בשבע מהדורה דיגיטלית

כשרות במבחן

הקמת מערך הכשרות של 'צהר', שהסעירה את המגזר לפני כשנה, כבר הפכה לחדשות ישנות. אולם המערך לא המריא למספרים שקיוו מי שייסדו אותו

יוני רוטנברג , כ"ב בתמוז תשע"ט

סיפור הצלחה או מיזם מדשדש? מיזם הכשרות של 'צהר'
סיפור הצלחה או מיזם מדשדש? מיזם הכשרות של 'צהר'
צילום: פלאש 90

כמעט שנה וחצי לאחר שהקמת מערך הכשרות של ארגון 'צהר' הסעירה את המגזר הדתי-לאומי, חזרנו לשטח כדי לבחון האם הסערה הייתה מוצדקת. השאלה הראשונה והמתבקשת ביותר היא כמובן שאלת המספרים. כבר אחרי חודשים אחדים עטו כמה כלי תקשורת מגזריים כמוצאי שלל רב על הנתונים, וטענו שבחלוף הזמן ההוא הצטרפו רק כעשרים בתי עסק למיזם. אז לא התרגשו ב’צהר’ מהנתונים, והשיבו: "על פי הנתונים הנמצאים בידינו ועל פי עשרות בתי העסק הנוספים שנמצאים בשלבים כאלו ואחרים של מעבר לפיקוח מזון 'צהר', אנו בטוחים כי נעמוד ביעד 300 המסעדות בשנה הראשונה ואף נעבור את היעד הזה".

השנה הראשונה חלפה, ואפילו עוד חמישה חודשים נוספים. ביקשנו לבדוק באתר של המיזם כמה עסקים נמצאים כיום תחת השגחת 'צהר', אך שם ניתנת רק האפשרות לחפש אחר בית עסק בכשרותם מבלי לראות רשימה מלאה של בתי העסק. עבודת הצלבה מתישה בין החיפושים השונים מעלה מספר שנע בין 90 ל-100. בהתחשב בכך שכ-40 מהם היו שייכים לארגון ‘השגחה פרטית’ שהתמזג לתוך ‘צהר פיקוח מזון’, מדובר בכ-50 עסקים חדשים. בכל מקרה רחוק מיעד ה-300.

במסגרת המידע שמספק האתר, מופיעה גם רשימה של בתי עסק שבחרו לעזוב את ההשגחה של ‘צהר’. על פי הרשימה הזאת, שבעה עסקים בלבד ויתרו על כשרות ‘צהר’ אחרי תקופה של התקשרות. ברם, נתונים שהגיעו אלינו מספרים על עוד כמה מסעדות שעזבו את כשרות ‘צהר’ לטובת כשרות של הרבנות ולא מוזכרות באתר. יתרה מזאת, יש מהן שממשיכות להופיע ברשימת המסעדות שתחת השגחת 'צהר', על אף שכבר עברו לכשרות הרבנות. מתחת לרשימה מופיעה ההצהרה ש"צהר פיקוח מזון מעדכנת את רשימת המסעדות הנ״ל באופן רציף וקבוע”, ובראש העמוד מתנוסס הסלוגן "הלכה. שקיפות. אמינות", אך נדמה כי לפחות בסוגיית העדכון יש מקום לשיפור.

"אין תחושה של הנחת הדעת במערכת הכשרות הנוכחית. אנשים רואים תעודה של הרבנות ומתקשרים לברר ולשאול כי הם לא סומכים בעיניים עצומות”, טען בזמנו מעל דפי עיתון זה הרב רפי פוירשטיין, העומד בראש המיזם. בריאיון שערכנו עמו עם הקמת מיזם הכשרות, הסביר שהתעורר להקים את המיזם כאשר גילה כי "ישנם בעלי עסק רבים שלא רוצים עסק עם הרבנות הראשית בגלל חוסר הבהירות והשקיפות שהם פוגשים". ברם בדיקת הדברים שנה וחצי מאוחר יותר מעלה תמונה מעט שונה.

