'הדין הבינלאומי מונע מהלכים בעזה'

לצד ההאשמות כלפי נתניהו שאינו מכביד יד מול עזה כדי לחלץ את הנעדרים, טוען השופט בדימוס מודריק כי מגבלות בינלאומיות מונעות זאת.

שמעון כהן , כ"א בתמוז תשע"ט

תקיפת צה"ל בעזה
תקיפת צה"ל בעזה
צילום: רויטרס

בני משפחת גולדין מטיחים טענות קשות כלפי ראש הממשלה וקובעים כי למעט מהלכים יחצ"ניים הוא אינו מבצע את הפעולות האפשריות להשבת גופות הבנים, אך האם המשפט הבינלאומי מונע מישראל להכביד ידה על הרצועה כחלק מהמאמצים להשבת הדר גולדין ואורון שאול? לטעמו של פרופ' עודד מודריק, מרצה באוניברסיטת אריאל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א לשעבר.

את דבריו פותח השופט בדימוס מודריק בהבהרה לפיה הוא "מבין את משפחת גולדין והמשפחות האחרות שמבחינתן אין תוצאות במשך 5 שנים למאמצים, לכן התחושה היא שלא ממצים את המאמצים, אחרת לא יכול להיות שאין תוצאה. אני יכול להבין את זה".

"הייתי מקורב לאביו של גלעד שליט ואני זוכר את התחושות שהמדינה לא עושה מספיק, אבל המציאות של המשפט הבינלאומי לא משתנה בגלל שבצד השני נמצאים מחבלים ושלטון נוראי שנוקט באופן ציני כלפינו בכלל וכלפי משפחות הנעדרים בפרט".

פרופ' מודריק מזכיר כי "הטענה הנכונה של משפחת גולדין היא שהחטיפה של החיילים בוצעה בשעה שהייתה כבר הפסקת אש, ולכן מדובר בחטיפה שהיא הפרה לחלוטין של הדין הבינלאומי שמצדיקה גם סנקציות כנגד, אבל לא מתירה כל דבר. אנחנו לא יכולים להרעיב את רצועת עזה בגלל הפרת הדין הבינלאומי שמבצעים שליטי הרצועה. אנחנו לא יכולים באופן חד משמעי לסגור את המעברים לסחורות או לצמצם בצורה שיכולה להביא לתוצאה קשה בצד השני שגם בו נמצאים בני אדם ואי אפשר להגיב בהפרת המשפט הבינלאומי על הפרת משפט בינלאומי".

"זה לא אומר שאין לממשלה גמישות לפעולה בצורה כזו או אחרת כדי להכביד את הלחץ כדי להגשים את המטרה של החזרת הנעדרים, אבל אי אפשר לצפות מהממשלה לעשות מהלכים מאוד דרסטיים", אומר מודריק המציין כי "נכון שהממשלה צריכה ליידע את המשפחות אם היידוע לא פוגע במאמצים. מנגד, גם אם יידעו את בני המשפחה ברור שהם יחושו שהדברים הנדרשים לא נעשים וזו תחושה מובנת ובסיסית".

האם המגבלות שמשית הדין הבינלאומי כדי לשמור על האוכלוסייה האזרחית לא עשויות להוביל בעצמן למסקנה שאין מנוס ממהלך צבאי שיפגע בעצמו באוכלוסייה האזרחית?

"לפתיחה במהלך צבאי יש מספיק עילות, גם כשמחזיקים בני ערובה בשבי, בין אם מדובר במי שנהרגו בקרב ובין אם מדובר בשני החיים. אם הצד השני לא מוכן לבצע את המתחייב ולהשיב את הבנים יש לנו עילה לפתוח במבצע צבאי. גם מה שקורה על גדר הרצועה הוא עילה לפתיחת מהלך צבאי. השאלה אם לפתוח במבצע או לא היא שאלה מדינית צבאית ואני משער שהממשלה לוקחת בחשבון את הדברים וללכת בין הטיפות כדי ליצור לחץ ולהגביר הרתעה וגם לא לנקוט בצעדים שיהיו כבומרנג נגדנו".

בדבריו מבהיר מודריק כי אין בכוחו לפתח נוסחה מדויקת שתקבע את גבולות הסנקציה המותרת והמקובלת בדין הבינלאומי לבין סנקציה שחורגת מגבולות אלו. "המשפט הבינלאומי מניח בידי מדינה ריבונית אפשרות להגיב לפעולת טרור גם תוך סיכון ופגיעה באוכלוסייה אזרחית אם הפגיעה הזו הכרחית ואם היא מידתית באופן שמיועד להבטיח את יעילות התגובה שלך ולא מעבר לכך", הוא אומר ומוסיף: "מה לפי הנוסחה הזו מותר לעשות? פגז אחד או שניים? הרס בית אחד או שניים? על זה קשה לענות. זה מצריך גם את ידיעת המשפט הבינלאומי וגם את הכרת הצרכים הביטחוניים. זו מערכת משולבת של החלטת המפקד בשטח, ההכוונה המדינית והייעוץ המשפטי".

על עצם המונח 'הדין הבינלאומי' שרבים סבורים שהוא מעומעם ומטושטש ואינו מעוגן במסמכים מוגדרים וברורים, אומר פרופ' מודריק כי אכן "יש לא מעט חילוקי דעות בין האומות לגבי מה המשפט הבינלאומי הרלוונטי לסוגיה הזו. יש בסיס באמנות מסוימות, כמו אמנת ז'נבה ואמנת רומא ואמנות אחרות. לא על כולן ישראל חתומה ולא את כולן היא אישררה בדיוק בגלל הבעיות האלה, כדי שלא ניתן יהיה לטעון שישראל מפרה אמנות שהיא חתומה עליהן, וכך גם האמריקאים ואחרים אינם חתומים, מה שמלמד על מחלוקת סביב המשמעויות של האמנות הקיימות וגם על הצדקת התכנים של האמנות הללו".