות ועם זאת היו לה התבטאויות שהיוו סימנים לכך שהיא שייכת למחנה השמאל. מעבר לכך שהיא ודינה זילבר הן ירושה מתקופת ציפי לבני, הייתה לה התבטאות שחוק הלאום הוא לא חוק אלא אירוע פוליטי. אנחנו יודעים שב-2014 המכללה הערבית לחינוך העניקה לה אות הוקרה על שילוב ערבים בשירות הציבורי. אנחנו יודעים גם מי הסביבה שמקיפה אותה, היא מקורבת מאוד לשי ניצן ואנחנו רואים את מי שנזעקים לעזרתה, קרין אלהרר, אהוד ברק, התנועה לאיכות השלטון שהיא גוף פוליטי וכו'. מי שמגן עליה אלו גורמי שמאל, כך שאמור לי מי מקורביך ואומר לך מי אתה".

בדבריה דוחה עו"ד תמר-הרפז את הטענה לפיה בממשלת מעבר אין סמכות למינוי מנכ"ל משרד: "אני רוצה להפריך אגדה אורבנית שהשתרשה: אין שום חוק או תקנה שקובעים ששר בממשלה שזמנה הולך ומתקרב מוגבל בסמכויותיו יותר משר שיש לכהונתו עוד שנתיים. אין שום מגבלה ואין שום היגיון למגבלה כזו. הרי מה אם נוצר צורך? מה אם מנכ"ל, ללא קשר לפלמור, לא עושה עבודתו? האם אי אפשר להחליף אותו ונסבול עוד כמה חודשים של עבודה גרועה של מנכ"ל? זה לא באמת קיים ולא ברור למה אנשים מסוימים מנסים לקדם את הנקודה הזו שאינה אלא אגדה אורבנית שלא באמת קיימת".