בפתח תקווה היה גל של מסעדות שעזבו את כשרות הרבנות הראשית לטובת מיזם הכשרות של 'צהר', חודשיים לאחר הקמתו. כעבור כשנה חזרו חלק מהמסעדות לפיקוח הרבנות. כך היה גם בתל אביב, בשני סניפים שונים של רשת 'ארומה', ובמסעדה בשם 'איטאלי' באשקלון. בהודעה שפרסמה המסעדה האשקלונית בדף הפייסבוק שלה, הוסבר כי "לאור התחשבות ברגשות חלק גדול מלקוחותינו, ופניות חוזרות ובקשות מצידכם, חזרנו לעבוד עם הרבנות הראשית אשקלון". רוב בעלי המסעדות לא רצו לדבר איתנו, אחרי שכבר נכוו ברותחין מהמאבק בין שני הגופים, אך אחד מהם שהסכים לדבר בעילום שם תלה גם הוא את ההחלטה בכך ש"חברים ולקוחות לחצו עליי לחזור לרבנות".

ויש גם תנועה הפוכה. גורמים במערך הכשרות של הרבנות הראשית שעמם שוחחנו, טענו כי לאחר שהסירו את ההשגחה ממסעדות שהפרו את כללי הכשרות, לעיתים ברגל גסה, הופתעו לגלות שתוך זמן קצר קיבלו המסעדות תעודת הכשר מ'צהר'. "לפעמים היו מצבים שמסעדה תחת פיקוחנו כבר הייתה במשא ומתן עם 'צהר'", טוענים שם, "אף פעם לא פנו אלינו כדי לדעת את ההיסטוריה של המקום ומדוע הסרנו ממנו את ההשגחה. לא בכל דבר תחרות מועילה, כשאתה צריך שיניים כדי לאכוף את הכשרות, האפשרות של בעל העסק לברוח למתחרה רק מזיקה".

'צהר': אכיפה סלקטיבית

פרט לבעייתיות שברציפות האכיפה והאפקטיביות שלה, נדמה כי מתן הכשרות הסיטונאי למסעדות שהיו קודם בהכשר הרבנות חוטא למטרה של המיזם כפי שהוצגה עם השקתו. "תפארתנו לא תהיה בכך שאנחנו נעביר לרשותנו עסקים שגם ככה יש להם הכשר של הרבנות, הגם שאני לא מיתמם ואני מעריך שזה יקרה, אבל זה לא ענייננו”, הסביר אז בריאיון הרב פוירשטיין. "הצלחתנו תימדד בכך שניקח מסעדות שלא מחזיקות כשרות ונגרום להן להחזיק כשרות. מטרתנו להוסיף כשרות בישראל. בזה ניבחן".

הטריגר לפתיחת מיזם הכשרות, לפני שנה וחצי, היה פסיקת בג"ץ בעניין 'השגחה פרטית' שהגדירה מהו מצג שווא על פי חוק הונאה בכשרות. הפסיקה קבעה כי מצג בכתב הוא זה שאסור, כל עוד הוא מעיד על העסק עצמו ככשר. לעומת זאת, אם המסמך רק מתאר את הסטנדרטים הנוהגים בבית העסק בנושאי כשרות, קרי מקור החומרים ואופן ההכנה, אין זו עבירה על החוק הפלילי. לפי אותה פסיקה, והבהרה של היועץ המשפטי לממשלה בעניין, גם הכנסת שמו של הרב או המשגיח שמוודא את הפרטים המוזכרים במסמך אינה עולה לכדי הפרת החוק הפלילי. לטענת עו"ד אסף בנמלך, היועץ המשפטי של 'צהר' שמלווה את המיזם בשנה האחרונה, כל התעודות של 'צהר' עומדות בסטנדרטים החוקיים. עם זאת, במהלך התקופה שבה פועל מיזם 'צהר' חולקו עשרות קנסות לבתי עסק שהציבו תעודות מן הסוג הזה.

