היעד של נתניהו: בנט בחוץ

ראש הממשלה מעוניין שהימין החדש לא ירוץ יחד עם איחוד מפלגות הימין, בעיקר בגלל חשש מתרגיל של בנט בשלב הקמת הממשלה. פרשנות.

ניצן קידר , כ"ב בתמוז תשע"ט

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
צילום: אסתי דזיובוב/TPS

מפלגה אחת או שתיים מימין לליכוד, זו אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את כולנו בימים אלה, שבוע לפני סגירת הרשימות לכנסת.

גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו מעסיקה הבעיה הזאת. סביבתו הקרובה מסמנת לו מספר תרחישים אפשריים שבכולם עדיף שמפלגת הימין החדש לא תרוץ יחד עם איחוד מפלגות הימין.

לדברי גורם בליכוד יש שתי בעיות עם מפלגה מאוחדת אחת מימין - כוחה והנזק שהיא עושה לליכוד, לפחות על פי הסקרים.

נתחיל בנזק. בכל סקר שבו האיחוד בימין מתחזק, הליכוד מאבד גובה. לא מדובר בעשרה מנדטים, אבל מבחינת נתניהו גם שניים, שלושה או ארבעה יוצרים בעיה. ריצה נפרדת מאפשרת לו גם לנהל קמפיין גאוועלד ברגע האחרון על ראשה של אחת המפלגות (הוא מעדיף את הימין החדש) ולקרב אותה ככל הניתן לאחוז החסימה.

במקרה של בנט ושקד, נתניהו פשוט מחפש את הדרך להוציא אותם מהמשוואה הפוליטית הנוכחית. לבנט, למרות ההכחשות, ניסו להציע תפקיד של שגריר במדינה אסטרטגית מאוד עבור נתניהו, ללא הצלחה.

לפני הבחירות הקודמות, כשריחן כבר היה באויר באחד מביקורי נתניהו בחו"ל הוא סח לאחד ממקורביו כי המטרה שלו תהיה שבנט לא יעבור את אחוז החסימה. קשה לחשוב על קשר שהוא מעבר לנסיבתי, אבל למרות שלא הקים ממשלה - נתניהו לא הצטער. הוא היה יכול להאשים את בנט ושקד שפיצלו את הימין.

אז מדוע דווקא עכשיו הוא מעוניין שיהיה פיצול במקום איחוד? כאן מגיע עניין הכוח. ראש הממשלה מבין שנכון להיום, ממשלת ימין היא בגדר משאלת לב. אנשיו מציירים לו תמונה לפיה צריך כעת ללכת בכל הכוח על השגת היעד - להיות המפלגה הגדולה ביותר במערכת הפוליטית - אם אפשר ברוב של 4-5 מנדטים. לדבריהם, זה לא יאפשר לנשיא ריבלין להסס באשר מי ירכיב את הממשלה הבאה.

כשבנט ושקד נמצאים באיחוד הימין, נתניהו נמצא במינוס. כשהם לבד הוא בפלוס ויכול לנסות להפעיל את כוחו כדי להקטין אותם כמה שאפשר, ייתכן אפילו בסיטואציה מסויימת עד כדי אי מעבר של אחוז החסימה.

נתניהו קיווה לראות את שקד הולכת עם איחוד מפלגות הימין ומותירה את בנט עם זהות. זה לא קרה. החשש הגדול שלו הוא מהתסריט הבא: איחוד מפלגות הימין מקבלת שמונה, תשעה או עשרה מנדטים. ארבעה מתוכם שייכים לימין החדש שרץ כגוש טכני. חרף ההסכמים, בנט מחליט להתנהל עצמאית, מפלג את סיעת הימין החדש (עם או בלי שקד, יש לו יותר משליש) ועומד כריחיים על צווארו של נתניהו עם דרישות לתפקידים ולחץ שמעמיד את ראש הממשלה עם הגב לקיר.

זה אחד הסיוטים הגדולים מהם חוששים נתניהו וסביבתו הקרובה. משם נובע הלחץ לסגור עם עוצמה יהודית. שני השרים הובטחו לרב רפי פרץ ולבצלאל סמוטריץ' כבר בתחילת הדרך במירוץ הנוכחי. זה לא מותנה בעוצמה יהודית או בימין בחדש, אלא בנאמנות. הלחץ המטורף, בעיקר על הרב רפי פרץ וסביבתו, נועד לדבר אחד - להוציא את נפתלי בנט מהמשוואה.

כל האמצעים כשרים לשם כך: הדלפות, ספינים לפיהם עוצמה יהודית בעצם שווה כמעט שלושה מנדטים ואפילו שיחות של שרה נתניהו לרעייתו של הרב, שלא לדבר על הלחצים שמופעלים על היועצים הקרובים.

נכון לעכשיו באיחוד הימין היעד הוא קודם כל סגירה עם הימין החדש. זה כמובן לא יהיה ברמת צוותי המשא ומתן אלא ברמת ארבעת ראשי המפלגות. נתניהו לא אוהב את זה, אבל כרגע לא שולף גזרים כדי לשכנע את הרב פרץ וסמוטריץ'. ייתכן שאם היה עושה זאת, המגעים עם עוצמה יהודית היו מתקדמים. כמו שזה נראה כעת כל צד ינסה לסחוט את השני עד לרגע האחרון, כשכל הצדדים יודעים שכבר מזמן נקעה נפשו של הציבור מהסחי הזה.