בנמלך טוען כי על אף שיעץ לבעלי העסקים שהקנסות הושתו עליהם לבקש להישפט, ככל הידוע לו עדיין לא קרה ולו פעם אחת שאכן הוגש כתב אישום נגד בעל עסק. "יש כאן אכיפה סלקטיבית, הרבנות נכנסת לעבי הקורה כדי להשית קנסות", הוא אומר. "ברוב ככל המקרים לא היה שום מקום למתן קנס, וגם במקומות שנפלו טעויות בשוגג זו הייתה ממש רדיפה. במקום לשבת ולתקן העדיפו לתת קנס". ברבנות הראשית נמנעו מלהגיב לטענות.

"עמדנו במבחן יראת השמיים"

עם הנתונים והטענות שהוצגו כאן הגענו לפגישה במשרדו של הרב רפי פוירשטיין, ראש המיזם. כבר בתחילת הדברים הוא מבקש להודיע שהאתר אכן לא תפקד ולא נתן מידע אמין לציבור, אך בעקבות פנייתנו הם נערכים לשנות את המצב. "תיכנס מחר לאתר, הוא יהיה במקום אחר לגמרי", מצהיר הרב פוירשטיין. "אני אומר ביושר, אנחנו ארגון בבנייה, זה הרבה יותר מסובך ממה שחשבנו. האתר עודכן מאוחר מדי, שדרגנו את המערך של העדכונים. ראינו שיש בעיה בזה, ומעכשיו הוא יעודכן בכל 48 שעות".

המספרים, טוען הרב פוירשטיין, גבוהים מאלו שמופיעים באתר, אם כי לא באופן דרמטי. "הצלחנו להגיע לכ-200 עסקים שקיבלו את הכשרות שלנו, וכ-150 מהם עדיין איתנו. לא ידענו עד כמה העולם הזה של מסעדות הוא נזיל, עסקים נסגרים בכל רגע. 50 נפלו בדרך בגלל שפשטו רגל או שאנחנו הסרנו להם את הכשרות. וזו גם נקודה, שעמדנו בה, שהסרנו כשרות ממקומות שלא עמדו בסטנדרטים למרות הפיתוי הכלכלי. זה מבחן של יראת שמיים שעמדנו בו. מעט מאוד מסעדות שלנו עברו לרבנות".

את המיזם בכללותו מגדיר הרב פוירשטיין כהצלחה גדולה. הוא מונה שתי סיבות מרכזיות לקביעה הזאת. "לא שיערנו בנפשנו שתהיה כזאת הצלחה. הקמנו מערך כשרות שלם, על כל המרכיבים הרבים והמאתגרים שהוא כולל. יש פלטפורמה. מעבר לזה, העובדה שהציבור נותן אמון בכשרות היא גם הצלחה. אומנם לא מספיק, אבל נותן. 150 המסעדות שלנו הן לא בגלל אידיאלים, אלא בגלל שזה מוצר שמשתלם למסעדות. זו הבעת אמון גדולה בנו".

אבל זה רחוק מה-300 שהצבתם כיעד ריאלי.

"זה שני שליש מהיעד שהצבנו לעצמנו. זה שוק שלא הכרנו אותו, אנחנו מומחים בכשרות אבל לא מספיק הכרנו את עולם העסקים. לא היינו מודעים לשבריריות של פשיטות הרגל”.

ומה לגבי מסעדות שחזרו לרבנות אחרי שהיו אצלכם? הם אומרים שהלקוחות רוצים רבנות.

"הכשרות של הרבנות היא מותג חזק. אנשים שרואים רבנות אפילו לא יתקשרו למשגיח כדי לברר, המותג של הרבנות מספיק להם. אנחנו לא מחפשים לקעקע את המותג הזה, אלא רק לחזק אותו. אין לנו מלחמה ברבנות. הדגש שלנו הוא על המסעדות שבתווך בין אלו שמאכילות בטריפות ובין אלו שסתם אינן תחת השגחת הרבנות. למשל, עסקים באזורים של תעשייה ומסחר, שבשבת אין להם סיבה לפעול. יש הרבה עסקים כאלה שלא חשבו על העניין של כשרות, וכשאנחנו באים אליהם הם הולכים איתנו. זה גם משתלם להם, כי יש הרבה דתיים ומסורתיים שעובדים שם. אני מברך על זה שיש הרבה אנשים שרוצים לאכול רבנות, וטבעי שיעברו מסעדות מכאן לשם”.

ל-70 אחוזים מהעסקים לא הייתה כשרות קודם

למרות שהרב פוירשטיין מצהיר שהרבנות היא לא היעד שלהם, בפועל לא מעט מסעדות עברו מכשרות של הרבנות לפיקוח של 'צהר'. “70 אחוזים מהעסקים שתחתנו, לא הייתה להם כשרות קודם. אלה עסקים שהיו פתוחים בשבת, או סתם בלי השגחה, או עם בשר וחלב. אלה עסקים שלא רצו עסק עם הרבנות, ולכן באו ל'צהר'. יש גם 30 אחוזים שהיו ברבנות ועברו אלינו, אבל מבחינתי ההישג שלנו הוא ה-70 אחוזים שלא הייתה להם כשרות, לא ה-30 אחוזים של הרבנות. אני עושה את המכפלות כמה מנות כשרות מוגשות בגלל 'צהר' ביום, וזה הישג עצום בעיניי. אנחנו לא עסוקים בלקחת עסקים מהרבנות".

והעובדה שאתם לוקחים עסקים שהרבנות הסירה מהם השגחה, לא פוגעת בשיניים של הרבנות לאכוף את הנהלים?

"אנחנו לא פונים אקטיבית למסעדות שהרבנות הסירה מהן כשרות. יחד עם זאת, יש מסעדות שלא רוצות את הכשרות המקומית. העיקרון שלנו זה שלושה חודשים להבחנה. מסעדה שרוצה לעבור מהרבנות אלינו צריכה לחכות שלושה חדשים. זה דבר שאנחנו מקפידים עליו. בנוסף לכך, כשבעל עסק שעזב את הרבנות פונה אלינו, אנחנו בודקים אם זה מסיבות טכניות או בגלל מריבות עם המשגיח, או שאלו סיבות שצריכות להטריד גם אותנו. לא ניכנס בלי שנדע למה הוסרה ההשגחה”.

"שלושה חדשים זה כדי ליצור מצב שאנחנו לא מהווים קלף מיקוח מול הרבנות”, ממשיך ומסביר הרב פוירשטיין. "בעל עסק לא יישאר שלושה חדשים בלי כשרות סתם בשביל מניפולציה על הרבנות, זה אומר שהוא באמת לא רוצה כשרות של הרבנות. ואז אנחנו נכנסים כדי להרבות כשרות בישראל. אני לא מתחייב על הדרך שבה אנחנו אוספים את המידע. לא בדרך של האזנות סתר או רחפנים, אבל עושים את הבירורים בדרך שמתאפשרת לנו ושתביא את המידע בצורה המהימנה ביותר”.

בפתח תקווה נתתם כשרות לעסקים שעזבו את הרבנות רק כי לא מצאה חן בעיניהם הרפורמה של הרב מיכה הלוי בכשרות, שגם אתה מודה שהיא מעולה?

"בפתח תקווה, ברגע שעלינו על הסיפור הזה, הפסקנו לתת כשרות למסעדות כאלה. מסעדות שפנו אלינו לפני שקלטנו את הסיפור, כבר חתמנו איתן על ההסכם. אבל מכאן ואילך הפסקנו לתת”.

בסיום הדברים, מדבר הרב פוירשטיין בכאב על מה שהוא מגדיר מתקפה של הרבנות על 'צהר' – רצף הקנסות שקיבלו בתי העסק תחת השגחתו בקיץ הקודם. "אנחנו מייעצים לבתי עסק שמקבלים קנסות לבקש להישפט. אני יכול להגיד לך שבכל המקרים שביקשו להישפט, מעולם לא הוזמנו למעשה למשפט. אתה מכיר קנס על עבירת תנועה שלא מזומנים בעקבותיו למשפט? כנראה שהרבנות מבינה שאין לה כאן קייס. הפעילות שלנו כולה כשרה למהדרין על פי פסיקת בג”ץ ועל פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. אבל מחפשים אותנו, יש כאן אכיפה בררנית. בירושלים יש בלי סוף מסעדות שמושגחות רק על ידי בד"ץ כלשהו, ומעולם לא הושת עליהן קנס. עלינו היה מבול של קנסות".